30 במרץ 2011

רוצה בגד ים בחינם? הגיבי בסוף הפוסט!

עכשיו אחרי שפרסמתי את כתב אמינות הבלוג, אני פנויה לספר על תצוגת הקולקציה החדשה של בגדי הים של פלפל.

~ למי שלא מעוניינת לקרוא חפירות ופשוט רוצה לקבל בגד ים חינם, שתעבור לסוף הפוסט  ~

קודם כל, תמונות שלי כי בא לי צומי לפני שאתם מגיעים לתמונות של דוגמניות חצי ערומות. הגעתי ישירות מהעבודה, וזו הזדמנות מצויינת להראות מה אני לובשת למשרד - 

הבלוגריות ואני (במרכז),
בשמלה אפורה מהמשביר לצרכן (נשבעת שיש שם מציאות טובות)
גופיה שחורה מתחת כי המחשוף של השמלה אימתני,
גרביונים שחורים
ונעלי אוקספורד

ואיך נראות הבלוגריות בפעולה

מה לי ולבגדי ים? כלום, פחות או יותר. אין לי בגד ים כבר כמה שנים (בעיקר מתוך הפחד להראות כמו לוויתן שנסחף לחוף) ובתור חולת נקיון אני לא מצליחה לחשוב על כלום חוץ מהמחלות שאני הולכת לחטוף מהחול והמים. אה, והדובדבן שעל הקצפת - אני אלרגית לחול ים!
החלטתי ללכת לראות את התצוגה בכל זאת, אולי יהיה משהו מעניין.

דברים מעניינים שקרו שם:
- פרזנטריות העונה ירדן הראל ולירן כוהנר השתתפו באירוע. הן בחורות מהממות, אבל לא היה לי שמץ של מושג מי הן. זה כבר הבהיר לי שאני לא ממש קהל היעד.
- בגדי הים מגיעים במתכונת של ביקיני בלבד (למעט סט אחד של גופיה-טנקיני במקום חזיה כחלק עליון, ותחתונים רגילים), מה שהבהיר לי עוד יותר שאני לא קהל היעד. לא יודעת אם מישהו שם לב לאחרונה, אבל גוף של ביקיני אין לי. מצד שני, לכל שאר הבלוגריות שהגיעו יש גוף מושלם לביקיני.
- ההדפסים נעים על סקאלת הצבעים הבוהקים, פרחוניים, עם מוטיבים מבריקים ורקמות עדינות. אני מאוד מעריכה מותגים שחושבים עד הסוף כשהם מייצרים בגד ים ועושים קצת מעבר לבגד ים פשוט. היה שם גם דגם אחד עם בטנה מבד שונה ולא הבד הפנימי הרגיל של בגדי הים, והרעיון היה מקסים לדעתי.
- ואלה הדגמים שהיו מעניינים:

מימין, גזרה ממש מוצלחת. הקשירה אוספת את הציצי למרכז ועושה אותו מהמם.
משמאל, דוגמנית סופר סקיני שדומה לבר רפאלי בטירוף.
אה כן, והיא לובשת בגד ים. אהבתי את ההדפס.

ולמסקנות שהגעתי אליהן:
- המחירים של בגד הים לא יקרים מאוד (190 ש"ח לחזיה, 110 לתחתונים), וכיוון שאפשר לקנות כל חלק בנפרד אפשר להרכיב שני סטים משתי חזיות וזוג תחתונים אחד.
- צבעים שנראים ממש מוזרים על בגד ים יכולים להראות ממש טוב על הגוף. לראיה, בגד הים שקיבלתי במתנה החריד אותי במבט ראשון אבל בפועל על הגוף הוא נראה ממש טוב.
- לא לפחד למדוד. אני מדדתי את החזיה וגיליתי שהגזרה של הקשירה עושה נפלאות לחזה שלי.
- לא כל אחת יכולה ללבוש ביקיני. אני למשל, לא. אבל ייתכן מאוד שאתן כן!

