30 באוקטובר 2012

שבוע האופנה בפריז / גארת' פיו: הפלמנקו המודרני

חזרנו לרגע לשבוע האופנה שהתקיים בחודש שעבר! על דולצ'ה וגבאנה, ואלכסנדר וונג.
על גארת' דסקסנו כאן בבלוג כבר בשנה שעברה, למי שמעוניין בהיכרות קצרה איתו.

תצוגת הקיץ שהתקיימה בחודש שעבר בפריז הרעידה לי מיתר בלב כרגיל, והייתי רוצה לספר לכם בדיוק למה.
מוזיקת הרקע בתצוגה של גארת' מהווה מרכיב משמעותי מהתצוגה, כמעט חלק בלתי נפרד, כמעט כמו לראות סרט בלי כתוביות.
העונה שמענו את רבקה דל ריו שרה את "לאונרדו" (שיר מתוך הסרט "מלהולנד דרייב"), שיר אהבה שובר לב שאפשר להשוות (אבל לא באמת, הוא פשוט הרבה יותר טוב) ל-Rolling In The Deep של אדל.


התצוגה נפתחת באלמנה השחורה הספרדייה, הגברת האבלה.

הוידאו, כמובן, למי שרוצה לראות (כדאי לראות את הכניסה לפחות):

הסיפור שילווה אותנו לדקות הקרובות הוא לא סיפור עם סוף טוב, והוא לא סיפור שנעים לחשוב עליו: הדגמים הבאים שיופיעו אחרי האלמנה האבלה בהירים, שמחים ומתארים חיים מלאים, אך מתארים את החיים שהיו לאלמנה. הבגדים הם הזכרון של האלמנה מהחיים שהיו לה פעם.




האלמנה הבודדה שלנו היא דמות אצילה, וכדי להדגיש את המעמד והזהות שלה הבגדים כולם מוארכים עד הגזמה ויציאה מקווי הגוף והאורך הטבעי שלו. פיו עושה זאת על ידי שימוש בקו מותן נמוך על מנת להאריך את פלג הגוף העליון, או מעילים עם צווארון גבוה ומרוחק מן הגוף שמדמה צוואר ארוך. זו אינה הפעם הראשונה שגארת' פיו משתמש בשיטות אלו, והן הפכו לסימן ההיכר שלו. 

בנוסף, ניתן למצוא בחלק מן הדגמים את הרשתות שהופיעו גם בדגמים שהוצגו בעונת הקיץ בשנת 2010 וזכו להצלחה גדולה. בונוס למי שמעניין אותו: סרטון שמתאר את תהליך העבודה של גארת' פיו וההכנה של בגדי הרשת העדינה הזו. מרתק!




השיר הספרדי שמלווה את האלמנה ברקע לא מותיר ספק למסורת שגארת' פיו שאב ממנה את ההשראה: הפלמנקו הספרדי. האינטרפנטציה המודרנית של נשות הפלמנקו בתצוגה משתמשת במרכיבים העיקרי של הפלמנקו: התנועה והרגש.




היופי בתצוגה העונה של גארת' פיו הוא בבגדים, שבנויים לתנועה בניגוד לבגדים של מעצבים אחרים שקפואים גם בזמן הליכה. אתן בטח מכירות את זה. דוגמנית הולכת על מסלול, פנים קפואים, הבגד לא זז, ואתן תוהות איך לעזאזל לובשים את זה.
חלק מהתנועה היא "חצאיות" בנויות ברצועות קשורות (אפשר לראות את הרצועות לצידי הדוגמנית) שמתנועעות בזמן הליכה.


מתוך התרבות הספרדית: הוולנים, האדום הלוחמני, הגלימה של לוחמי השוורים

שימוש בבדים רכים ובגימור קצוות פרומים דמויי פרווה שיוצרים תנועה איטית, רכה, עדינה, כמו מתוך הזיה.

ולסיום, כמה דיטיילים יפהפיים.


התמונות מ-fashionising ו-WWD.

28 באוקטובר 2012

סוודר חתולים / שמלת כלה בעשרות אלפי שקלים / טיול בנמל תל אביב

מכירות את הימים האלה שאתן משוטטות איפושהו, ופתאום מגלות תגלית נפלאה ומפתיעה ונהדרת? רציתי לחלוק אחת כזו שגיליתי בשבוע שעבר במקרה.

בשבוע שעבר החבר ואני יצאנו לדייט בנמל (בחרנו רנדומלית תוך כדי טיול לאכול בקפה נמרוד, היה טעים ושירות טוב, מומלץ בהחלט!).  
נכנסו לחנות של קום איל פו, שהיתה אחת החנויות האלה שאני עוקבת אחריהן כבר שנים אבל מרגישה קצת לא נעים להכנס אליהן - קהל היעד הוא נשים מבוגרות יותר, והבגדים הם בגדי מעצבים - ולא  מן הנמנע שטווח המחירים יהיה גבוה הרגיל.

