משהו עצוב קורה לעולם האופנה בחודשים האחרונים. הוא הפך למשעמם. פשוט משעמם. אין לי חשק לראות תצוגות אופנה, וכשאני רואה אותן שום דבר לא מחדש לי. אני לא מתרגשת לקראת הקיץ שמגיע כי הכל משעמם. אני לא מתרגשת לקראת החורף, כי את הכל כבר ראינו בגרסאות אחרות אלך ואחת פעמים לפני. טרנד הבדים המנוקדים בעיגולים גדולים משעמם אותי לפני שהוא בכלל הגיע לחנויות ולארץ. אני משוטטת בטאמבלר (זה הטאמבלר שלי, אגב) ושום דבר לא קורץ לי לעין. אין יותר וואו.
זה הביא אותי לחשוב קצת קדימה. העונה לא ממש מעניין אותי מה נלבש. אני גם ככה שונאת את הקיץ ומבחינתי זו העונה הזו שיש בה יותר מדי שמש ופחות מדי בגדים. אבל מה נלבש בעתיד? מה נלבש בעוד חמש, עשר, עשרים, חמישים שנים מעכשיו? ממה יושפע עולם האופנה של העתיד?
אי אפשר להתעלם מהתחזית הקודרת שלנו למאה הקרובה: קרחונים נמסים, אוקיינוסים עולים על גדותיהם, טייפונים, רעידות אדמה וצונאמי שיגבילו את המחיה שלנו וירגילו אותנו לחיים אחרים.
המחשבות שלי? אנחנו נלך אחורה, והרבה. החשמל יקרוס. האנושות תכפיל את גודלה עד צפיפות יתר והמחלות יפשטו כמו אש בשדה קוצים. אנחנו נצטרך להיות מבודדים מהסביבה, ונצטרך לחיות בבית קברות לבניינים ומהפיכה תעשייתית שלא ישמשו אותנו לשום דבר.
(מתוך מגזין Kurv)
אנחנו נתקרב בחזרה לטבע שאיבדנו. מבני אדם שכדי להגיע לצד השני של המשרד מתגלגלים על הכסא, נצטרך לחזור להיות יצורי פרא שהולכים.
איך חוזרים מהכפר הגלובלי לחיים מקומיים? גומעים את המרחק בקפיצות ענק עם נעליים שמזכירות מאוד את רגלי הגרבילים שחיים במדבר.
(מגזין 160g, פברואר 2010)
אותן נעליים מדהימות מקרוב.
(Dazed and confused, אפריל 2011)
השמש תשרוף את פני האדמה. האם נוכל לחיות בחוץ או שנרד אל המחתרת ונחיה את החיים בתוך האדמה? האם לצבע העור תהיה משמעות כשאין שמש שתצבע אותו? האם האור המלאכותי, אם בכלל, ישווה את אותו הצבע לבגדים שאנחנו לובשים? האם כדי להתבלט בשטח נצטרך ללבוש את הבגדים עם הטקסטורות הכי חזקות שיוצרו?
(מקור: טאמבלר)
אולי זה יראה ככה. מה שהיום נחשב זרם קיצוני בתרבות הסייבר, עם השפעות יפניות מובהקות, יכול להיות הדבר ההגיוני הבא בחיים בתוך מבני בטון שהתאורה היחידה בהן היא אולטרא סגול.
(Dazed and confused, אפריל 2011)
הבידוד מהאנושות. כל אדם יחיה בתוך בועת מגן עם פתחים להתחברות לממשקי האכילה, ההפרשה, הנשימה.
(Lene Kronow)
החיים בחוץ. התשוקה הנואשת של האנושות "להתלבש" תלחם בתנאי המחיה המשתנים במהירות. אין חולצות מכופתרות, כי החום לא יאפשר את זה. המעצבים ימצאו פתרון אמיתי שיראה דומה לחיים שהיו לנו.
(ווג איטליה)
האם כדור הארץ יעבור תהליך התמדברות והיהפוך למדבר רחב ידיים? ייתכן שהבגדים שנלבש יכסו את הגוף שלנו מכל הכיוונים. כמו הבדואים שחיים במדבר, נלבש דווקא שחור, ודווקא ארוך.
(הדוגמנית Razor Candy בהפקה עצמית)
האם נקטין את עצמנו? האם נאכל פחות כדי לייצר פחות זבל, נחנוט את עצמנו במחוכים כדי לא לפתח מבנה עצמות רחב? האם כל דבר שנעשה יחושב במקום ובנפח שהוא יתפוס?
