אנחנו עדיין בשבוע האופנה, אמנם ההוא של מילאנו כבר הסתיים ושל פריז מסתיים מחר, אבל אני חייבת לפגר קצת בחומר ולעצור כדי לדבר על תצוגה אחת ויחידה. בראש פירמידת התצוגות של מילאנו עמדו דולצ'ה וגבאנה, מלכי הוינטג' החדש שהעלו תצוגת המשך לקולקציה האחרונה שלהם, שזכתה להצלחת ענק בעזרת קמפייני פרסום עצומים ומושקעים.
דולצ'ה וגבאנה מספרים לנו שהקולקציה מתארת את האי סיציליה (ארץ מולדתו של דומניקו דולצ'ה, המעצב לצד סטפאנו גבאנה), ואת התרבות העתיקה שלה שכללה תיאטראות רחוב, מופעי בובות ואמנות שימושית רחבת ידיים כגון הכדים הסיציליאנים.
אבל מה זו בעצם התרבות הסיצילאנית? מה הקשר בין המוני ההדפסים שלא נראים קשורים אחד לשני או לסיציליה (שמונים ושישה דגמים הוצגו על המסלול!), למה אנשים אפריקאים היו חלק מהתרבות הסיצילאנית, ולמה דולצ'ה וגבאנה חטפו ביקורות נוקבות על הקולקציה?
קליק על התמונה לצפיה בגרסה מוגדלת
סיציליה היא מחוז באיטליה, ולמעשה אי נפרד מהיבשת (השפיץ של המגף, למי שתהתה איפה היא בדיוק), מה שגרם לה להיות נפרדת יחסית מאיטליה ולפתח תרבות עשירה משל עצמה.
אחד האלמנטים המוכרים ביותר בסיציליה הוא "אופרת הפופי", תיאטרון בובות, מריונטות למעשה, מופעלות כולן על ידי שחקן אחד ועשויות בעבודת יד ובצביעה קפדנית שהפכה לאמנות של ממש. התיאטרון מציג שלל דמויות, בעיקר את הלוחמים ברומא ויוון העתיקות.
מריונטות לוחמים מתוך תיאטרון פופי
המיקום של סיציליה הוא סוג של "שער כניסה" לאירופה, מה שגזר עליה עתיד עצוב של כיבושים על ידי שלל גורמים כמו ערבים אע'לבים (מוסלמים שכיום נמצאים בטוניס), נורמנים (ויקינגים-דנים), רומאים, צרפתים, ספרדים (אז אראגון), והיסטורית הכיבושים הזו נראית מאוד לעין בתרבות שהתפתחה בה.
הקונקיסטדורים, הכובשים הספרדים היו אותם אנשים שכבשו את מקסיקו ועברו בדרכם דרך סיציליה (והביאו איתם את פולי הקקאו לאיטליה, מה שגרם להם להתחיל לייצר שוקולד טעים).
סיציליה בעלת נוף ים תיכוני ומזכירה את הנוף שלנו, והתבססה שנים רבות על גידולים חקלאיים כמו כרמים (לייצור יין), זיתים ועצי הדר, לצד גבינות (שבעבר אוחסנו בסלי נצרים - מה שנתן להן את המראה המפוספס).
שקי היוטה מתייחסים לעושר המאכלים של איטליה והייצוא של יבול חקלאי.
אוקיי, רגע, מה? אפריקאים? מה הקשר לאירופה?
סיציליה כאמור היתה השער לאירופה מתוך אפריקה ואסיה, מה שנתן גישה נוחה לעם המורים (או המאורים), ערבים מוסלמים מצפון אפריקה הזמנות לכבוש את סיציליה בשנת 827. המורים ישבו בסיציליה שבעים וחמש שנים, והשאירו את חותמם לעד.
גם היום גזענים מסויימים אומרים שאנשי סיציליה הם לא "טהורים" ודם "שחור" זורם בעורקיהם.
מה בעצם מעצבן כל כך באלמנטים האלה?
דולצ'ה וגבאנה טוענים שאם תלכו לטייל בסיציליה תראו בכל פינה פסלים ואלמנטים של המורים, אבל מנגד עומדת כל קהילת כהי העור ומסבירה:
הפסלים האלה מבזים את האפריקאים. במדינות אחרות האמנות הזו הפכה לסוג של עלבון כלפי כהי העור, סוג האמנות הזה מנציח את דמות האפריקאי ה"שבטי", העבד, וכהי העור לא מעוניינים להשתייך ל"סטיגמה" על האפריקאים הילידים ולדעות הקדומות לגביהם.
דולצ'ה וגבאנה פרסמו מאמר המתאר את היסטוריית המורים, לאחר שעשרות האשמות של גזענות הוטחו בהם, מתוך כוונה להסביר שלא היתה כוונת גזענות מאחורי השימוש באלמנטים האלו.
האם זה מספיק? האם השימוש באלמנטים המורים היו חסרי טעם ופוגעניים, או שכהי העור מגזימים בתגובה שלהם?