הפעם הרגשתי שיש לי תירוץ מספיק טוב, כי דריה שועלי אצרה אוסף בגדים ופתחה חנות פופ אפ בתוך קום איל פו. וכשדריה שועלי עושה משהו, אני הולכת לראות (גילוי נאות: את דריה הכרתי בגלגול הקודם כשהיא הקימה את אתר האופנה Sense of Fashion ואני הצטרפתי לסטרטאפ בתור ה-QA).
תחילה הגעתי לראות את סוודר החתולים והצטערתי לגלות שהוא אפילו יותר מקסים במציאות, נעים ומשובץ בחרוזים קטנים. הוא אפילו היה אוברסייזד כזה שמתאים לכל מידה.  הסוודר לא הלך איתי הביתה עקב תקציבי המצומצם. אוף.

מעו.

אחרי שעזבתי את הסוודר במנוחה משכתי לשוטט בחנות שהרגישה לי כמו מוזיאון לאופנה, עם מחלקה לבגדי וינטג' עתיקים, מחלקה לקולקציות נוכחיות של המקום ומחלקות למעצבים אורחים בתוך החנות. והכי טוב במוזיאון הזה, שמותר לגעת במוצגים.

חלק אחד שתפס לי את העין במיוחד היה קולקצייה מבדים עדינים, קלילים ונעימים, שקופים עם המון שכבות. קשה לי לתאר כמה מורכב כל אחד מהבגדים וכמה חתיכות תפורות בפנים. הקולקציה "רקפת לוי הנד מייד", מעוצבת ונתפרת על ידי רקפת לוי.

כמה שמלות לדוגמא:


הסתכלתי על אחת מהשמלות, וחיפשתי את תגית מחיר. מצאתי. 16,500 ש"ח. כנראה שאני לא קהל היעד בכל זאת.
טווח המחירים הכללי לשאר הפריטים הוא 2,000-10,000 שח.



ענק לצוואר מאותה קולקצייה:



רקפת לוי אינה מעצבת אופנה ביום יום, והקולקציה הזו היא הקולקציה הראשונה שהוציאה כבגדים ללבישה לקהל הרחב. את שאר הבגדים שהיא מעצבת מאז 1993, כשסיימה את לימודיה בשנקר היא מציגה על מבחר במות בארץ ובעולם.
לוי מעצבת חלל, תפאורות ובגדים להצגות ומופעי מחול, סרטים ותכניות וזכתה בפרסים ארציים ובין לאומיים רבים על עבודותיה.
בשנים האחרונות רקפת לוי משקיעה את רוב מאמציה בבית הספר לעיצוב במה ותלבושות שנושא את שמה, בית הספר לעיצוב אמנויות הבמה

26 באוקטובר 2012

עיגול, אייקון / שנת המעיל של קום דה גרסון






קום דה גרסון הציגו בתצוגת האופנה לחורף הנוכחי (אני יודעת שקשה לזכור - התצוגה לחורף הזה הוצגה בחודש מרץ, לפני יותר מחצי שנה) תצוגה שלמה המבוססת על פריט אחד מרכזי: המעיל. מעיל כזה קצת קוקו, קצת מוזר, קצת לא במקום. חיכיתי שהחורף יגיע אלינו ואל הפקות האופנה כדי לטעום קצת מהפריט היחודי הזה, בתקווה שעורכי המגזינים יאהבו אותו מספיק כדי להשתמש בו בשלל הפקות.


מתוך תצוגת האופנה של קום דה גרסון (Comme Des Garçons), חורף 2012

המעיל או הגלימה, או האוברול, תלוי באיזה פריט מדובר, הוא מימוש של מחקר צורת הנקודה. העיגול הגדול מרכיב את כל הפריטים בצורה זו או אחרת, בין אם בתור עיגול גדול שבו תפורות מסילות לשרוולים (המעיל השחור-פרחוני למטה) או מקבץ עיגולים קטנים. לפירוט נוסף על בניית הגזרה והתפירה, אני ממליצה לקפוץ ולבקר ב-The Cutting Class שכבר המלצתי עליו בעבר כאן בבלוג, בפוסט הספציפי.
ההגדרה של המעילים כמגדירי גוף מאוד מרוחקים מהגזרה הנשית נראית כמו בחירה אמיצה, חכמה ונעימה להפליא. הייתי רוצה כל אחד מהמעילים האלה בעצמי בארוני בפרטי לימי החורף.

