חוויית הקניה המחורבנת במשביר לצרכן

עבר חודש מאז שהכרזתי על אתגר חדש שהצבתי לעצמי - לא לקנות בגדים.

אז עכשיו אני יכולה לספר את האמת ולגלות ששנשברתי באמצע החודש, אבל למטרה שלא יכולתי לוותר עליה ולכן מבחינתי היא לא נחשבת - הייתי חייבת לקנות חזיית סטרפלס (אחרי שהזמנתי אחת מ-Brastop, לפני חודשיים, היא היתה גדולה עלי, החזרתי אותה, ושכחתי לקנות אחת חדשה) שלא תלחץ לי על הקעקוע החדש. כיוון שלא היתה לי ברירה (לא, ללכת בלי חזיה זה לא שיק ולא מגניב) הלכתי לקנות אחת.

ב-H&M יש חזיות סטרפלס עד מידה D. הן לא עלו לי על הציצי. הלכתי למשביר לצרכן. 

"שלום, אני מחפשת חזיית סטרפלס"

"כן, איזה מידה להביא לך? B? C?"

זה השלב שבו הלבנתי לחלוטין. כאילו, סיריוסלי? אגב, היא טרחה לעשות את זה מול החבר שעמד לידי. למה שלא תלכי לקופה ותכריזי במגפון מה דעתך על מימדי החזה שלי?

"אני כרגע לובשת מידה E, חשבתי יותר בכיוון הזה"

"אה באמת? זה לא נראה ככה!"

פתאום נזכרתי מי זו. זו אותה מוכרת שבגיל חמש עשרה נכנסה לי לתא המדידה, דחפה לי ידיים, שכנעה אותי לקנות את המידה הלא מתאימה ותקעה כאלה מבטים נוראיים. 
אני את הציצים שלי גידלתי בשלב די מאוחר, עד גיל שש עשרה בערך לבשתי מידה B וחשבתי שבזה אצטרך להסתפק כל חיי (וזו ההזדמנות שלי לעודד את כל הבנות שקוראות כאן - יש לכן עוד סיכוי!). מיותר לציין כמה חסרת בטחון הייתי בנוגע לחזה שלי, וכמה כל החוויה הזו לא תרמה לקניה הזו.

אז למוכרת מהמשביר לצרכן - חתיכת חולרע, אני מאחלת לך שהציצי הנפול שלך יגיע לך לפופיק בגיל שישים ואז נראה כמה תהיי בטוחה בעצמך וכמה תרצי להמשיך להעליב קונות שלך.

הבעיה היא שבאמת הייתי לחוצה לקנות חזיה. זה היה יום לפני ערב חג, ואני לא יודעת מה אנשים אחרים סיפרו לכם - קעקוע זה דבר כואב. בשעתיים הראשונות של הקעקוע הייתי בסדר, אחרי שש שעות הגוף שלי כבר נכנס לטראנס משל עצמו ורעדתי כמו משוגעת.  יום אחר כך זה כאב, אבל פחות. גם יומיים אחר כך.

אז קניתי חזיה.

אחת החזיות המחורבנות שקניתי בחיי (תפירה פשוטה מדי, הבד בקושי מחזיק בעומס, והיא הוציאה המון צבע בכביסה), וגם אחרי הנחה של 7% היא עלתה לי 204 ש"ח. של חברת סלוגי, אגב.

אני במשביר לצרכן כבר לא אקנה יותר חזיות. אני מעדיפה להזמין מהאינטרנט ולהסתכן שהחזיה לא במידה שלי, מאשר לעבור את החוויה הזו שוב.

פוסט זה אינו מכיל חמץ

טוב, כחלק מאתגר אפריל הגעתי לכמה מסקנות מרחיקות לכת, והמסקנה הרלוונטית להיות היא בגדים זה פאקינג דבר יקר. כאילו, קסטרו, רנואר, זארה, מנגו - סיריוסלי? אתם חושבים שבא לי להוציא משכורת חודשית של חייל על בגד שסביר להניח שימאס לי ממנו בעוד חצי שנה? ועוד עם עליית המחירים לאחרונה... 

יותר מזה, השיקולים שלי לקניית בגדים הם מורחבים - אני לא יודעת באיזה מידה אהיה בעוד חודש. הודות לכח הרצון שלי לאחרונה, אני נעה בין 42 ל-44 כבר חצי שנה. אבל אם יום אחד אני אתפוס את עצמי לניעור טוב, ייתכן שהשמלה שרק אתמול קניתי תהיה גדולה עלי בחודש הבא. או במקרה הרע (אחרי פסח זה דווקא הגיוני) - תהיה קטנה עלי. באסה.

