‏הצגת רשומות עם תוויות איביי. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות איביי. הצג את כל הרשומות

30 בספטמבר 2012

שמלת וינטג' משופצת לחתונה אזרחית

מכירים את הקטע הזה שאתם בני שבע עשרה ובתיכון, צעירים ופוחזים וזוגיות נראית לכם כמו איזו הזיה מסרט דיסני, ופתאום תוך רגע החיים רצים לכם נורא מהר, ושש שנים עוברות כמו כלום ואתם בני עשרים ושלוש והחברים שלכם מתחילים להתחתן סביבכם? אז החברים שלנו מתחילים להתחתן סביבנו, והזוג הראשון עשה את זה ביום שישי הזה ממש.

זו הפעם הראשונה שהייתי בחתונת שישי בצהריים, שהתחילה בשלוש בצהריים ונמשכה לתוך הערב, שנערכה בחצר וילה בכפר מעש, עם לאונג' גדול לשבת בו, בופה בצד ורחבת ריקודים על המרפסת. החופה שהיתה בעצם החלפת נדרים והכרזה על הזוג המאושר על ידי חבר טוב של השניים, התקיימה תחת חופה אמיתית שהחזיקו ארבעה בחורים.



מה לובשים לחתונת צהריים? שברתי את הראש במשך שבוע, וגם אחרי שהחלטתי הגעתי למסקנה שאולי בחרתי לא נכון כי אני הולכת למות מחום כי החתונה בחוץ בחצר בית, בלי צל ובלי מזגן. הסנדלים היו הדבר היחיד שהיה בטוח בכל האאוטפיט, כי ההזמנה ציינה שכדאי מאוד לוותר על העקבים (אירוע על דשא).
למרות הסיכון בלהזיע את עצמי למוות (מה שאכן קרה בסופו של דבר עד שמזג האוויר התקרר) בשמלה החלטתי ללבוש את מה שתכננתי בתחילת השבוע, וזו השמלה הכחולה שבתמונה.



את השמלה קיבלתי במתנה מאדר, שהכרתי אחרי כמה תגובות שלה בבלוג, מייל חמוד ופגישה אקראית באוטובוס בו היא זיהתה אותי. היא מצאה לנכון להעביר לי כמה בגדים שווים בטירוף כשירדה במשקל והחליפה את כל המלתחה שלה :).

השמלה נקנתה במקור בשוק הוינטג', ולמען האמת השוס האמיתי של השמלה הזו היא קולר הפיטר פן שלה. ביום כיפור ישבתי לשפץ את השמלה קצת כדי שתתאים לגזרה שלי, והעליתי את קו המותן שלה שהיה מאוד נמוך גבוה אל על . החתולה שלי מצאה לנכון להפריע לי בכל רגע נתון שתפרתי.

בהזדמנות זו אתן רואות את הסטודיו החדש שלי שלקח נתח גדול מהסלון (ותודה לחבר שלי שלא הרג אותי על זה)
הסטודיו ישמש אותי לכל העבודות שאני עושה עד עכשיו, ובעיקר ללימודים

 חסר לשמלה כפתור אחד למעלה, ובגלל שהכפתורים המקוריים של השמלה כל כך יפים לא רציתי להחליף לסתם כפתורים שיש לי בבית והחלטתי שלטובת החתונה אני יכולה ללכת עם השמלה הזו גם פתוחה עם גופיית תחרה מתחתיה.


העגילים הגיעו מאיביי סוף סוף. זה לקח יותר מחודשיים! עוד מישהי מרגישה שיש האטה היסטרית במשלוחים שמגיעים מחו"ל בזמן האחרון? אני חושדת שמישהו בדואר מתעצל לחלק את החבילות בזמן.
וכן, הם תואמים את הכתר בקעקוע שבגב ;).



את התיק אמא סרגה לי במתנה לפני כמה שנים, עם פרח קאלה מיוחד שמעטר אותו (הפרח האהוב עלי).


