הפוך על הפוך: WTF Asos בגרסת הלהיטים היקרים להחריד

עכשיו שהחגים בשטח חשבתי שזה יהיה תזמון מצויין לחזור לAsos ולראות מה נשמע. אחרי כמה הזמנות גרועות במיוחד ולא מעט החזרות, עשיתי הפסקה יזומה מהאתר ולא התעדכנתי בקולקציות החדשות מזה חודשיים. התכוונתי לפתוח בפוסט WTF Asos?! חדש כיאה למסורת הבלוג, אבל אני חייבת לציין שהפעם מלבד כמה פריטים איומים ונוראים (אל דאגה - הם יופיעו בפוסט הבא של הסדרה) ראיתי כמה פריטים שידי לא תשיג מעולם מפאת המחיר הלא שפוי ו/או המידות המצומצמות עד לא הגיוניות.

אז הנה כמה פריטים רנדומליים שהייתי קונה, לו כל הגזרות היו יושבות עלי בצורה מושלמת, לו הייתי במידה הממוצעת של  בגדי מעצבים (10UK בערך) והיה לי כרטיס אשראי לחשבון של אוליגרך. כמו כן, עם מידות וחיים מושלמים אלה אני מאמינה שהיו לי שלל אירועים מפתים ללבוש בגדים יוקרתיים שכאלה, כי פדיחה לרדת עם חצי מהבגדים האלה למכולת.

Peter Jensen Straight Dress in Lodge Print, עולה 2,004 ש"ח

אני מוכנה לרדת עם זה גם למכולת. וללכת עם זה גם לקניות. וללכת עם זה לעבודה, לישיבה חשובה. וגם לאירוע אופנה. וגם לטיול בחיק הטבע. אם אפשר תתפרו את השמלה הזו לגוף שלי. תודה.

Karen Millen Pintuck Dress with Flared Skirt, עולה 1,018 ש"ח

שמלת פליסה עם תפרי תלת מימד הפוכים במבנה מחמיא בטירוף. גם לדייט ראשון מוצלח, גם לערב חג. 

BA&SH Maxi Dress in Oriental Bird Print, עולה 1,400 ש"ח

מקסי סגורה עם נוכחות: לנשים עם אופי בלבד

Peter Jensen Oversized Shirt Dress, עולה 1,304 ש"ח

סגנון שלא תופס בארץ ישראל שטופת הטרנדים הצמודים, וחבל. כמו כן אם אני אנסה ללבוש את השמלה הזו היא תראה עלי כמו שק. לנשים ממוצעות עד רזות בלבד.

ASOS Military Fit And Flare Coat, עולה 572 ש"ח

אקספשן למעיל הזה: הוא לא יקר במידה מחרידה, והוא נמכר גם במידה שלי.

אמנם כבר יש לי מעיל לחורף, אבל ייתכן ואשבר לקראת הסיילים של כריסמס. הוא פשוט מושלם.

כמו כן קוראי הבלוג האהובים מוזמנים לצ'פר אותי במעיל הזה בתירוץ כלשהו. יש לי יום הולדת עוד חצי שנה, זה נחשב?

חמישה פריטים שיעשו לי שמח בארון

בתור סטודנטית לעתיד, אני מבלה את היומיים האחרונים באסוס מריירת על בגדים ויקרים ויודעת שאין שום סיכוי שאני אקנה אותם, כי זה או לקנות אותם או לשלם חשבון חשמל.
אחרי הפוסטים על WTF Asos?! כבר שאלו אותי כמה בנות "אבל מה את כן קונה באסוס?". אז קודם כל, המון. מסתבר שקניתי לפחות פעם אחת בחודש בשנה האחרונה מהאתר הזה. אבל זה לא מעניין מה קניתי. מעניין מה אני נורא רוצה לקנות עכשיו ולא יכולה:

כל הנעליים שלי בצבע שחור. תמיד רציתי את הזוג המיוחד הזה שהוא בכלל לא שחור, ולגמרי מגניב. 