מעוניינת בביקיני שקיבלתי? קודם כל - תמונות

על הדוגמנית

וקלוזאפ על הקולב.
כמובן שזה סט של חזיה ותחתונים

מדובר בסט ביקיני שהחלק העליון שלו הוא מידה 44. ההיקף לא רלוונטי כיוון שהוא מגיע בקשירה, הקאפ מתאים למידה D פחות או יותר. החלק התחתון הוא מידה 42.

במידה ואת מעוניינת בבגד ים של פלפל אבל לא במידה/דגם הספציפי, את יכולה לקבל את הסט הזה ממני - וללכת להחליף בחנות שממוקמת בתל אביב לכל דגם אחד שחפצה בו נפשך.

איך מקבלים את הביקיני -
א. לחצו על כפתור ה-Like של הפייסבוק (ואם אתן נחמדות עשו Share ושלחו לכל החברות שלכן), או הרשמו לעדכוני הבלוג (כפתור "עקוב" בצד שמל של הבלוג)
ב. ספרו לי בתגובות - מה את הכי אוהבת בים? כותבת התגובה שתשכנע אותי ללכת לים למרות כל מה שנכתב בתחילת הפוסט תזכה בסט הביקיני!

את התגובות יש לכתוב עד יום שני ה-4.4.11, בשעה 12:00 בצהריים.
בהצלחה!

29 במרץ 2011

כתב אמינות הבלוג לקורא וליחצ"ן

בשבוע שעבר השתתפתי במה שחשבתי שלעולם לא אעשה - אירוע יח"צ לבלוגריות. ההתלבטות היתה כבדה כי אני לא נוטה למכור את דעותי ורוצה לשמור את הבלוג הזה אמין ולדעותי האישיות בלבד.

אני חושבת שרבים היתרונות על החסרונות בהשתתפות באירועים כאלה, ולכן ניסחתי כמה קווים ברורים שאני רוצה להבהיר-
  • *בבלוג זה לעולם לא יכתב פוסט מכור - כלומר העתקת קומוניקט שלם והוספת טקסט "זה מוצר מהמם!" ללא דעה אמיתית וכנה על המוצר.
  • *בבלוג זה לעולם לא יכתב פוסט על מוצר, אירוע, מותג וכד' ללא אזהרה מראש. פוסט שנכתב בעקבות פעילות יחסי ציבור יסומן ככזה על ידי התגית יח"צ.
  • *במידה וקיבלתי מוצר להתנסות או מתנה, אציין זאת בפוסט. אין לי שום רצון להתעשר על חשבון הקוראות שלי.


וליח"צנים, שניה לפני שאתם פונים אלי -
  • *אני אשמח לסקר מוצר שמעניין אותי, כל עוד הוא מעניין אותי ורלוונטי לבלוג. כלומר בבקשה לביקורת על חומוס לא תתקבל בברכה.
  • *זה הבלוג שלי, ואני נאמנה לעצמי ולקוראים לפני שאני נאמנה ליח"צנים, ולכן הדעה תהיה אמיתית וכנה גם אם המוצר/קולקציה מחורבנים.
  • *אם הנושא לא שווה כתיבה או שאין לו תגובה ראויה - אני לא אעשה את זה.
 
אני רוצה להבהיר שכתב האמינות לא נכתב מתוך יהירות או הערכה עצמית גבוהה מדי, אלא מתוך רצון אמיתי להבהיר שהבלוג הוא שלי ואני אשמח לכתוב על דברים מעניינים - בתנאים שלי.

זה כל מה שרציתי להגיד.

25 במרץ 2011

ועכשיו בנימה אישית יותר

כמו כל בלוגרית אני נוטה לכתוב על דברים שמעניינים אותי, על מקומות שהייתי בהם ועל חוויות מרגשות, אבל גם נוטה לסנן אירועים לא רלוונטיים שהופכים את הבלוג לבמה של פקאצה בת 12 שכותבת על הרגשות ועל כל פלוץ שהיא עשתה.

אבל הפעם אני לא יכולה שלא להזכיר את האירוע שלא קשור לאופנה בשום צורה. עידן, הבן זוג והחבר הכי טוב שלי (כן, זה אפשרי) ואני יוצאים כבר חמש שנים ביחד, והשנה החלטנו לחגוג את המאורע במשהו ששנינו אוהבים: אוכל!

הלכנו לאכול ב"קימל", מסעדת שף צרפתיה שממוקמת בכניסה לנווה צדק, תל אביב.
העיצוב מרשים, השירות נחמד, והאוכל - ג-א-ד. טעים. טעים מאוד. טעים נורא. גם יקר אבל זה ידענו מראש. ושוב, ממש טעים. יש גבול לכמה מקומות אפשר לקחת מצלמה בלי להרוס את האינטימיות ולכן תצטרכו להסתפק בדמיון.
זו הפעם הראשונה שהלכתי למסעדה שמגישה אוכל "אמיתי" ויותר מזה - מסעדה שלא מגישה את המנות הקבועות והמשעממות (וכמובן המבורגר. לא משנה איפה תאכלו, תמצאו המבורגר) אלא אוכל שממש מאתגר את חושי הטעם (ואת הארנק. מנה עיקרית ב-90 ש"ח בממוצע).

עידן אגב, גם מחזיק בלוג משלו. אם תחפשו טוב טוב בפוסטים תגלו שהוא מריץ עלי בדיחות אינספור :).

וזה מה שלבשתי:
התמונה שמתארת את היחסים שלנו נפלא. שני קוקואים שנהנים אחד מהשריטות של השני...
שמלה שחורה (ASOS)
גרביונים נוחים נורא של Cacharel
מגפיים נוחים עוד יותר של קליגולה
(בתמונה התחתונה) ג'קט אדום ממפגש החלפות שראיתם גם כאן

 :)

22 במרץ 2011

פורים: רשמים מהזיפר אלטרנטיב מרקט , ואיך התחפשתי למלכה לשתי דקות

מה שמעניין בפורים הוא החד פעמיות שבו. חודש מתכננים, אבל יום אחרי אף אחד כבר לא זוכר שחגגנו את פורים ושכל הסופ"ש הזה התקיים בכלל.
אני הארכתי את חופש הפורים שלי גם ליום ראשון, והלכתי לטייל עם החבר בתל אביב. 

התחנה הראשונה: הזיפר אלטרנטיב מרקט (Zipper Alternative Market) שהתקיים במועדון האוזן בר בתל אביב. זהו יריד מכירת בגדים כמו כל שאר הירידים שמתקיימים בכל חור בארץ בסופ"שים. מה שמיוחד ביריד הזה הוא קהל היעד - המוצרים שנמכרים הם לא ה-כמו וינטג'/רומנטי/תל אביב שיק אלא פאנק, סייבר, גות', פטיש ועוד.
וככה זה נראה:

 דוכן של מעיין כהן, מעצבת תכשיטים.
כל התכשיטים עשויים כסף ומאופיינים בעיקר בגות', חתולים, עכבישים,עטלפים ושלל מיני יצורי לילה.
החבר המהמם שלי קנה לי זוג עגילים ב-180 ש"ח :).

 ליה מריונטה, מעצבת בגדים ואקססוריז יחודיים מאוד. 
לא משהו שהייתי לובשת ביום יום, אבל היה כיף להסתכל.

דוכן מוצרי פטיש ובדסמ - צמידי עור, ניטים ושוטים

שלומית, מעצבת קולרים וכובעים בסטייל גות', לוליטה, פאנק וסטימפאנק. 
הכובע שהיה לה על הראש הדהים אותי יותר מהכל, והוא נמכר ב-150 ש"ח בלבד!

