לפני דיבורים על מתאים לי, בואו נעשה סדר בדברים - זהו בפוסט ראשון מתוך סדרה שתבוא בשבועות הקרובים, "
להוציא את השמנות מהארון" (מי ייתן וזה לא יוביל חיפושים בגוגל של לסביות שמנות לבלוג), שנולד מתוך הצורך והחיפוש הבלתי פוסק שלי לבגדים בטווחי מידות שעולים על 42, כמקובל ברוב רשתות האופנה.
הפרוייקט יעסוק באופנה שקיימת בארץ: האם לנשים גדולות/שמנות/מלאות/איך-שלא-תקראו-לזה יש אופציות שפויות לבגדים בארץ, או שנידונו לקניית בגדים באינטרנט לנצח? נבצע תחקיר מעמיק, מדידות וצילומים עד שנמצא איפה בארץ אפשר להשיג בגדים במידות גדולות ובמחירים הגיוניים.
אני לא היחידה שמדברת על פלח השוק המצומצם הזה, וכל מי שחשה הזדהות מוזמנת להצטרף לקבוצת הפייסבוק
נשים גדולות יוצרות כח צרכני גדול שנפתחה ע"י הבלוגרית שרונה ראובני מהבלוג
שרונה יוצאת מהארון.
אז סיפרתי בשבוע שעבר שהייתי בהשקה של J&J, ליין הג'ינסים החדש מבית ML (מתאים לי), שמטרתו העיקרית היא "להראות מידה אחת פחות". המותג החדש מיועד לנשים ממידה 40 פלוס, ועשוי מתרכובת חוטי פוליאסטר משולב בכותנה ולייקרה, בטכניקת אריגה חדשנית היוצרת אלסטיות שמקבילה לחיטוב שמקבלים בשימוש במחטבים מקצועיים.
הרע (אבל לא נורא)
מדדתי שני זוגות ג'ינסים בסך הכל, כי זה כל מה שנשאר.
מה שמופיע בתמונה הוא זוג סקיני עם רוכסן בקצה הרגל, מידה 2. הגזרה היתה חביבה אך לא התאימה לי בכלל ( לא בעיה ספציפית בגזרה של הג'ינס, מדובר בעובדה שהמותן שלי גבוה, והמותן של הג'ינס הוא צר).
הג'ינס עצמו היה ארוך מדי, לפחות ב-10 ס"מ. בתמונה עצמה לא תראו את האורך כי המוכרת קיפלה לי אותו פנימה (מה שמאבד את כל החן של הרוכסן בצד).
לשיפוטכם: אני נראית מידה 44 או פחות?
את הג'ינס השני בגזרת בוטקאט מדדתי והיה לי ברור שאני צריכה מידה 3 (שכמובן לא היתה במלאי). אין דבר יותר מרגיז מחוסר אחידות במידות.
המכוער
שאר זוגות המכנסיים היו אחד משני הסוגים: הראשון הוא טייץ שמתחזה למכנסיים, והשני הוא מכנסיים של שמנות. מכנסיים של שמנות אלה מכנסיים מבד ניילוני שחור שנצמד בצורה לא נעימה ולא מחמיאה, בטח שלא לשמנות עם ירכיים גדולות וישבן מכובד עם או בלי צלוליטיס.
גם פה בעיית המידות חוזרת - שני זוגות במידה 2 היו עלי בדיוק במידה, זוג שלישי לא עבר את הירכיים שלי.
זה אחד מזוגות המכנסיים של שמנות שמדדתי.
הטוב
"טוב, זה שלא מצאתי מכנסיים לא אומר שאני לא יכולה לראות מה יש בשאר החנות", חשבתי לעצמי. ביקשתי לראות את הקולקציה לצעירות, mlLY והתחלתי לשלוף את כל הבגדים מהקולבים בהיסטריה קלה.
הו, מתאים לי, למה זו הפעם הראשונה שאני רואה את הקולקציה הזו? אלה שמלות שהיו נמכרות באסוס כמו חטיפים, עם גזרות מקסימות וטאצ' סיסטיז משהו. חוץ מזה, קבלו צל"ש על הצבעים של הקולקציה. סוף סוף עדכניים ותואמים קולקציות ברשתות כמו מנגו, זארה, דורותי פרקינס ו-H&M, סוף סוך מקום שנתן לי להרגיש שאני לא קונה בגדים של זקנות.
כמובן, גם שם היתה בעיית חוסר מידות רצינית. לשמלה הכי יפה שמצאתי (השחורה-לבנה בתמונה בפינה הימנית) היתה רק מידה 0 (40 פחות או יותר). כנראה שכשאגלה באיזה סניף יש את השמלה במידה שלי אטוס למדוד אותה, כי קצת חלמתי עליה בלילה.
בסוף בחרתי בשמלה מקסימה עם קולר פיטר-פן. ביקשתי שיזמינו לי את השמלה בצבע כחול, אבל עד שהיא תגיע - כך היא נראית עלי בצבע חרדל:
