שלדים מהארון / פוסט מיוחד להאלווין

לבלוג להוציא את השלדים מהארון חייב להיות לפחות פוסט אחד של שלדים, לא? קבלו אוסף פריטי אופנה מיוחדים עם שלדים במיוחד להאלווין שנחגג אתמול והיום.
אני כמובן הולכת לקבור את עצמי תחת הגשות של השבוע הראשון ללימודים (ולרחם על עצמי קצת הרבה), אני מקווה שלכן הולך להיות סופ"ש מוצלח ומהנה!

1. שמלת סריג בהדפס שלד
להשיג כאן.

2. טייץ שלד

להשיג כאן. אפשר להשיג את החולצות התואמות לנשים וגברים באותה חנות.

3. שמלת אמפייר בהדפס אטרקטיבי

להשיג כאן.

4. עמוד שדרה לכל מי שאין לו (מכירה כמה כאלה)

להשיג כאן.

5. סוודר בהדפס שלד לאניני טעם של בטסי ג'ונסון
להשיג כאן.

6. נעלי עקב של דסקארד 3>

להשיג כאן.

7. שמלת תחרה שלד של ג'יבנשי, קולקציית הוט קוטור 2011
כדי להשיג, אנא צרי קשר עם מנהל חשבון הבנק שלך.

8. שרשרת השלד של ויויאן ווסטווד 

להשיג כאן. אם אתן קונות, תקנו לי גם!

9. תכשיט שלם לכף היד

להשיג כאן.

10. אחת קטנה לסיום

הקלאסה הבלתי מעורערת - שמלת השלד של אלסה סקיפארלי, שנוצרה בשיתוף פעולה עם סלבאדור דאלי:

אוסף שלישי: אלטרנטיבה לאופנה

את סוף השבוע הזה ביליתי ברחמים עצמיים והתבכיינות על מר גורלי, כיוון שהפסטיבל אליו טסתי בשנתיים האחרונות התקיים בגרמניה גם השנה אבל אני לא הייתי שם.

להזכירכם, מדובר בפסטיבל אלטרנטיבי שאוסף אליו אנשים מהקהילה האלטרנטיבית-גותית מכל רחבי העולם ובעיקר מאירופה שכבש אותי ברגע שהבנתי מה העיקר שלו: להגיע, להנות מהמוזיקה, ולהנות מיומיים של חופש אמיתי.


עוד על פסטיבל האמפי, על המסיבה שלפני והקתדרלה הגותית, על מה תפרתי ולבשתי לפסטיבל עצמו, ואוסף נבחר של אנשים ותלבושות מהפסטיבל.

לכבוד לפינת "אוסף שלישי" החדשה בבלוג (החל משבוע שעבר), חשבתי שיהיה נחמד לבנות אוסף מזכרת לפסטיבל שלא הגעתי אליו השנה וכמזכרת לכל הפסטיבלים שלא אטוס אליהם השנה (עונת הפסטיבלים רק התחילה - אולי שמעתם על פסטיבל הוואקן, מטאל קאמפ או הטרפן) כדי לעודד את עצמי קצת.

אני חושבת שכולנו צריכים תזכורת קבועה שאופנה היא לא טרנד, ואנחנו לא חייבים לרוץ אחרי כל להיט שרץ בחנויות. האופנה שאנחנו לובשים יכולה להיות זרם אלטרנטיבי שראינו באינטרנט והיא יכולה להיות לא לבישה ליום יום, והיא לגיטימית לחלוטין כל עוד נוח לנו עם עצמנו. אנחנו לא חייבים להיות חלק מהעדר.

התמונות כולן מגלריות של צלמים שצילמו את הפסטיבל, החל מהפייסבוק ועד אתרים אלטרנטיבים גרמנים.
הרשימה המלאה של הגלריות כאן.

ראשי מתכת המוות

"ראשי המטאל", שמה של ההפקה היפהפיה ממגזין Interview לחודש מרץ, לא הניח לי עד שנזכרתי מה מצחיק אותי כל כך כשאני שומעת את זה.

תודה, חיים יבין, על עבודה עיתונאית נהדרת.