דוכן נוסף של קולרים ואקססוריז לשיער מתחרה, פפיונים ונוצות

אחרי הזיפר מרקט הלכו עידן ואני לחפש לי בד לשמלה שבא לי לתפור. את הבד המושלם עוד לא מצאתי, אבל יצא לי לבקר בחנות יד שניה שנמצאת בפינת נחלת בנימין והשומר (החל ממאי ברמב"ם 9, תל אביב - ברחוב המקביל). 
המחירים של הבגדים - לא ממש יד שניה סטייל ויצ"ו. באותו מחיר אפשר לקנות גם בקסטרו. אבל באותו מחיר ממש אי אפשר לקנות את הבגדים במיוחדים שהיא מוכרת. עוד לא נתקלתי בחנות יד שניה עם סטייל כל כך מיוחד ואוסף בגדים מקורי. 
אני רוצה לציין לטובה את שמלות הכלה מיד שניה שהיא מוכרת (400-1000 ש"ח). שמתי לב שהמוכרת גם הוגנת מספיק כדי לציין אם יש פגם בשמלה כמו כתם.
מסתבר שלקראת פורים היא אוספת תחפושות מיוחדות ממש. המחירים יקרים - 400 ש"ח לשמלה, אבל מדובר בחתיכת בגד שמלה היסטרית בגזרה ויקטוריאנית באיכות תפירה מעולה, מבד קטיפה נהדר. מדדתי אותה וכמעט השתכנעתי לקנות:

 הסיבה היחידה שלא קניתי אותה היא שהיא היתה גדולה עלי בכמעט שתי מידות, וקצת יקרה מדי לתקציב שלי (שגם ככה לא כולל שמלות שאי אפשר ללכת איתן לעבודה אלא פשוט לתקוע בארון ולהתלהב מהן). זה ממש מוזר לי להגיע לחנות ושבגד יהיה גדול עלי. אני עוד לא רגילה למצב שבו אני נכנסת לשמלה ומוצאת עוד הרבה בד מיותר...

זהו. היה כיף.

19 במרץ 2011

פורים 2011 - המתים המהלכים, גרסת תל אביב

בהמשך לטיזר משבוע שעבר, הגיע הזמן לחשוף את התחפושת השנתית. זו הפעם הראשונה שתכננתי את התחפושת חודש מראש עד לפרטים הקטנים. 
אבל בחיים כמו בחיים הכל מתהפך תמיד ברגע האחרון. הייתי בטוחה שגם בפורים הזה לא אתחפש או אמחזר תחפושת ישנה אחרי ששלושה ימים לפני גיליתי שאני היחידה שהלכה לקנות שמלה ולתפור את חלקי התחפושת, החברה שהיתה אמורה לקנות צלקות ולאפר אותנו בכלל חולה ולא מסוגלת לזוז מטר, וגם אני הייתי חולה רוב השבוע עם רצון עז להתחפר בשמיכה ולא להתעסק בפינישים האחרונים של התחפושת.
בסוף הכל הסתדר. 

אז זו אני.


 Zombie bride!

זו החברה הכי טובה סווטי ואני מחופשות, עם השמלות מלאות הדם (קנינו מוכן) ומלא שכבות טלק על הפרצוף.
הצלקות המדממות הן קעקועים של ילדים, אחד הדברים האדירים!


החברים של שתינו השלימו את התחפושת כ-Zombie killers (עידן, החבר שלי מימין, עומר, החבר של סווטי משמאל)
משם נסענו לתל אביב אל מצעד הזומבי השנתי שמתקיים בכל רחבי העולם, בישראל בפורים כמובן.
המצעד מאורגן בפייסבוק כמו כל אירוע ציבורי בשנים האחרונות, וכל מטרתו הוא להתחפש כמו זומבי, ללכת כמו זומבי, לנהום כמו זומבי. ככה פשוט, ככה הזוי.

 וככה זה נראה: עמית הזומבי מנסה לאכול את סווטי.





 דניאל וחבר. אחת התחפושות הטובות שראיתי במצעד.



בדרך פגשנו את האשה שאצלה כל יום פורים - אניטה פללי! לא יכולתי לוותר על תמונה :)

היה נהדר.
לסיום קבלו את הקליפ שנחרש אצלי שלפני המצעד..