שיקול נוסף הוא הגזרה שלי. לא יודעת אם שמתם לב, אבל יש לי רגליים די ממוצעות (אך אחלה, ולכן השמלות הקצרות), מתניים מאוד גבוהים, חזה יחסית גדול וכתפיים רחבות. אם עוד מישהו פספס את הפוסט על הקעקוע - הכנפיים ברוחב 43 ס"מ, והן לא מכסות את כל הגב. תמדדו את רוחב הכתפיים שלכם ותגלו שיש לי פרופורציות של ענק.

מה זה אומר? זה אומר שבמנגו אני לא יכולה לקנות לא מכנסיים (מוציאים לי שניצלים), אני לא יכולה לקנות שמלות (אם השמלה נסגרה לי על הציצי, שזה כבר נס בפני עצמו, המותן של השמלה פשוט נמוך לי מדי), זה אומר שאני לא יכולה ללבוש שמלות וינטג', רומנטיות כאלה מה שנקרא, ללא שרוולים, כי אני פשוט אראה כמו בהמה עם כתפיים עצומות.

 

משהו כזה, נגיד, ככה.   (הציור המרהיב באדיבותי)
זה בעיקר אומר שאני צריכה להזהר מאוד בבגדים שאני בוחרת, וקניית בגדים מבחינתי זו חוויה מתישה מאוד.

בקיצור, אז איך מתלבשים בלי לקנות בגדים ביוקר?

יש פתרון לכל זה. קוראים לזה שעות פנאי, וקוראים לזה "אמא תודה שתרמת לי את מכונת התפירה" ו"איזה מזל שהלכתי ללמוד תפירה לפני שנתיים" ו"שיו, בא לי לעשות משהו כיף".

הגיע פסח, והשנה חוגגים בצד הדתי של המשפחה. במלאי קיימות שמלות: או חגיגי מדי, או עם מחשוף עמוק מדי, או קצר מדי או יותר גרוע - שילוב של הכל ביחד. הפתרון: לקנות גזרה לשמלה במחיר סמלי ולתפור אחת בעצמי.

הגזרה שנקנתה - New Look 6723, עלתה במחיר מבצע 16 ש"ח בלבד, כשההדפסה היא עצמית בבית.

מסקנה ראשונה: לא לקנות גזרות להדפסה בבית. זה יצא המון דפים ולא חסך לי דיו, דפים, דבק ועצבים להדביק את הכל. למעוניינים קיים תיעוד שלי עסוקה על הרצפה לבושה במיטב מחלצותי - חולצה גזורה וטרנינג ענק. 

בנחלת בנימין קניתי בד במחיר המופקע של 25 ש"ח למטר. 

מסקנה שניה: זה מחיר יקר וזו טעות של מתחילים. בפעם הבאה אשתדל לקנות בד זול יותר או באותו מחיר אזמין מהאינטרנט אחד מהמם ממש. קניתי 3 מטרים של בד (והשתמשתי כמעט בהכל), כך שבסך הכל עלות הבד היתה 75 ש"ח. אם הייתי חכמה הייתי קונה משהו ב-40 ש"ח מקסימום. רוכסן נסתר - 18 ש"ח.

בסה"כ לכל השמלה: 109 ש"ח. בדיעבד לא הכי זול. 

מסקנה שלישית: אני מאמינה שהמחיר שווה את התוצאה שאני לא אמצא על כל אחת אחרת.

והתפירה עצמה?

וול, כל מכות מצריים עברו עלי. דרכתי על חבילת סיכות, סדרתי את המנורה בסלון כשפרשתי את הבד על הרצפה, והמכונה התקלקלה אחרי שלוש שעות תפירה, עברה אצל טכנאי ורק אז חזרה הביתה.

ככה אני נראית כשאני תופרת. בשולחן במטבח, בבגדים הכי נוחים שיכולים להיות בבית (גופיה של ראלף קטה - הפריט הכי שכיח בארון שלי, וג'ינס).

וזהו, בסוף יוצאת שמלה.

הזכרתי בפוסט הקודם שהסתפרתי וגם הזכרתי שאני לא מצליחה לצלם את זה כמו שצריך. אז עם שיער קצת מבולגן, זו השמלה.

וסתם, היתה שקיעה יפה.

משלימה פערים - מפגש החלפות

כדאי שאתחיל בעובדה שיש לי איזשהו אישיו לא פתור עם המצלמה בשבועות האחרונים. אני מנסה לצלם את עצמי וזה פשוט לא הולך, כל התמונות מרגיזות אותי ומרוב עצבים אני סוגרת את המצלמה והולכת להתמרמר על הספה.

אז מה עוד עשיתי בשבועיים האחרונים?

הסתפרתי. ניסיתי לצלם את זה, אבל אלוהים אדירים, כמה שזה מסובך. השיער שלי סירב להסתדר בכל התמונות (התמונות היום הן מלפני התספורת).