וההפקה:

Metal Headz

by Mert & Marcus 

Interview magazine 

March 2012

סופ"ש נעים!

חדש אצלי במדף הספרים

אז מה חדש במדף שלי?

ערימת מגזינים כבדה ומכובדת באדיבות איה כורם שמסרה את אוסף המגזינים שלה ובאדיבות חברה שלי שהתנדבה לקפוץ אליה ולקחת הכל. איה וסווטי, אתן מהממות!

מדובר אגב רק בחצי מהמגזינים, יש גבול למה שיכולתי לסחוב בעצמי וגם חברות אחרות נהנו מהשלל.

שכרון עיצובים - אמנות האופנה בישראל / נורית בת יער, שהוא גם הפריט הראשון שזכיתי בו בהגרלה אינטרנטית אי פעם!

ההגרלה התקיימה בבלוג Dreed Tea, וזו הזדמנות טובה לשלוח את כולכם לשם כדי לראות איך נראית אופנה ישראלית מבחוץ. הבלוג נכתב ע"י דיאנה ריד, מיכל הלפרין ונויה גולוד, ישראליות שדואגות ליחצן את האופנה הישראלית במיטבה.

לגבי הספר עצמו - אני חושבת שזו הוכחה כתובה לזה שהאופנה הישראלית... מכוערת. או לפחות היתה כך. הספר מחולק למוטיבים באופנה (כגון רקמה, הדפסים, חומרים...) ואיך הם משקפים את האופנה הישראלית התקופתית. מעניין לקרוא, אך התמונות פשוט מביכות. 

עם זאת הייתי חייבת לשתף צילום מדהים מהספר של גלית גוטמן בבגדים של תלמידי שנקר.

Weirdo Noir - Gothic Dark Lowbrow Art, ספר אמנות בכריכה רכה שמאגד אמני פופ ארט וגותיקה מודרנית, שזה הסגנון האהוב עלי באמנות. הספר היה סוג של התפשרות כי מה שבאמת רציתי לקנות היה ספרים של האמנים האהובים עלי (סיזר ריי, מארק ריידן, מריון פק וכו') שעלו 100$ לספר מינימום.

הספר מאגר מספר לא מועט של אמנים שהכרתי ולא הכרתי עם ראיון אישי וסיפור חיים של כל אחד מהם וציורים בולטים ומייצגים של כל אחד מהם. 

הספר ערוך נהדר, הכתיבה מקסימה והציורים... וואו. הנה צילומים של ציורים לדוגמא.

עכשיו רק צריך לקנות עוד מדפים, או משהו.

ניגוד מושלם: איך להיות גותית בנעלי מעצבים

קודם כל, אם עוד לא הספקתם להשתתף בהגרלת סדרת טיפוח לשיער, עשו זאת כעת!


אם יצא לכם לראות פריקים או גותים יוצאים למסיבה, כנראה שראיתם אותם לובשים את מיטב מלבושיהם ובגדיהם השחורים, אבל לא היה לכם מושג שגם בתוך הסצינה הקטנה הזו יש אופנות ויש high society, כלומר אלה שמשלמים המון כסף בשביל ללבוש מותגים. כמו מגפי ד"ר מרטינס, כמו נעלי ומגפי דמוניה, כמו מגפי הניו רוק שיכולות להאפיל עד אלפי שקלים לזוג (נגיד, אלה).

בדיוק כמו ערסים ודיזל או פאשניסטות וזארה כשחושבים על זה.

סתם ככה, דוגמא

אז אם כבר להיות פריקים שמשלמים מלא כסף למותגים שרק הם מכירים, למה לא לשלם לחברות הגדולות של המעצבים הגדולים? מה ההבדל נעליים של מעצב מוכר לנעליים של מעצב אלטרנטיבי?
אה, כן, השם שיוצא לך מזה.

