‏הצגת רשומות עם תוויות טרנד. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות טרנד. הצג את כל הרשומות

7 באוגוסט 2012

אזהרת טרנד: חורף בורגונדי

אני יודעת שקצת קשה לדמיין עכשיו משהו שהוא לא 30 מעלות בצל, 70% לחות וחשבון חשמל של 1000 ש"ח בגלל המזגן, אבל בעולם האופנה מתחילים כבר טפטופי הגשם הראשונים של הקמפיינים של החורף (לנוון ודולצ'ה וגבאנה לדוגמא) ואיתם הפקות האופנה המסורתיות שמבשרות את הטרנדים שילוו אותנו העונה.

אם עלתה בראשכן המחשבה "למי לעזאזל אכפת ממגזיני אופנה?", אנא הפנו את תשומת לבכן לעובדה זו: המגזינים הם אלה שיקבעו מה ימכר בבתי האופנה הלא-עילית (כלומר, מה H&M ועוד רשתות דומות ימכרו לנו בחורף). בתי האופנה פרסמו את קולקציות החורף שלהן כבר בחודש מרץ (מישהי זוכרת את התצוגה המטורפת של לואי ויטון?), אבל יקחו עוד מספר חודשים עד שהן יגיעו אלינו למדפים.

מה קורה בחודשים הארוכים שבין התצוגה לבין המכירה של הפריטים עצמם? לרשתות האופנה שנוהגות לייצר העתקים או "לקחת השראה" מבתי האופנה הגדולים יש זמן להעתיק מה שהם ראו על המסלול, ולבתי האופנה הגדולים יש זמן לחכות למכת המחץ של העורכים והסטייליסטים שיבחרו את הבגדים שיופיעו בהפקות האופנה בחודשים הלוהטים של השנה: יולי ואוגוסט שמבשרים על בוא החורף וספטמבר - הלא הוא מהדורת ספטמבר החשובה מכל של המגזינים.

אז מה בחרו המגזינים כטרנד של העונה? מישהי זוכרת בכלל מה היה בחורף שעבר? החורף שעבר היה כולו חרדל עד שיצא לכולנו מכל החורים ולשמחתי הרבה לא נראה אותו חוזר הקיץ. הצבעים יהיו כהים יותר כיאה לחורף, אבל במעבר חלק מצבעי הפסטל של הקיץ, נראה גם צבעי ביניים כמו כתום, ורוד עתיק, חום וקרמל.


קליק על התמונה לגרסה מוגדלת!

מתוך הפקת אופנה במגזין ווג סין לחודש אוגוסט

מתוך הפקת אופנה במגזין ווג סין לחודש אוגוסט

מתוך הפקת אופנה במגזין ווג סין לחודש אוגוסט

מתוך הפקת אופנה במגזין ווג סין לחודש אוגוסט

מתוך הפקת אופנה במגזין ווג סין לחודש אוגוסט



מתוך מגזין Elle לחודש אוגוסט

מתוך מגזין ווג איטליה, הפקת אופנה שמציגה את קולקציות החורף החזקות והטרנדיות. בתמונה: ג'יבנשי

מתוך מגזין ווג איטליה, הפקת אופנה שמציגה את קולקציות החורף החזקות והטרנדיות. בתמונה: מיו מיו

מתוך מגזין ווג איטליה, הפקת אופנה שמציגה את קולקציות החורף החזקות והטרנדיות. בתמונה: אלכסנדר מקווין

21 ביוני 2012

טרנד הדוגמניות הזקנות: צי'נה מרצ'דו

כשדיברתי בעבר על "דוגמניות זקנות" (פה ופה), התכוונתי למי שהתעשייה בדרך כלל שוכחת, והן בדרך כלל כל מי שעברה את גיל ה-30. צ'ינה מרצ'דו מעיפה את כולן מהסקאלה של המושג "זקנות", בעודה מככבת כדוגמנית בת 82 בהפקת האופנה האחרונה למגזין Fashion Magazine.

צ'ינה מבוגרת מספיק כדי להנות מהחיים של הדור הישן - בו דוגמניות לא התחילו לעבוד בגיל שלוש עשרה, והספיקה לחיות חיים שלמים ומרגשים עוד לפני קריירת הדוגמנות שלה. בגיל 19 ברחה צ'ינה עם לוחם שוורים מסוכן רק לשם הרומנטיקה והעניין בעולם החדש, ומשם פתחה את דרכה לעולם תרבות רחב, מרגש ומסוכן - עולם האופנה.