מתוך תצוגת האופנה של קום דה גרסון (Comme Des Garçons), חורף 2012


מתוך מגזין Purple Fashion #18, חורף 2012

מתוך מגזין Purple Fashion #18, חורף 2012

מתוך מגזין Interview רוסיה, אוגוסט 2012

מתוך הפקת האופנה The Age of Iris, מגזין  Dazed & Confused, נובמבר 2012

מתוך הפקת האופנה The Age of Iris, מגזין  Dazed & Confused, נובמבר 2012


מתוך הפקת האופנה The Age of Iris, מגזין  Dazed & Confused, נובמבר 2012


מתוך הפקת האופנה The Age of Iris, מגזין  Dazed & Confused, נובמבר 2012


 בונוס למי שהגיעה עד הסוף: 
איריס אפל, הדוגמנית המבוגרת מהתמונות האחרונות, שלחלוטין מתאימה לטרנד הדוגמניות הזקנות, בת 91 (!!). הנה ראיון מקסים איתה ועם נשים מבוגרות אחרות:


24 באוקטובר 2012

וואשי טייפ: איך לשדרג מחברת בקלות

אז אם תהיתן מה עוד אפשר לעשות עם וואשי טייפ: אפשר לשדרג מחברות.

מי שמכיר אותי ורואה אותי ביום יום יודע שאני נושאת איתי מחברת קטנה ועט לכל מקום, בה אני מנהלת רשימות ושלל דברים שאני צריכה לעשות או לזכור (רשימות שאני אף פעם לא עושה ודברים שאני לא זוכרת בכל זאת).
החלטתי לשדרג את המחברת הזו בוואשי טייפ ולספר לכן איך עשיתי את זה:



מה תצטרכו:
- גליל וואשי טייפ
מחברת שתרצו לשדרג (כשבוחרים מחברת, שימו לב שאין לה כיסוי פלסטיק מחוספס. מכמה נסיונות שעשיתי עד עכשיו ראיתי שהוואשי טייפ לא יודע להשאר מודבק על כל חומר. כל מחברת רגילה עם כריכת קרטון או נייר תעבוד מצויין)
סכין חיתוך (מומלץ X-Acto, שאפשר להשיג בכל חנות ציוד משרדי) או סכין יפני
עפרון
- נייר אפייה



אם אין לכן אילוסטרייטור, אפשר להדפיס את התמונה ולעבור על קווי המתאר גם בלי זה
אם אין לכן מדפסת - אפשר להניח את הדף ישירות על מסך המחשב בעדינות

שיהיה ברור: בשלב זה הופכים את נייר האפיה לצד השני עם הפנים למטה, ומציירים על הצד השני



וואשי טייפ אפשר להסיר ולהדביק בקלות, אז כמובן שאפשר להדביק את זה בספר שאתן קוראות עכשיו, ולעשות לעצמכן סימניה זולה ומהממת

22 באוקטובר 2012

וואשי וואשי (טייפ)

זהו, נשאר עוד פחות משבוע לתחילת הלימודים שלי! שלא ככל הסטודנטים אנחנו מתחילים השנה ביום ראשון הבא, מה שנתן לי עוד שבוע שלם של חופש ועוד זמן סביר להתכונן לקראת הלימודים.

חלק נכבד מההכנות כולל קנייה ואגירת ציוד במספרים ומחירים שערורתיים (רק נגיד שכבר עברתי את ה-1000 ש"ח בקניות ללימודים, ורק התחלתי), ועם כמות נכבדת של מוצרים לתפירה, תדמיתנות, דיגום, איור ורישום צריך כלים טובים לאריזה ונשיאה.

חלק מהמוצרים קניתי כחבילה מסובסדת דרך המחלקה, ויחד איתם קיבלתי ארגז כלים חביב למדי שהכיל עוד מוצרים בתוכו. תהיתי על הבחירה האיומה בצבע הכחול לארגז בלימודים בהם הרוב הנשי שולט (לא דורשת ורוד, אבל הייתי מוכנה להסתפק בצבע ניטרלי), ואחר כך תהיתי עוד יותר איך אני הולכת להבדיל בין ארגז הכלים המכוער שלי לארגז הכלים של כל שאר הסטודנטים.







חשבתי שזו הזדמנות מצויינת לנסות סוף סוף מוצר שהפך ללהיט בקרב נשים חובבות עבודות יד ו-DIY שאולי גם אתן שמעתן עליו - נייר דבק צבעוני מודפס שנקרא וואשי טייפ. פוסט מקסים בסלונה שמסביר מה עושים עם זה.

את הוואשי טייפ שלי הזמנתי מ-OMG. אני חייבת לציין שהפתעתי את עצמי בקנייה הזו, כי אני לא נוטה לקנות מאתרים שאני לא מכירה את טיבם או כאלה שהיח"צ כבר היה תקוע לי בגרון ונמאס לי מהם לפני שראיתי את הקטלוג. אבל אחרי כמה בירורים באינטרנט גיליתי שהצבעים של הגלילים והמחירים שבחנות התאימו לי יותר מחנויות אחרות בארץ.