£85.00

ASOS MITCHELL Leather Flat Shoes with Spike Detail

תיק משמח לבבות, צבעוני וגדול

£56.00

Paul's Boutique Aztec Molly Bowling Bag

תיק קלאסי ונוח ללימודים. אוף.

"רק" £95.00 בסייל!

The Leather Satchel Company Large Leather 14" Satchel

עגילים של ויויאן ווסטווד - הידועה בתור בית האופנה שלא צלח את שנת 2012 והודיע על פירוקו לפני חודש

מה? אמרתי שויויאן ווסטווד מתפרקת? אופס. התכוונתי לבטסי ג'ונסון

£125.00

Vivienne Westwood Skeleton Earrings

השמלה המושלמת ביקום
£70.00
ASOS Dress in Tea Party Print
 

ויש לה גם לב בגב!

לגיטימי, לא לגיטימי

לגיטימי: צבעי הפסטל הרכים והעדינים ששאנל פיתחו לקולקציית הריזורט שלהם

לא לגיטימי: החצאית הזו

לגיטימי: השמלה הזו. הגזרה מושלמת

לא לגיטימי: הג'ינס הנורא עם הכיווצים הנוראיים עוד יותר בקצה

לגיטימי: השיער. הפוני העקום הזה גורם לי להרגיש עם עצמי טוב יותר

לא לגיטימי: המחיר של השמלה הזו. אני אפילו לא רוצה לנחש

לגיטימי: הנעליים! וואו, אני כל כך הולכת לקנות כאלה לקיץ. סניקרס נוח אך לא מרושל מדי

לא לגיטימי: כל הטרנד הזה של הזהב, בבקשה אל תחזור. אני לא אוהבת אותך.

לגיטימי: הנעליים. אני רוצה את הנעליים.

לא לגיטימי: זה לא חמוד, זה נראה כמו חיתול. לו זו רק היתה חצאית.

לקולקציית הקרוז המלאה של שאנל לשנת 2013.

ווישליסט #1

עם כל ההתחרפנות סביב הסיילים של Asos.com יצא לי קצת לשוטט במרקטפלייס שלהם, החלק באתר שהושק לפני כמה חודשים ומאגד תחתיו מעצבים פרטיים שמחזיקים בוטיקים משלהם בתוך האתר, והקניה נעשית דרך אסוס.

בתחילת דרכו המרקטפלייס נראה כמו עוד נסיון להתחרות באתרים שמאגדים תחתם מעצבים פרטיים והאוסף עצמו היה עלוב (לא מצאתי אפילו שמלה אחת במידה שלי), אבל עם הזמן הם אספו עוד ועוד מעצבים נהדרים ונראים כמו מקום נהדר לקנות בו בגדים שלא נמכרים באלפים.

כשיהיה לי כסף יום אחד, סביר להניח שאקנה את כל החנות של Alice Takes a trip. בנתיים אני יכולה להמשיך לפנטז.

תיק: 38£

שמלה: 58£ 

שמלה: 135£

מכנסיים: 89£

חצאית: 34£

וידוייה של שמנה מתוסכלת עם ווישליסט לקיץ

הסיבה שלא הפציע שום פוסט חדש בזמן האחרון היא קצת מוזרה. לרוב מדובר בתירוצים של זמן מסיבות שונות ומשונות, אבל זמן הוא לא הבעיה שלי. מחשבות בנושא אופנה יש לי כל יום, כל היום. אבל נראה שלאחרונה המחשבות שלי עוסקות בדבר אחד: תסכול.

התסכול העמוק של "השמנה שלא מוצאת בגדים" מקנן בתוכי מזה שבועות, פחות או יותר מהרגע שבו עליתי במשקל. מהצד זה נראה כאילו אני מתעסקת בזוטות, למי לעזאזל אכפת שהשמנתי בכלל? עליתי ארבעה קילו. אבל את ארבעת הקילו האלה עליתי אחרי מאבק ממושך במשקל שלי. בניגוד להרבה בנות אחרות אני לא מחזיקה מדפים שלמים של בגדים שגדולים עלי, לא שומרת "למקרה שאצטרך". כשיש לאן לגדול, גדלים. כשיש בגדים שיכסו את מה שהעלית, יהיה לך נוח לעלות.