מה שמרגש אותי יותר מהעובדה שצ'ינה בנתה לעצמה קריירה מפוארת של דוגמנות, עריכת מגזין וכתיבה, היא שעולם האופנה המנוכר קיבל אותה בזרועות כל כך פתוחות ולא בתור "בדיחה" או אאוטסיידרית. המגזינים גם ככה לא נוטים לקבל דוגמניות ממוצא אתני מעורב כמו סיני ופורטוגזי, ולא דוגמניות כל כך מבוגרות שלא משנה כמה ניתוחים הן יעשו - הן ישארו מקומטות (בידיים, כשתראו את הרגליים שלה לא תאמינו כמה שהגברת הזו שמרה על עצמה), כי ככה זה בגיל 82.

עוד על צ'ינה בכתבה נהדרת של מגזין W.










בונוס: תמונות של צ'ינה אי שם משנות השישים:





12 ביוני 2012

Body Double - אנדריי פז'יק

המושג של אנדרוגינוס בעולם האופנה כבר לא זר לנו. נשים גבריות (כמו טילדה סוינטון) הן חלק מהאופנה ונחשבות כמודל יופי איכותי, אנחנו כבר רגילים לראות נשים עם חזה קטן ונערי, תווי פנים מסותתים וגבריים ורזון שמוריד מהמשוואה את הקימורים הנשיים (המרומזים או הגלויים - לא כולנו הנשים בעלות ישבן מפואר וחזה גדול, לא לכולנו יש מותן צר ומושלם).

איך הדבר הזה קרה? הסברה הכללית היא שכמו בכל מקצוע חזק בעולם, לא הנשים הן השולטות בתעשייה אלא הגברים. המעצבים הגדולים ברובם הם גברים, ולא פעם הגברים האלה גם יוצאים עם גברים אחרים ומושג היופי האישי שלהם מתייחס לגוף גברי, בעוד הם מעצבים לנשים. זוית הראיה שלנו הנשים כלפי עצמינו מתעוותת בלי לשים לב.
הזוית הזו מרגישה לי מעט הומופובית אבל גם מעט אמיתית ואני לא יודעת אם היא באמת נכונה, אז הייתי לוקחת אותה בערבון מוגבל.

לא ארכו הימים עד שכל מושג הנשיות והגבריות החל להתערער והיוצרות החלו להתהפך. לא חשבנו מה יקרה כשהגברים ישתלטו על מושג היופי הנשי. לא חשבנו מה יקרה שגברים יוכרחו לעמוד בכללים של תפיסת יופי צעירה וקצת נשית.

Body Double
Candy Magazine #4
Model: Andrej Pejic


andrej pejic candy magazine 2012 Androgynous fashion style

אנדריי פז'יק הוא דוגמן שפרץ לתעשייה בזכות המראה המבלבל (להלן כתבה שלמה עליו), ובפעם הראשונה יצרו הפקת אופנה שלמה סביב שאלת הזהות המינית והתפקיד שלה ביום יום.

הוא משחק את שני התפקידים בכל פריים בעצמו, ומשאיר את השאלה פתוחה לקהל הרחב.

andrej pejic candy magazine 2012 Androgynous fashion style

אני לא מצאתי את תהשובה.

andrej pejic candy magazine 2012 Androgynous fashion style

andrej pejic candy magazine 2012 Androgynous fashion style

andrej pejic candy magazine 2012 Androgynous fashion style

andrej pejic candy magazine 2012 Androgynous fashion style

andrej pejic candy magazine 2012 Androgynous fashion style

ראיון מרתק עם אנדריי פז'יק: 

20 במאי 2012

לגיטימי, לא לגיטימי



לגיטימי: צבעי הפסטל הרכים והעדינים ששאנל פיתחו לקולקציית הריזורט שלהם



לא לגיטימי: החצאית הזו


לגיטימי: השמלה הזו. הגזרה מושלמת


לא לגיטימי: הג'ינס הנורא עם הכיווצים הנוראיים עוד יותר בקצה


לגיטימי: השיער. הפוני העקום הזה גורם לי להרגיש עם עצמי טוב יותר


לא לגיטימי: המחיר של השמלה הזו. אני אפילו לא רוצה לנחש


לגיטימי: הנעליים! וואו, אני כל כך הולכת לקנות כאלה לקיץ. סניקרס נוח אך לא מרושל מדי


לא לגיטימי: כל הטרנד הזה של הזהב, בבקשה אל תחזור. אני לא אוהבת אותך.


לגיטימי: הנעליים. אני רוצה את הנעליים.


לא לגיטימי: זה לא חמוד, זה נראה כמו חיתול. לו זו רק היתה חצאית.


