אמנות קבועה ואמנות קצת פחות קבועה.

האמנות הקבועה:
מסיבה לא ברורה, למרות שמדובר בבלוג אופנה, הפוסט שכולם התעניינו בו באמת היה הקעקוע שלי. זה גרם לי לחשוב קצת על "אופנה" ואיך שאנחנו רואים אותה בעולם היום. אופנה זה בגדים, אקססוריז, נעליים, אבל בתכלס השורה התחתונה של כל זה היא ביטוי עצמי. אצלי לפחות זה כך. אני לא לובשת בגדים רק כי הם יפים ובדרך כלל רואה איזשהו רעיון מאחורי בגד או לבוש כללי.
אז מה ההבדל בין בגדים לקעקוע? לא הרבה. רק שאחד קבוע לחלוטין והשני מתחלף בכל יום. את הבגדים אפשר להחליף כמו אופי, הקעקוע ישאר שם אם תאהב אותו ואם לא.

ביום חמישי ישבתי לעוד שלוש שעות של סשן סיום. הכנפיים כבר החלימו, האדום שאתם רואים הוא התיקונים והתוספות.

דאבל מייאו.

 וכדי לא לבזבז מקום של פוסט לשוא...
האמנות הקצת פחות קבועה:
פתאום התחשק לי לקשקש. פתחתי את הGoogle Reader שלי כדי לראות מה חדש ב-RSS שלי.

הפוסט הראשון שהופיע היה פוסט של בלוגרית האופנה הסופר-מפורסמת ג'יין אלדרידג', מהבלוג Sea of Shoes, שמהלל את עולם האופנה עם דגש על נעליים. לי אין חיבור טוב מדי עם נעליים, אני ביגפוט ושום דבר לא נוח לי וגם הנעל הכי נוחה בעולם תעשה לי פצעים בכף הרגל חצי שעה לאחר הליכה בה. זה סיוט שכנראה לעולם לא יגמר... הרבה יותר כיף להסתכל על תמונות ולדמיין שהייתי יכולה לנעול משהו כזה אי פעם.

מעבר להיותה בלוגרית מוצלחת, ג'יין היא פשוט בן אדם נורא יפה. אני לא יודעת מי מצלם אותה, אבל הוא עושה את זה טוב ותופס את השיער הכתום שלה בזוויות כאלה מופלאות...

החלטתי להוציא מהארון את צבעי המים המוזנחים שלי שהשתמשתי בהם בערך שלוש פעמים.

אני מניחה שאחרי כמה ציורים מחורבנים יתחילו לצאת הציורים המוצלחים יותר...

לא דומה במיוחד, אבל לא מביך עד כדי חיסול ראיות של הדף.

זה הפוסט המלא.