16 במרץ 2011

איך לקנות חזיות באינטרנט בלי למשכן את הבית

אז את יורדת במשקל. חוגגת את הבגדים החדשים שקנית. ופוף! כפתור בחולצה שלך נפתח.
כנראה שמדובר בקארמה רעה שזורמת לכיווני, אחרת אין לי דרך להסביר איך אני מצליחה להפטר במידות גדולות בגזרה אחת ולקבל אותן בגזרה אחרת.
אחרי שהצלחתי להכנס לזוג מכנסיים בזארה, מנגו, וכל החנויות אנטי-שמנות באמת, חגגתי חגיגה קטנה בלב. יאי! אני יכולה לקנות בגדים! מסתבר שגם כפות הרגליים יורדות במשקל. זה הדבר האחרון שציפיתי לו ותמיד הייתי בטוחה שאהיה ביגפוט לנצח, אבל ממידה 41-42 ירדתי למידה 40-41. אני סוף סוף מצליחה להכנס לנעליים שמיוצרות עד מידה 40 (כי אחרי מידה 40 את לא אישה, את מפלצת עם רגליים ענקיות ותתביישי לך בפינה). אם זה לא היה עצוב הייתי צוחקת.
 
אז מסתבר שבגיל 22 אני עדיין מגדלת ציצים. לא ברור לי מה בדיוק קורה כאן ובמה מדובר כי אני זוכרת טוב מאוד שבגיל 16 הייתי מידה B. מאז גדלתי בארבע מידות מסתבר.
זוג החזיות הראשון שקניתי היה מתנה לעצמי לכבוד עשרת הקילו הראשונים שירדו. אחרי סיבוב במשביר לצרכן והבנה שחזיות במידה שלי אני לא אמצא שם, ואם אמצא הן יראו כאילו שאלתי אותן מהארון של סבתא, הלכתי לעשות סיבוב בליה&לונדון, מה שהיה בעבר woman only. הנזק בכיס היה אדיר - 950 ש"ח לזוג חזיות וזה עוד אחרי מבצע.
בסבב החזיות הבא כבר התחלתי לחפש אופציות שפויות יותר באינטרנט בהמלצתה של סווטי, חברה טובה שמתמודדת עם בעיה כבדת משקל כמוני.

אתרים לקניית חזיות במידות גדולות באינטרנט:
החזיות הראשונות שקניתי ברשת היו מ-Figleaves. המחירים סבירים עד יקרים (20 שטרלינג במבצע, אבל מאמיר עד 60 שטרלינג - שזה עדיין יותר זול מהארץ), ומחיר המשלוח שפוי יחסית (מתחיל מ-5.5 שטרלינג ומצפין ככל שמוסיפים יותר חזיות לעגלה).
אגב, אפשר למצוא בארץ חזיות ב-Bra plus, יבואנית פרטית לחזיות במידות גדולות. המחירים דומים למחירים באינטרנט+עלות משלוח+דמי תיווך, פתרון טוב למי שמפחדת להזמין מהאינטרנט ורוצה למדוד דגמים שלא ניתן למצוא בחנויות רשת בארץ.
 
למה כדאי לקנות מהאינטרנט?
הבונוס שבהזמנת בגדים מחו"ל הוא שהשירות הרבה יותר טוב מהארץ. כששולחים שאלה במייל מקבלים תשובה תוך כמה שעות, והמדיניות היא כמעט תמיד החזרים אוטומטיים במידה ואת שולחת בחזרה את המוצר על חשבונך (זה עולה בסביבות 10-15 ש"ח לאנגליה, אגב). לי יש סבלנות של פיל ואני מסוגלת להזמין ערימת חזיות ולהחליט שלא בא לי אף אחת מהן, הן לא נראות טוב או לא עושות לי ציצי יפה.
 