12 במאי 2012

Circle of life



סשה פיבוברובה בתמונת הריון מקסימה

מישה ברטון מדגימה את הטרנד החדש: ילדים כאקססוריז

מגזין TIME מנסה לעורר פרובוקציה ומצליח בעיקר לצאת מגעיל:
האם את אמא מספיק? כי אם את לא מניקה, על פי מגזין TIME, את לא אמא טובה!
 נעורים.
מירנדה קר למגזין Numero טוקיו

דפני גינס בתמונה לג'וזף ללי

נשות החברה הגבוהה
לירחון Ponystep, אביב/קיץ 2012

1 במאי 2012

אזהרת טרנד: ילדים כאקססוריז

הגעתי לגיל הזה שבו אנשים שאני לא מכירה מרשים לעצמם להגיד לי שאני צריכה כבר להתחתן ולעשות ילדים, ולא מבינים בכלל את הרעיון הזה של "לא מעוניינת בילדים בכלל". הייתכן שקיימת אשה ביקום שלא מעוניינת לעשות ילדים? לא יכול להיות! כל מטרת האשה היא לשמש כרחם מהלך ומשריץ ילדים. תודה, אבל אני בת 23. תחזרו אלי עוד כמה שנים.

מדי פעם אני תוהה אם אנשים חושבים בכלל לפני שהם מתחילים לעשות ילדים. הם באמת רוצים אותם? הם באמת מעוניינים בילדים עם כל מה שכרוך בזה? האם זו לא עוד מוסכמה חברתית? האם יש אנשים שעושים ילדים פשוט כי כולם עושים, וחייבים להראות ברחוב עם עגלה ואיזה ילדה חמודה עם פפיון על הראש בפנים?

מצחיק, אבל נראה שילדים הם הטרנד החדש בעולם האופנה. קשה להתעלם מהטרנד החדש של עולם הפפראצי בשנים האחרונות לרדוף אחרי ילדים של מפורסמים ולהפוך אותם למפורסמים בעל כורחם. הילדה הלוהטת בשוק היא הארפר סבן  בת השנה, בתם של ויקטוריה ודיויד בקהאם:


ויקטוריה בקהאם עם הארפר סבן. אימון טוב לשיווי משקל בנעלי עקב.

בנוסף לעוללית בקהאם, הפפראצי עטים אחר סורי קרוז, בתם של קייטי הולמס וטום קרוז שחגגה ממש בחודש שעבר יום הולדת שש. הילדה הפכה את קייטי הולמס למה שלא חשבנו שיקרה שוב: למעניינת! ההורים של סורי עלו על גל הפרסום ונתנו לילדה לנעול נעלי עקב בגיל שלוש, קנו לה מתנות שעולות יותר מדירה ממוצעת בתל אביב ופתחו כמובן ליין בגדים לילדים.

משמאל, סורי לובשת שמלה מליין הבגדים בעיצובה של קייטי הולמס

דוגמה נוספת לילדת פפראצי היא לורדס ליאון (15), בתה של מדונה שעלתה וכיכבה במדורי הפפראצי הודות לחוש הסטייל המפותח שלה.


בעולם הצהובונים לא מרחמים על ילדים. תנסו לדמיין לעצמכם איך זה לגדול בתור נערה מתבגרת כשתמונת קלוזאפ שלך מסתובבת בכל רחבי הרשת עם קריאה לאמא מדונה לעשות לך גבות ושפם דחוף, ופפראצי אורבים לך בדרך לבית הספר ב-כ-ל בוקר.

לורדס כמו כל ילדת פפראצי מינפה את הפרסום לטובת הקמת מותג על שמה ובהשראת אמא מדונה, Material Girl.

לורדס היום, אמא מדונה וקלי אוסבורן, פרזנטורית המותג Material Girl


אם המדיה כל כך מאוהבת בילדים הקטנים של הכוכבים הגדולים. היה צפוי שהילדים האלה יתחילו לשמש בתור האקססוריז החדשים. הפוזות הרגילות של הדוגמניות כבר משמימות, וילד בחיק הדוגמנית או ליד שמלתה המתנפנפת הוא אכן חידוש מרענן.

אז איך זה נראה במגזינים?

Survival Model 
by An Le



Joan Smalls by Terry Richardson 
Vogue Paris, April 2012



Lady Be Good 
by Steven Klein
Models: Amber Valletta and her son Auden McCaw


Marina Linchuk
Vogue Russia, May 2012





האם נכון להשתמש בילדים בתור תוספת לעולם הקר של האופנה? האם המהלך הזה נכון?