בברכת "שיהיה לי חודש של חופש נעים, כי היום זה היום האחרון שלי בעבודה!!!" ושיהיה לכן חג שמח!

23 בספטמבר 2012

געגועים לחורף / שמלת יד שניה ב-20 ש"ח

אנחנו בשיא הקיץ, אבל העובדה שהעברנו שעון הלילה לשעון חורף נותנת לי איזו אשליה נעימה לשניה שעוד מעט יתקרר קצת. אלוהים, אני לא יכולה לעמוד בחום הזה יותר.


אחרי שהחבר ואני צילמנו את התמונות ביום שישי (והלכנו לשוק לקנות תבלינים, ואכלנו פלאפל) נכנסתי הביתה ומיד הדלקתי מזגן והתפשטתי לתחתונים וחזיה. אוף.


את השמלה קניתי בסוג של הזיה אחרת. הייתי במיגרנה מהגהינום, לא ראיתי כלום מרוב הכאב. השעה היתה שבע בערב והלכתי עם משקפי שמש ברחוב. האוטובוס עצר כמה מטרים אחרי התחנה, וכל מה שראיתי זו שמלה מתנפנפת ברוח.
"השמלה הזו צריכה להיות שלי...
רגע... שמלה? חנות בגדים? בתחנה מרכזית? אני ממש הוזה."
 אבל מסתבר שהיא תמיד היתה שם ולא שמתי לב. קניתי אותה ומצאתי עוד שמלה בתוך החנות (זו שאני לובשת בתמונות) בעשרים שקלים. 


זו עוד אחת מהחנויות הישנות האלה של הכל בתוך חנות אחת, של בוכרי זקן שמחזיק ערימות של בגדים חדשים ב80-100 ש"ח לצד בגדי יד שניה ב5-30 ש"ח, וגם גרביים ותחתונים וכנראה עוד כמה דברים שפספסתי.


את השמלה לקחתי לתיקון אצל החייט וחסכתי לעצמי את הכאב ראש שבלנסות לתקן אותה לבד. אני ממש שמחה שעשיתי את זה, כי הוא עט עליה במספריים ובמכונת תפירה עתיקה (אוברלוק ידנית בת שמונים שנה!) ושיפץ אותה על מנת שתשב עלי בצורה מושלמת, ואחרי שעתיים של מדידות (מה חשבתי לעצמי שבאתי לחייט ביום שישי שלפני ערב חג?!) ו-60 ש"ח קיבלתי בחזרה את השמלה עם הבטחה לקצת חורף. לפחות הצבע קצת דומה.

9 בספטמבר 2012

הזוכה בהגרלה, ומעללי בנועה ביסטרו ביפו

לפני הפוסט, רציתי לסגור איתכן הקוראות שני חובות כדי שלא תצטרכו לשאול מאוחר יותר:
הראשון - זוכרות את השמלה המתנפנפת? אני לגמרי מתכוונת להסביר לכן איך לתפור אותה, אני מקווה שזה יקרה עוד החודש.
והשני - ההגרלה של הבושם! ההיענות שלכן היתה מקסימה והתגובות גם כן, ואני שמחה שהייתי צריכה לערוך הגרלה ולא לבחור זוכה בתחרות כי זה בטח היה לי ממש קשה. להגרלה נרשמו 50 בנות בדיוק, והזוכה המאושרת היא...




אנה, שלחתי לך מייל, ומזל טוב! שנה טובה לשאר הבנות ותודה שביקרתן בבלוג!