מימין: סרפס טו אייר, 545$

משמאל: ולנטינו, 645$

מימין: אליה, 2220$

משמאל: כריסטיאן לובוטין, 1395$

מימין: איב סאן לורן, 1595$

משמאל: ריק אוונס, 1995$

 מימין: מיו מיו, 750$

משמאל: פדרו גרסיה, 480$

מימין: דולצ'ה&גבאנה, 1225$

משמאל: גוז'פה זנוטה, 1695$

קעקועים vs. בגדים בשבוע האופנה בפריז

המצב הכלכלי של העולם בקרשים, ונראה שבתי האופנה משתדלים מאוד לקפוץ מעל הפופיק ולהוציא קרנבלים במקום תצוגות אופנה.

יוצא בית האופנה הרמס (Hermès), ז'אן פול גוטייה, המעצב שנודע ברעש צלצולים וחזיית השפיצים של מדונה, העלה בשנה שעברה את בת' דיטו על הבמה, סולנית להקת ה-Gossip ואושיית אופנה במידה 56 ועשה רעש וצלצולים. השנה נראה שכל ההצגה התגמדה לקראת השואו שהרים בית האופנה במטרה לעשות עוד קצת כותרות בתקשורת ולהציג את המעצב כ"עוד אחד עם אמירה" ולהוציא אותו מהבנאליות של הבגדים.

נראה שהיום להיות רק מעצב זה כלום. כמו הדוגמגישות גם המעצבים צריכים להיות קוקו ואקסטרווגנטים, להיות אושיות תקשורתיות ולקבל את ברכתם של המגזינים הגדולים לאופנה. וכל זה לא יצליח בלי קרקס תקשורתי מהתצוגה של הבגדים.

השנה שאלת דימוי הגוף העצמי התקדמה מ-"איזה גודל הוא באופנה", לשאלת "מה את מביאה עם עצמך", ליטרלי.
השנה המשיך גוטייה בקו הרוקיסטי הנוטה לאייטיז שלו כתמיד, כשההתעסקות בדימוי הגוף עבר לנושא הגוף והקעקועים.

הדוגמניות עלו לבמה כ"מוצגים", כל אחת נושאת מספר והכרוז קוראת בשמה של הבחורה ומספרת עליה ועל התחביבים שלה. המסקנה? הבגדים של גוטייה יעשו אותך בחורה מעניינת שכולם ירצו לדעת עליה או לקנות דייט איתה.

הקעקוע הוא כמו בגד. הוא חושף את האישות שלך בפני כולם ויכול גם לשקר ולהציג אותך בתחפושת. קשה שלא להתעניין בקעקועים יותר מהבגדים, אבל אם הייתי יכולה הייתי קונה כל אחד מהפריטים בתמונות מהמסלול.
האם קעקועים הם באמת טרנד? האם פירסינג זה רק "משהו שבאופנה" ויחלוף? גוטייה מציג השנה את השאלה ועונה עליה בו זמנית:

בין הדוגמניות הרגילות הופיעו דוגמניות אלטרנטיביות מקועקעות ומחוררות (פירסינג), לדוגמניות הרגילות נוספו קעקועים ופירסינג, וכתשובה האולטיבמטיבית לשאלת "האם זה רק טרנד" הציג גוטייה מגוון בגדים, אקססוריז ונעליים בהדפסי קעקועים ופירסינג.

חושבת שקעקועים זה מגניב? חסכי לעצמך כסף וזמן וקני גרביונים עם הדפס קעקועים!

בא לך להעריך את המעצב האהוב עלייך ליומיים הקרובים? הדביקי קעקוע זמני עם שמו על הזרוע! (נא לסובב את הראש כדי לקרוא)

התצוגה התמלאה בתסרוקת הפינאפ עם טוויסט קטן: נהוג לבנות את התסרוקת הזו כשהספוג מוחבא בפנים. בתצוגה בחרו להציג את התסרוקת כזיוף, את הקעקועים כזיוף, את הפוזה כזיוף. זיוף לגיטימי, אבל זיוף.

במקום לקעקע את בית החזה את יכולה לקנות שרשרת עם הקעקוע האהוב עלייך!

לינדזי ויקסון האגדית במשקפי שמש עם פירסינג (!), וזרת עם עגיל בציפורן.

במקום לחורר את עצמך ולהשאיר צלקות, את יכולה לתקוע פירסינג במכנסיים!

פירסינג על בגדים.

אז מה יותר מעניין? הבחורה או הבגדים?