עדכון: לובה עורכת הגרלה היסטרית שכוללת גם ערכת גלילי וואשי טייפ!

אלה הגלילים שבחרתי להזמין:


 








ככה החבילה הגיעה אלי.
בדחף בלתי נשלט צעקתי בסלון "OMG" כשפתחתי את הקופסא :)



ארגז הכלים שלי קיבל מייקאובר!


ומבט מבפנים: וואשי טייפ בפסי ורוד-לבן מסמן את כל הפריטים שלי.

לא התאפקתי והכנתי לכן מדריך קטן לשדרוג מחברת בעזרת וואשי טייפ, שיעלה בפוסט הבא :)

20 באוקטובר 2012

הפתעה! הבלוג עבר דירה!

היי! לכל הקוראות ב-RSS ובעדכונים במייל, אני מזמינה אתכן להגיע לבלוג כדי לא לפספס!

אני רוצה לחלוק משהו שרציתי לעשות כבר הרבה מאוד זמן, ואני כל כך שמחה לסמן עליו V בצ'ק ליסט שלי: - הבלוג קיבל כתובת משלו! 

להוציא את השלדים מהארון

לכתובת המהממת החדשה הצטרף עיצוב מחודש עליו עבדתי בימים האחרונים כדי לשמח את העין :)
העדכונים דרך האימייל, ה-RSS וה-Google Friend Connect ימשיכו לעבוד כרגיל.


כדי לחגוג את הכתובת החדשה, חשבתי על דברים יפים ומשמחים. בחרתי להביא לכן אוסף איורי אופנה יפהפה ומשמח שחיברתי:







אם אתן מעוניינות לדעת מהיכן כל תמונה, או רוצות לראות עוד ציורי אופנה - אתן מוזמנות ללוח ציורי האופנה שלי בפינטרסט שלי. אתן מוזמנות לשוטט גם בשאר הלוחות שלי, ואני אשמח מאוד אם תשאירו בתגובות את הכתובת לפינטרסט שלכן כדי שאוכל לעקוב אחריכן בחזרה!

18 באוקטובר 2012

מחשבות על אופנה: קמטים

בעולם שסובב סביב אופנה ויופי, קשה לנו שלא לקבל לתוכנו תבנית קבועה של "מה שנחשב יפה". מי מאיתנו רואה כסמל היופי את שחקניות הקולנוע ההודי? מי מאיתנו רוצה להראות כמו הנשים הארופאיות של המאה ה-16? מתי בפעם האחרונה ראינו כוכבת חדשה שאינה צעירה, יפה, בהירת עור ושיער, בעלת מראה מערבי מובהק?

כולנו שבויות של אידיאל היופי שלא במודע או במודע. נועה זילברמן, סטודנטית לעיצוב אופנה ותכשיטים בבצלאל שברה את מוסכמות האידיאל ופגעה בנקודה שכולנו מקוות להתעלם ממנה: הזמן לא הולך לאחור, וכולנו מזדקנות.



אוסף התכשיטים שנקרא "קמטים" של זילברמן הם סיכות ושלל תכשיטים שממלאים את החלל שיוצרים הקמטים, ומדגישים את מה שרובנו לא מעוניינות לראות ונלחמות בו בעזרת הקוסמטיקה הרגילה והפולשנית.





כשצפיתי בפרוייקט התכשיטים בפעם הראשונה הרגשתי מסוחררת ונרגשת, כאילו נפתחה איזו דלת סתרים וחשפה בפני אמת קטנה. 

מה אתן הרגשתן כשראיתן את התמונות והוידאו?

16 באוקטובר 2012

אוסף שלישי: סגול

מה מרגיע אתכן? מה נותן לכן הרגשה בטוחה?
אצלי זה תמיד הצבע הסגול.

לפני כמה שנים למדתי רייקי, ובזמן האחרון התחלתי להבין שהמשיכה שלי לצבע הסגול היא יותר ממה שנראה לעין. הסגול  (או האינדיגו) מייצג את צ'אקרת העין השלישית ואחראי על שלל בעיות שאני נתקלת בהן בחיים האישיים בזמן האחרון:
- זכרון (מי שפגש אותי בשנה האחרונה כבר גילה את זה: אני לא זוכרת פנים, אני לא זוכרת שמות, גם של אנשים שאני מכירה טוב מאוד)
 - מיגרנות (הפסדתי בממוצע ארבעה ימי עבודה בחודש בגלל מיגרנות)

אולי הצבע הזה מרפא את התת מודע? לאוסף שלישי הזה, כמה תמונות שיפתחו לכן את הצ'אקרה.



Numéro #135, August 2012

Numéro #135, August 2012

BlackBook Magazine, April 2010

Kristian Schuller

Alexander Binder
  
Vogue Holland, July 2012