הודות לאתגר אפריל שהצבתי לעצמי, השתדלתי שלא לקנות בגדים. במקום זה הייתי בשני מפגשי החלפות בגדים. הראשון הוא של פורום אופנה מלאה (צילמתי תמונות - יצאו משעממות), ואת השני ארגנתי עם חברות ושכחתי לפרסם כאן לפני. אופס. 

משניהם חזרתי עמוסת שקיות ואיכשהו לא מצאתי זמן ללבוש אפילו בגד אחד משם.

וזה מה שלבשתי למפגש החלפת בגדים הראשון:

 שמלה כחולה כהה מאוד עם פפיון מקדימה שלא הצלחתי לצלם בשום אופן (Zara).

את השמלה קניתי לפני חצי שנה, וניהלתי אחריה מעקב צמוד (נכנסתי לסניף של זארה פעם בשבוע) עד שהיא ירדה במחיר מ-350 ש"ח ל-100. לגמרי היה שווה את זה.

 את הגרביונים הורודים קניתי בקינג ג'ורג' 35,כתבתי עליהם כאן.

ואת הנעליים ראיתם באלף הזדמנויות אחרות.

היי.

אתגר אפריל ומפגש החלפת בגדים

שני דברים יש לי להגיד היום.

הראשון הוא האתגר/פרוייקט/איסור/איך שתרצו לקרוא לזה שאני מציבה לעצמי.

זהו חודש אפריל, החודש הכי יקר בשנה פחות או יותר. קונים המון תכשירי ניקוי לנקיון הכולל השנתי, קונים איפור ובשמים כי יש מבצעים, וקונים בגדים חדשים לחג, לקיץ שנכנס וכל תירוץ אחר שרק אפשר לחשוב עליו.

כלכלית, אין לי שום רצון להתרושש מהחודש הקרוב. אין לי מספיק בגדים לקיץ כי בקיץ שעבר לבשתי ארבע מידות יותר. אין לי בגדים לחג כי אני מתארחת אצל הצד הדתי של המשפחה, וכל השמלות שלי קצרות.

מצאתי את עצמי מסכמת לי בראש רשימות ענק של בגדים שאני צריכה. חזיות, תחתונים, שמלות, חולצות, מכנסיים. אני צריכה את הכל.

למה בדיוק אני צריכה את כל הבגדים האלה? האם באמת יש לי חוסר משמעותי בארון שמונע ממני ללבוש בגדים נקיים כל השבוע? נפל האסימון והבנתי שמדובר בחשיפה תקשורתית גדולה מדי. אני מקבלת קופונים במייל כל היום אבל בכלל אל אוהבת את הבגדים. כבר חודש שאני משוטטת ב-Asos כל הבגדים כל כך מכוערים. אני בכלל לא צריכה אותם.

החלטתי שאני אצליח להסתדר ואני אמצא כבר פתרון יעיל. במצבי לחץ יוצאים ממני פתרונות מצויינים, ואם אסור לי לקנות בגדים - אני אמציא אותם!

לכן, חודש אפריל הקרוב מוכרז בזאת כחודש ללא קניות בגדים. החבר שלי נקרע מצחוק כשאמרתי לו את ה אז עכשיו יש לי אתגר נוסף - להוכיח גם לו שאני יכולה.

הדבר השני שרציתי לספר עליו הוא ההתחדשויות האחרונות בארון.

הראשון הוא תיק ששבה את לבי ברגע שראיתי אותו בחלון הראווה. אני מסתובבת עם חצי בית בתיק ולכן חובבת תיקים עצומים, ומתה על הדפסים קטנים. כשמדובר בחתולים אני לא חושבת פעמיים ופשוט קונה.

התיק נקנה בחנות בשם Shopping בכיכר המדינה (כן כן, באותו מקום בו נמכרים תיקים של לואי ויטון ב-4,500 ש"ח), ה' באייר 10. הוא עלה לי 70 שקלים.

ביום שישי שעבר ארגנו מפגש החלפות קטן בביתי. למי שתהתה איך המפגש נראה, כך ערימת הבגדים נראתה אחרי שרק שתי בנות שמו את מה שהביאו איתן. הערימה גדלה קצת אחר כך.

(למעוניינות - שני מפגשים החלפת בגדים נוספים יתקיימו החודש. מפגש החלפת בגדים במידות גדולות יתקיים באדיבות פורום אופנה מלאה. לפרטים - הודעת המפגש.

מפגש החלפת בגדים ללא הגבלת מידות (אפשר להביא מידה 34, ואפשר גם 54) יתקיים ב-22.4 ברמת גן. פרטים נוספים יגיעו בהמשך.)

אבל הלהיט האמיתי של המפגש:

 עוגת הבראוניז של סווטי.

 מציאות שלקחתי לי מהמפגש: 

בוקסר ורוד, וחגורת בטן רחבה בצבא חאקי.

 מציאה נוספת מהמפגש: עוד תיק חדש!

שבוע טוב :).