‏הצגת רשומות עם תוויות ניו יורק. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות ניו יורק. הצג את כל הרשומות

14 בפברואר 2013

שבוע האופנה בניו יורק: אלטרנטיבה לוולנטיין מאת טום בראון

את טום בראון הכרתי לראשונה בפוסט על התצוגה לעונה הקודמת שלו, במגזין האינטרנט לעיצוב ReDesign, שבהזדמנות זו אמליץ לבקר ולהתעניין - הוא כתוב היטב ומביא חומרים מקוריים שקשה למצוא במקומות אחרים.

טום בראון אמנם בן 48, אבל די חדש בתפקיד מעצב האופנה בשוק. הוא הקים את החברה על שמו לפני שבע שנים ועיצב במשך חמש שנים בגדים לגברים בלבד - מהלך טבעי בהתחשב בעובדה שרוב חייו עבד בארמאני (כאיש מכירות) ובראלף לורן, והתקדם בסולם התפקידים עד לניהול מחלקת העיצוב של החברה.

הרקע והנסיון המובהק של בראון בעיצוב בגדי גברים ובפרט חליפות מחוייטות בתפירה עילית השתקף בבגדי הנשים שהחל לעצב לפני שנתיים, והביא איתו תוצאות מהירות: ליין הבגדים לנשים התפרסם מהר מאוד, במיוחד בעזרת הגברת מישל אובאמה שלבשה מעיל שלו לטקס ההשבעה לנשיאות השניה של ברק אובאמה.


אז מה קשור טום בראון עכשיו?
שבוע האופנה של ניו יורק מתרחש בימים אלה, והתצוגה האחרונה לעונת החורף של טום בראון הוצגה זה עתה, ונתנה אופציה מצויינת לוולנטיין שקורה היום.
אתם כבר מכירים אותי, אני עוקצנית וצינית, וולנטיין נראה לי כמו יום מטופש במיוחד שגורם להרבה אנשים להתבכיין על כלום ולכל השאר לבזבז כסף, לא יכולתי לחשוב על אלטרנטיבה טובה יותר לוולנטיין מההצעה של טום בראון: נשים בלבוש גברי, חזק, תיאטרלי, מרפרפות עם ורדים מעל גופתם המדממת של הגברים הכפותים למיטות באמצע מסלול התצוגה (הסרטים האדומים שקשורים על הזרועות מסמלים את הדם באופרה).

עברו לדקה 1:48 כדי לשמוע את טום בראון מדבר על הקולקציה ולראות את הדוגמניות עם הורדים על המסלול

לא אכביר במילים לגבי הפרטים קטנים והחכמים שהופכים את הקולקציה הזו למתוחכמת ומוצלחת במיוחד, שכן התמונות באמת מדברות בעד עצמן. אני רק רוצה להגיד שאני רוצה אותה בארון. מינוס הפרווה.
אנחנו עוד נדבר על הפרווה הזאת.


















אם חגגתן היום, אל תקחו אותי ללב. ותזכרו שגם בשנה הבאה אני אתמרמר על החג האדיוטי הזה.
:)

18 בפברואר 2012

שבוע האופנה בניו יורק: המצטיינים (חלק שני)

אז מה עוד קורה בשבוע האופנה בניו יורק?

שנות העשרים חוזרות בוורסיה מעודכנת לשנות האלפיים בצורה שובת לב. בד הקטיפה חוזר לשמלות, גזרת המותן הנמוכה (או יותר נכון - הדגשת האגן ולא המותן) והרבה עבודת יד של חרוזים, תחרה עדינה ופרטים קטנים שעושים את הבגד למשהו מיוחד ויקר (סתם לדוגמא, שמלה של מרצ'סה, שמלה של בדג'לי מישקה). 

נראה שהחורף הזה הולך להמשיך את קו הצבעוניות שראינו בעונות הקודמות ולא להכנע לשחור-סגול-כחול המסורתיים, לקו הרוקיסטי ולניטים והתחרה. האם ייתכן שהעולם כבר שכח את המצב הכלכלי העגום, ומוכן לשלם שוב על בגדים במחירים גבוהים כל כך?

 מימין לשמאל:
ראלף לורן (Ralph Lauren), מרצ'סה (Marchesa), פילוסופי (Philosophy di Alberta)
לורן סקוט (L'Wren Scott), מארק ג'ייקובס (Marc Jacobs), נורמה קמאלי (Norma Kamali)
אוסקר דה לה רנטה (Oscar De la Renta), ג'רמי סקוט (Jeremy Scott) וראלף לורן שוב, כי הקולקציה מהממת

מימין לשמאל:
נעים קאן (Naeem Khan), מילי ביי מישל (Milly by Michelle), רודרטה (Rodarte)
בדג'לי מישקה (Badgley Mischka), הבלונדס (The Blonds) וארווי לז'ר (Herve Leger)

ועכשיו ללונדון!

16 בפברואר 2012

שבוע האופנה בניו יורק: המצטיינים (חלק ראשון)

שבוע האופנה לחורף 2012/2013 החל בשבוע שעבר בניו יורק (ועדיין לא הסתיים - מדובר בתשעה ימים רצופים של תצוגות), ומסתבר שהוא הרבה יותר טוב ממה שחשבתי.

שבוע האופנה בניו יורק ידוע בתור שבוע האופנה הכי משעמם ביקום, חסר כל מעוף ותעוזה ומגיעים לשם בעיקר המעצבים ההמוניים. איכשהו יצאו כמה פנינות בעונה הזו, והחלטתי לאסוף את כל הדגמים שהייתי שמחה אם היו באורח פלא מצטרפים למתלים בארון שלי.

מסקנה נוספת:
לא כל הנוצץ זהב. במילים אחרות, לא כל מעצב עם שם מפוצץ מעצב בגדים מעניינים. לא פעם הפציצו דווקא המעצבים הפחות מוכרים ברשימה


 מימין לשמאל:
דו.ריי (Doo.Ri), כריסטיאן סיריאנו (Christian Siriano), בטסי ג'ונסון (Betsey Johnson)
קרלוס מיאלה (Carlos Miele), ג'ני פקהאם (Jenny Packham), ת'ום בראון (Thom Browne)

מימין לשמאל:
פרין (Preen), ג'יולטה (Giulietta), ו.פ.ל. (VPL)
דרק לאם (Derek Lam), ארווי לז'ר (Herve Leger), פראבל ג'רנג' (Prabal Gurung)