 המשקל מבחינתי הוא דבר קבוע, ולעלות במשקל, מעבר לכשלון החרוץ שלי במשימה לחיות חיים בריאים ולאהוב את עצמי, הוא פשוט גזרה על עצמי ללבוש את בגדי ברירת המחדל שלי. 

מכירות את זה, שיש לכן בארון את הבגדים הפשוטים האלה שמספיק רחבים או מספיק חזרה גזרה שאפשר ללבוש גם במידה אחת יותר? טישרטים פשוטים כאלה, והכי גרוע – טייצים. דברים שמתרחבים עד בלי די.

מצאתי את עצמי משועממת מעצמי. משועממת מהמבחר המצומצם שנשאר לי בארון, משועממת רק מהרעיון להתחיל לחפש בגדים (טוב, שמלות. אני לא באמת קונה משהו אחר) כשהמידה שלי בחלק העליון היא 46 (אפילו 48 בחלק מהחברות). פתאום נזכרתי מה זה להיות באמת שמנה. 

לפחד להכנס לחנות ולא למצוא כלום. 

להכנס לחנות, ושכל המוכרות יתעלמו ממך.

לחפש בגדים באינטרנט, ולא למצוא שום דבר זול כי הבגדים הסיניים מיוצרים לבחורות קטנות בלבד.

היו לי בגדים חדשים בארון ממפגשי החלפות שרציתי לצלם, אבל לא התחשק לי להעלות תמונות עם הסנטר הכפול החדש שלי לאינטרנט.

יכולתי לפתור את העניין במלחמת חורמה בתאגידי הביגוד הגדולים ולהאיר ליקום את העיניים – לנשים מלאות ושמנות אין מספיק אופציות ביגוד בארץ, אבל בחרתי בדרך הנכונה בשבילי והיא פשוט לחזור למשקל שלי. 

בראיה מהצד אני רואה בחורה שנשברת ונכנעת למוסכמות חברתיות של הרזון כיופי אבל במבט מבפנים אני יודעת שפשוט לא היה לי טוב שם. לא היה לי טוב.

אני לא יודעת אם הגנטיקה שלי עקומה, או שהבגדים בחנויות פשוט לא מיוצרים לפרופורציות שלי. גם כשאני לובשת מידה "רגילה יחסית", 42-44 אני לא מוצאת בגדים. בפעם האחרונה שהלכתי לקנות ג'ינס, מדדתי אחד עשר זוגות. אף אחד לא התאים. האם זו רק אני שמוצאת את המדידות מתישות ממש? עד שכבר מצאתי פריט הוא לא נסגר לי על החזה, מוציא לי שניצלים מהצדדים, המתניים נמוכים מדי או שזה קצר מדי. 

מה הייתי לובשת ביום יום, בלי להיות מוגבלת במידה?  (וכסף, כמובן)

כנראה שאת כל אלה.

לחצו על התמונה ללינק

פורים: רשמים מהזיפר אלטרנטיב מרקט , ואיך התחפשתי למלכה לשתי דקות

מה שמעניין בפורים הוא החד פעמיות שבו. חודש מתכננים, אבל יום אחרי אף אחד כבר לא זוכר שחגגנו את פורים ושכל הסופ"ש הזה התקיים בכלל.

אני הארכתי את חופש הפורים שלי גם ליום ראשון, והלכתי לטייל עם החבר בתל אביב. 

התחנה הראשונה: הזיפר אלטרנטיב מרקט (Zipper Alternative Market) שהתקיים במועדון האוזן בר בתל אביב. זהו יריד מכירת בגדים כמו כל שאר הירידים שמתקיימים בכל חור בארץ בסופ"שים. מה שמיוחד ביריד הזה הוא קהל היעד - המוצרים שנמכרים הם לא ה-כמו וינטג'/רומנטי/תל אביב שיק אלא פאנק, סייבר, גות', פטיש ועוד.

וככה זה נראה:

 דוכן של מעיין כהן, מעצבת תכשיטים.