האם בגדים יהיו מיותרים? ייתכן שהם ישארו כסמל סטאטוס בלבד. בכוכב לכת מת שהטבע בו נהרס על ידי האנושות, מוצרים כמו כותנה יהיו נדירים כל כך שבגדים יהיו מותרות לעשירים בלבד.
(מקור: טאמבלר)
האם נהרוס את כדור הארץ סוף סוף במלחמה גרעינית? מה שנחשב היום כטרנד בקרב הקהילה האלטרנטיבית, הסייבר גות' יכול להיות המציאות של המחר. מסיכות גז יהיו פריט חובה, נעליים כבדות ומוגנות מהיצורים שיתפתחו בהשפעת הגרעין על האדמה.
האם האופנה תהפוך פרקטית, ותחזור לשמש כפריט הישרדותי נטו? האם הבגדים שלנו יתפרקו כשצריך, יהיו מלאים בחיבורים על מנת לשאת עלינו דברים? האם הבדים עצמם יגנו על עצמנו ממה שהרסנו במו ידנו?
סופ"ש נעים :).
מזכיר קצת את חזון אחרית הימים של טיילר דירדן בפייט קלאב, וגם את חולית - לא מפתיע שאנשים התחילו לתהות כבר מזמן מה המשמעות של כל זה.
השבמחקו-"להקטין את עצמנו בשביל לחסוך" - זה מדהים. בחיים לא הייתי חושבת על רזון כאלמנט של חיסכון וסביבתיות..
לצבעונית קוראים gutter face בדוויאנט.
השבמחקמרג'ורי, כחולת ספרי דיסטופיות וספרי מד"ב, זה לגמרי מה שכיוונתי אליו. בדיוק לפני חודשיים קראתי את מועדון קרב, זה לגמי אחרת בספר. אפילו קשה מדי בשבילי. חולית עוד לא.
השבמחקבהנחה שהאנושות לא תצא לגור בכוכבים סמוכים בזמן הקרוב (ואיכשהוא עוד לא עשינו את זה), או שנצטרך לדלל את האוכלוסיה או שנדלל את הנפח שלנו...
ירדן - תודה! :) ניסיתי לאתר את המקור ולא ידעתי מאיפה להתחיל
האמת שלא קראתי את פייט קלאב, רק ראיתי את הסרט. אבל שמעתי על הספר וגם על אחר של אותו מחבר שיצא בעברית, שהם לא קלים לעיכול.
השבמחקבאופן כללי סרטים אמריקאיים שמבוססים על ספרים נוטים לעדן עד כדי סילוף לפעמים את המסרים המקוריים.. קחי לדוגמה את פורסט גאמפ.
מספיק שתראי סרטי מדע בדיוני משנות ה70 - שם היו בטוחים שבמאה ה21 נלך עם חליפות מטאליות וצורות גיאומטריות (מישהו אמר דוויד בואי?).
השבמחקותראי מה קרה - עשור אחרון באופנה היה לעיסה של המאה הקודמת (חוץ מאלכסנדר מקווין אולי), לא ראיתי אנשי חלל חוץ מגאגא המלכה (ישתבח שמה :) ),
הפתרון לא נראה באופק - דם צעיר לא נראה בבתי אופנה גדולים וחבל.
פוסט מסוגנן ומעניין :)
אנסטסיה
http://www.letthemstare.com/
תודה אנסטסיה!
השבמחקאני לא חושבת שאין לנו "מעצבים גדולים" ושהכל הוא לעיסה, אנחנו פשוט מסתכלות על המקום הלא נכון
ראית פעם את שבוע האופנה של יפן? של דרום אפריקה? של מצריים? זו לא האופנה שרואים בארצות הברית (משעמםםםםם) או בפריז (פלצני) או בלונדון.
ואו מיכל, איזה פוסט. אני חושבת שהבלוג שלך שונה משאר בלוגי האופנה כי הוא מצטיין בהתעסקות האישית של האופנה. המחשבות שלך על טרנדים מרתקות. על העתיד, ישנה מחשבה שתמיד מפחידה ומביאה איתה נבואות חורבן, ואת מתעלת אותה לנושא מאד ספציפי ומאד מעניין. תודה! זה היה נהדר.
השבמחקדניאל, תודה. כיף ממש לקבל תגובות כאלה.
השבמחקעולם האופנה תמיד מרתק אותי אבל דווקא הטרנדים האחרונים קצת מאכזבים..
השבמחקהתמונות שפרסמת אדירות חוץ מהאלו הסופר גותיות.. איכשהו בשנים האחרונות כבר פחות מתחברת לזה כשזה ככה... אוהבת לשלב אלמנטים, אבל לא כשזה נראה כל כך מוגזם, הגיוני?
בכל אופן שמחה שגיליתי את הבלוג הזה שלך.. :)