הפקת אופנה שתעשה לכם "מה?!?!" / דפני גינס ודיוויד לה שאפל

בכל שנה ההתחלה של שנה לועזית חדשה מזיזה לי איזה נים, כשמתחילה שנה חדשה בפתח. 

איכשהו התאריך הזה השנה חולף לידי כאילו שום דבר לא קורה, כי אני בתוך איזושהי מערבולת של המון עשייה, המון לחץ. הגענו לחודש האחרון של הסמסטר, ומשום מה רק עכשיו השכלתי להבין שהלחץ רק נבנה בהדרגה - ועכשיו "יורים" עלינו את התותחים הכבדים. 

זה לא שאני חוגגת סילבסטר בכל שנה, אבל אנחנו נוהגים לחגוג עם החברים הרוסים את הנובי גוד שלהם והשנה זה אפילו לא בכיוון של לקרות. אוף.

איכשהו בדקות המועטות שהרשיתי לעצמי לשוטט באינטרנט למטרות שאינן לימודים נטו מצאתי הפקת אופנה שמייצגת נאמנה את הלך הרוח העכשווי שלי כרגע. מה שנקרא, "מה?!....".

דפני גינס (על הדוגמנית ועוד הפקת אופנה בכיכובה) מצליחה כרגיל לגרום לי להתעסק בה ובאווירה שהיא משרה סביבה, במקום בבגדים ובמה שקורה מסביבה. כאיזון לדפני, מגיע דיוויד לה שאפל, אחד הצלמים המפורסמים במאה האחרונה. לה שאפל ידוע בעיקר בזכות הצילומים הסוריאליסטיים שלו והיכולת לבנות סט היסטרי לטובת תמונות בעלות קונספט מאוד חזק.

שניה לפני ההפקה המלאה, הנה שלושה צילומים של לה שאפל שייתכן שנתקלתם בהם בעבר:

קורטני לאב הסוררת בתור מריה הקדושה, מחזיקה כביכול את קורט קוביין (בעת הצילום היה כבר מת, כמובן)

ביקורת נוקבל על הממססד, הקדושה והחברה

מייקל ג'קסון כמלאך השומר

מתוך הפקת אופנה ענקית של ווג המשתפת מעצבי אופנה ומציגה אותם כדמויות מן האגדות

בצד שמאל אנחנו רואים את אלכסנדר מקווין ז"ל

Harper's Bazaar China

 December 2012

 Daphne Guinness by David LaChapelle

שתהיה לכן שנה מוצלחת :)

שלוש המלצות לאנשים שאוהבים אופנה

את הימים האחרונים ביליתי בלהיות חולה ובהעדרות כללית מהרשת עמכן הסליחה. בזמן שגמרתי חבילת טישו אחת אחרי השניה חשבתי על דברים נחמדים, וחשבתי לשתף אתכן בדברים הנחמדים שחושבים עליהם כשחולים:

1) פוקימון & אופנה

הטאמבלר הכי מצחיק בתולדות האינטרנט (טוב, לא. כל דבר עם חתולים מנצח) של בחור שהחליט לא לקחת ברצינות את כל הפקות האופנה הזועמות והקודרות שעפות על עצמן מרוב רצינות. אין הפקת אופנה מכובדת שלא הופכת לדבר הכי מפגר ביקום עם פוקימון בתוכה.

2) 9 חדרים

את המגזין הזה הכרתי לפני כמה חודשים, הוא עשה רושם של מגזין קצת רציני מדי. אבל אז הן כתבו על הבלוג של פוקימון&אופנה :). 

המגזין אינטרנטי וחינמי, מפורסם בכל חודש (החלק האהוב עלי - מתי בפעם האחרונה קראתן מגזין שלם מההתחלה ועד הסוף?) ופונה לנשים ועוסק בתחומי החיים שלנו: אורח חיים, קריירה, אופנה ונפש.

3) שבוע האופנה בחולון

שבוע האופנה בחולון ממש מעבר לפינה, ויתקיים בשבוע הבא (מה-15 עד ה-20) מזו השנה הרביעית בחולון. שבוע האופנה שלא כשמשתמע מהשם אינו מציג תצוגות אופנה על מסלול (את זה נראה באוקטובר בתל אביב), אלא פורש בפנינו שלל הרצאות ותכנים בנושאי האופנה הישראלית והעולמית.