כל התכשיטים עשויים כסף ומאופיינים בעיקר בגות', חתולים, עכבישים,עטלפים ושלל מיני יצורי לילה.

החבר המהמם שלי קנה לי זוג עגילים ב-180 ש"ח :).

 ליה מריונטה, מעצבת בגדים ואקססוריז יחודיים מאוד. 

לא משהו שהייתי לובשת ביום יום, אבל היה כיף להסתכל.

דוכן מוצרי פטיש ובדסמ - צמידי עור, ניטים ושוטים

שלומית, מעצבת קולרים וכובעים בסטייל גות', לוליטה, פאנק וסטימפאנק. 

הכובע שהיה לה על הראש הדהים אותי יותר מהכל, והוא נמכר ב-150 ש"ח בלבד!

דוכן נוסף של קולרים ואקססוריז לשיער מתחרה, פפיונים ונוצות

אחרי הזיפר מרקט הלכו עידן ואני לחפש לי בד לשמלה שבא לי לתפור. את הבד המושלם עוד לא מצאתי, אבל יצא לי לבקר בחנות יד שניה שנמצאת בפינת נחלת בנימין והשומר (החל ממאי ברמב"ם 9, תל אביב - ברחוב המקביל). 

המחירים של הבגדים - לא ממש יד שניה סטייל ויצ"ו. באותו מחיר אפשר לקנות גם בקסטרו. אבל באותו מחיר ממש אי אפשר לקנות את הבגדים במיוחדים שהיא מוכרת. עוד לא נתקלתי בחנות יד שניה עם סטייל כל כך מיוחד ואוסף בגדים מקורי. 

אני רוצה לציין לטובה את שמלות הכלה מיד שניה שהיא מוכרת (400-1000 ש"ח). שמתי לב שהמוכרת גם הוגנת מספיק כדי לציין אם יש פגם בשמלה כמו כתם.

מסתבר שלקראת פורים היא אוספת תחפושות מיוחדות ממש. המחירים יקרים - 400 ש"ח לשמלה, אבל מדובר בחתיכת בגד שמלה היסטרית בגזרה ויקטוריאנית באיכות תפירה מעולה, מבד קטיפה נהדר. מדדתי אותה וכמעט השתכנעתי לקנות:

 הסיבה היחידה שלא קניתי אותה היא שהיא היתה גדולה עלי בכמעט שתי מידות, וקצת יקרה מדי לתקציב שלי (שגם ככה לא כולל שמלות שאי אפשר ללכת איתן לעבודה אלא פשוט לתקוע בארון ולהתלהב מהן). זה ממש מוזר לי להגיע לחנות ושבגד יהיה גדול עלי. אני עוד לא רגילה למצב שבו אני נכנסת לשמלה ומוצאת עוד הרבה בד מיותר...

זהו. היה כיף.

דברים שבא לי בארון #2.

1. שמלה מושלמת לאירוע מושלם, Guishem, חורף 11'

2. הג'קט הזה. אלכסנדר מקווין, קדם חורף 11'

3. לדייט רומנטי. וינטג', איביי

4.  ליום יום. קרמקומה

5. שמלת עור וחגורות. אלכסנדר מקווין, קדם חורף 11'

6. וינטג', איביי

7. שמלה עדינה, ג'קט גברי. דיון לי, חורף 11'.

דברים שבא לי בארון.

טבעות ושרשראות. זה מה שאני רוצה לאחרונה.


אני כל כך סלקטיבית בתכשיטים שאני בקושי עונדת כאלה.
לא, בוא נתקן את מה שאמרתי - אני כל כך לא יודעת להתאים תכשיטים לבגדים שאני לא עונדת כאלה. אני חושבת שבאמת לא נולדתי עם החוש שיודע להתאים שרשרת לחולצה ועגילים למכנסיים. אין לי מושג איך המשוואה הזו עובדת ומרוב פחד לצאת מתלהבת מדי עם תכשיטים אני פשוט לא הולכת עם כלום.

עכשיו כשמצאתי דברים שאני אוהבת אני נתקלת בבעיה קשה יותר - איזה מהם לקנות?