עכשיו אחרי שסיימנו דברי מנהלה, אפשר לעבור לדברים חשובים ומהותיים כמו מה עשיתי ומה לבשתי בסופ"ש. אני בטוחה שלא תחיו בלעדי המידע הזה ;).
ביום שישי התחלתי את סוף השבוע בסידורים מנהלתיים ושילמתי רשמית את שכר הלימוד לשנת הלימודים הראשונה. זה כבר כל כך קרוב. משם נסעתי עם החבר לטיול קצר ביפו. ללאומי קארד יש מבצע של 1+1 על ארוחות בוקר, וכשהסתכלנו על האופציות החלטנו לצאת מתחומי מפתח תקוה ולנסוע לאכול בנועה ביסטרו במתחם המסעדות של ניר צוק, שזו המסעדה ה"שפויה" מתוך מבחר מסעדות השף היקרות יותר.

המסעדה ממוקמת בין רחובות הנמל לרחובות השווקים (כיכר השעון ושוק הפשפשים), בתוך בניין שכנראה היה בית/מסעדה אחרת לפני. העיצוב אם אפשר לקרוא לזה כך מקסים באותנטיות ומוזר באותה מידה. הקירות מתקלפים, חוטי חשמל יוצאים מהקירות, חלק מהמרצפות על הרצפה שבורות, ויצירות אמנות נהדרות תלויות על כל הקירות.  חלק שלם של המסעדה נמצא בתוך "סמטה" מוצלת.


לגבי האוכל עצמו, אני לא חושבת שהייתי מציינת את המקום כמקום תיירות חובה או הלהיט הבא ביפו. האוכל מקסים, המבחר לארוחות בוקר ענק (וגם לא יקר מאוד - הרוב בין 35-50 ש"ח לסועד) אבל ההשקעה בפרטים הקטנים לוקה בחסר. את מיץ התפוחים ומיץ הלימונדה קיבלנו מדולל לגמרי במים, ואת השקשוקה (הטעימה, אני הזמנתי עם שרימפס) קיבלנו עם לחם בלבד - בלי סלט, בלי טחינה.


באורח פלא הצלחתי לאכול שקשוקה שלמה בלי ללכלך את השמלה שלי בכלל, וזה אירוע ראוי וחשוב לציון! עלינו לחפירות הארכיאולוגיות של יפו והפרענו לתיירים מזדמנים להצטלם על הגשר בעת שצילמנו את נס השמלה הלא מלוכלכת שלי.


מגפיים על רצפה יפואית


כן. סליחה. היה הרבה סוכר בקפה הקר ששתיתי אחרי הארוחה. 

כמו כן שכחתי לציין שאני לובשת טייץ שחור שפותר לי את בעיית טרנד השמלות הקצרות מדי לאחרונה. הכל כל כך קצר עלי, שזה מביך לצאת לציבור עם שמלה שמגיע לי עד אמצע הירך. הטייץ מחנות שמאטעס רנדומלית.



התמונה הזו היא העיקר בשבילכן, כי מאז שקניתי את התיק כמעט כל בחורה שפוגשת אותי שואלת אותי מאיפה הוא. אז הוא מאיביי, והוא דמוי עור, והוא עלה לי 40 ש"ח (השקעתי יומיים ובידינג בשלוש לפנות בוקר כדי לזכות בו), וכבר ראיתי אותו נמכר במכירות פרטיות ב-200 ש"ח ובחנויות בדיזנגוף סנטר ב-250. מליון תיקים דומים יש באיביי, ואם תפסיקו להיות עיוורות ותתחילו לחפש אלטרנטיבות שפויות באינטרנט, תמצאו שעל תיקים ביצור המוני מסין לא צריך לשלם כל כך הרבה.

זה נושא שנדון ונטחן עד דק לאחרונה בבלוגי אופנה בארץ, אז אני לא צריכה לספר לכן מי מהחנויות מספרות לכם שהן "מעצבות" מוצרים אבל בפועל מוכרות לכן מוצרים מסין. אני רק יכולה לתת לדוגמא את העגילים שאתן רואות עלי פה בפוסט, שקניתי באסוס, וראיתי כמעט שנה אחר כך על המדפים בפוראבר 21 בוורסיה מעט שונה, ובול אותו הדבר בחנויות אחרות: במחיר כפול.

שבוע טוב שיהיה לכן :)