שבוע האופנה הוא קצת כמו קייטנה בשבילי, האפשרות להגיע להרצאות ולשמוע על עולם האופנה יותר מאשר "מה הולך להיות הטרנד הבא", לראות את הפן המסחרי והתרבותי שלו שווה את הנסיעה עד חולון.

הנושאים שידונו בהם השנה: 

• מגמות עתידיות והשפעות של תכנון חללי קנייה -  מהו מתחם הקניות הבא של ישראל?
• פיתוח יוזמות אופנה בתחומי נדל"ן - המודלים החדשים של הקמעונאות המסורתית, ולאן מועדות פניהן של רשתות האופנה הישראליות?
• עיר-עירייה-אופנה - מה צריך לעשות מעצב אופנה כדי לנצח את הביורוקרטיה? 
• בגד-בניין – מעצבי אופנה חוברים אל ארכיטקטים ומציגים מיזמים משותפים בניסיון לאתגר ולשכלל את חנות הבגדים המוכרת

בין האורחים והמרצים הבילנאומיים בשבוע האופנה: 

דמיר דומה (Damir Doma) - מעצב אופנה מצליח הפועל בפריז 

קרלה סוזני (Carla Sozzani) - מייסדת ובעלים של  10 Corso Como, עורכת ווג איטליה לשעבר 

פטריסיה מאיירס (Patricia Mears) - מנהלת בכירה ב FIT, אוצרת התערוכות במוזיאון 

שלה מונרו (Shala Monroque) - עורכת-משותפת של מגזין האמנות והאופנה Garage, מנחת הסדרה המדוברת MiuMiu Musings.

הפקת אופנה מכושפת - מגזין W

מכת המחץ של מגזיני האופנה נחתה על אנה וינטור וחבריה השנה, כשנרשמה ירידה של 10% במכירות בארה"ב בלבד. התחזית לגליון ספטמבר חגיגי כמו בכל שנה לא היתה אופטימית במיוחד ונראה שאף אחד לא טעה, המגזינים פשוט לא מעניינים במיוחד והם מתחילים לאבד לאט לאט את הכח שלהם.

יוצא דופן היה מגזין W האמריקאי, שהפיק צילומים עם סטיבל מייזל, הצלם הקבוע של ווג איטליה וכל קמפיין של בית אופנה גדול בעולם (בלנסיאגה, פארדה, לנוון, לואי ויטון). זו הפעם הראשונה שהשימוש בפוטושופ נעשה בצורה ברורה מאוד לעין, על מנת להקצין את הסצינה ולא ליפות/להרזות/לרטש את הדוגמניות. 

(להפקת אופנה נהדרת נוספת של סטיבל מייזל)

Spellbound 

by Steven Meisel 

W Magaine, September 2012

האמנות של פוטומניפולציה היא בחיתוליה ולא מקובלת גם שנים רבות אחרי שהפוטושופ נכנס לשימוש יומיומי בחיים שלנו. זו עבודה מורכבת שלוקחת שעות ולפעמים ימים, אבל אם זה מה שיציל את הפקות האופנה הנוראיות שפוקדות את המגזינים לאחרונה, אני כל כך מקווה שזו לא ההפקה האחרונה!

ואם כבר מדברים על תמונות מעובדות, הנה עבודה שלי שעשיתי לפני ארבע שנים:

שיהיה לכן שבוע נפלא וקסום :)

הנערה שבעטה במדף הספרים

שימו לב, גם אתן יכולות להצטלם! פרטים בסוף הפוסט.

היתה היתה נערה פרועה ובועטת, חובבת אופנה, נעליים וספרים.

לכבוד שבוע הספר שהחל זה עתה, חגגה הנערה את ממלכת הספרים ומגזיני האופנה ויצאה להרפתקה של כמה שעות בליווי צלמת ומאפרת.

ו... כן. יש לי הרבה מגזינים בבית.

הנערה שבעטה במדף הספרים

דוגמנית: חן וייצמן

מאפרת: לנור טירס למקברה דול

צלמת: מיכל שטרן

סטיילינג: חן וייצמן

חולצה: H&M, חצאית: וינטג', חגורה: PiPa, גרביונים: Ebay, נעליים: דמוניה, גרמניה

חצאית: הזמנה אישית, טופ: אוסף אישי

שמלה: פול&בר, מגפיים: Ebay, עליונית קטיפה: אוסף אישי

שמלה: אסוס, חצאית עליונה: הזמנה אישית, נעליים: פוראבר21

מאחורי הקלעים :)

רוצות להצטלם גם? השתתפו בתחרות!

כל פעולה תזכה אתכן בנקודת בונוס :)

1. עשו לייק לעמוד של לנור המאפרת, מקברה דול

2. שתפו את הלינק לפוסט שנמצא בעמוד של מקברה דול (רק דרך שם - אחרת לא נדע ששיתפתן)

3. הגיבו לפוסט וספרו לנו על הספר הכי טוב שקראתן/ששינה את חייכן, ולמה (ולא! אלגברה ב' של בני גורן לא נחשב)

אל תשכחו להגיב לפוסט עם כתובת מייל כדי שנוכל ליצור עמכן קשר!
אפשר להרשם לתחרות עד לתאריך 15/6.
שמה של הזוכה בתחרות יפורסם בתאריך 17/6.

שימו לב:

1. הצילומים יעשו בימי שישי בלבד על מנת שנוכל לנצל את התאורה הטבעית של היום במלואו

2. הצילומים יתרחשו באיזור המרכז

Strict Institution

הפקת האופנה האחרונה של מגזין Interview למגזין מרץ בהשתתפות קריסטל רן (כאן וכאן) היא עוד אחת מסדרת ההפקות ההיסטריות והמשוגעות שמוציאים המגזינים בחודשים האחרונים כדי לתפוס את תשומת לב הקוראות (ומעט הקוראים). היא מלאה בסקס, בפטישים, בגותיקה כבדה ואווירה אפלה ובסצינה דמיונית ומפחידה מלווה בבגדים לבנים ונקיים שבולטים על רקע השגעון. 

Strict Institution

Interview March 2012

Shot by: Steven Klein

Models: Karolina Kurkova & Crystal Renn

קריסטל רן מתבררת כאחת הדוגמניות הפרובוקטיביות של העונות האחרונות, עם כשרון היסטרי להבעות פנים שרוב הדוגמניות-קולביות לא מצליחות להשיג.

"בשביל מה ההפקות האלה קיימות, אם הפואנטה היא בעיקר האווירה? מי בכלל שם לב לבגדים כשבחורה ערומה קשורה או מובלת על ידי מלכת סאדו בשבילי בית החולים המאולתר?", תהיתי לעצמי. ואז התחלתי לעבור על התמונות אחת אחת, ובראש מסתובבת המחשבה "מעניין מאיפה הבגדים האלה". התעסקתי בבגדים ולחלוטין התעלמתי מהמסר הויזואלי של התמונה.

ההבנה הזו קצת זעזעה אותי.

האם עולם האופנה הופך אותנו לאטומים? לחסרי רגשות? האם באמת כל מה שאכפת לי זה הבגדים על הדוגמנית שכן לבושה בהפקת האופנה הזו? מה עוד עולם האופנה גורם לי לחשוב או להתעלם ממנו? (רמז: רזון קיצוני מתקבל על הדעת).

אבל הבגדים באמת יפים.

הפקת אופנה לסופ"ש: The Origin of Monsters

אהבה עצמית.

במהלך חיי הלא ארוכים כל כך גיליתי שקל לי הרבה יותר לשנוא את עצמי וללבעוט לעצמי ברגל בכל פעם שאני רק עושה משהו טוב, פשוט כי זה הרבה יותר קל מלהתמודד עם העצמי האמיתי שלי בגבורה ולהעריך את עצמי בזכות דברים חיוביים שאני עושה. 

בתיכון הבנות שנראו לי מלאות בטחון היו המקובלות שמרחוק החיים שלהן היו מושלמים. חשבתי שאין לי את זכות לאהוב את עצמי כמוהן כי החיים שלי לא מושלמים. אני לא נראית כמוהן, אני לא מתנהגת כמוהן. היה לי הרבה יותר קל לשנוא את עצמי מאשר לקבל את האומץ ולהבין למה בעצם אני חושבת שאני לא שווה להן.

השנאה העצמית היא כמו האש הזו שהעש מסתובב סביבה, מתרגש מכמה שהיא בוהקת. היא הרבה יותר קלה מההתמודדות עם עצמנו. הבעיה שאש, כמו אש, שורפת.

הבטחתי לעצמי שבסופ"ש הזה אוהב את עצמי קצת יותר ואתנהג פחות כמו העש שמנסה לשרוף את עצמו.

The Origin of Monsters

דוגמנית: קריסטן מקמנמי (Kristen McMenamy), אהובתי הנצחית

צלם: טים ווקר (Tim Walker)

למגזין Love, פברואר 2012

תמונות נוספות וההפקה המלאה (והארוכה מאוד יש לציין).