אז איך יודעים מה להזמין?
אפשר להזמין חזיה שנראית לך דומה לחזיה שכבר יש לך בבית. זה בדרך כלל הימור מוצלח. 
אפשר להתלהב מדגם מהמם ולהזמין ולקוות לטוב. הסיכון כאן גבוה - ואני מזהירה - מהמשלוח הראשון שהזמנתי החזרתי את כל החזיות בגלל זה.
שיטה נוספת היא ללכת לליה אנד לונדון, לתת למוכרת לחפור לך על חזיות ולארוב לך מאחורי וילון המדידה ולשאול כל שלוש דקות מה דעתך על החזיה, ולמדוד את כ----ל הדגמים שאת אוהבת בחנות, לרשום לך את שמות הדגמים ואת המידות, לחייך יפה ולהגיד ביי למוכרת. 
תנסו לא להכנס לאותו סניף כשאותה מוכרת נמצאת, או שהיא תזכור אתכן וזה כבר לא יהיה נעים.
 
בהזמנה האחרונה שלי החלטתי ללכת על Brastop, שהתגלתה כחברה שמריצה הכי הרבה מבצעים. המשלוח לא זול - 14.95 שטרלינג ולכן כדאי או להזמין שתי חזיות וזהו, כדי לא לעבור את ה-50 ולא לשלם מכס, או להזמין הרבה חזיות ביחד כדי שמחיר המכס ישתלם איכשהו.
 
 המשלוח מגיע בשקית חזקה אטומה ושטוחה. השקית הזו הכילה שתי חזיות וזוג תחתונים, והיתה קומפקטית למדי.
ברקע: הבית מבולגן אחרי סופ"ש עמוס שמיד אחריו הגיעה מחלה של שלושה ימים.
 
 המשלוח מבפנים: עטוף בנייר משי, עם דפים מאורגניים ומסודרים מאוד של הוראות החזרה לאתר.
בדף הימני יש מדבקה מוכנה מראש עם פרטי המשלוח כדי שלא תצטרכו לעבוד קשה ולכתוב על החבילה שאתן שולחות בחזרה.
בדף השמאלי טופס החזרה מפורט ומוסבר היטב עם כל התנאים.


והשלל הפעם:
בצד ימין Tease me של Curvy Kate. הקטע הזה של שמות לדגמים די משעשע, כמו לקנות לקים של OPI!
זה דגם שכבר קניתי בעבר בצבע אחר, ועשה לי ציצי כזה יפה שלא יכולתי לוותר על עוד צבע מבריק שלא מתאים לכלום.
בצד שמאל ה-Martha Bra של Cleo, בתוספת תחתונים תואמים. התחתונים אגב מגיעים עד מידה 46 בלבד.

את החזיה השניה מדדתי פעמיים, ואחרי שבוע הפסקתי להתכחש לעובדה שבחודש האחרון עליתי בעוד מידה והחזיה הזו פשוט קטנה לי. היא תחזור לאנגליה.
אגב, לא התאפקתי ומשלוח נוסף של חזיות (תמיד צריך עוד!!) כבר בדרך לארץ :).


ואיך אני נראית אחרי שלושה ימים מחלה?
עייפה ועצובה, עם שפתיים נפוחות (לא אמא, אני לא משרבבת אותן), שקיות מתחת לעיניים ולבושה בסוודר הכי ענק ונעים שמצאתי בארון - עוד מציאה ממפגש החלפות הבגדים.


11 במרץ 2011

פורים מתקרב...

זו הפעם הראשונה שתכננתי תחפושת חודש לפני החג ולא נזכרתי שלושה ימים לפני המסיבה שצריך להתחפש.


זה... החלק הראשון.



 
השמלה משוק בצלאל. 
35 ש"ח, והיא אפילו קצת גדולה עלי (אני 44 בדרך בדרך כלל).
לגמרי ממליצה למי שמחפשת בגדים במידות ביניים+ לעשות שם סיבוב.

שבת שלום ומנוחה...

8 במרץ 2011

Lady gaga has done it again

דיסקליימר:
זהו פוסט ארוך, אפילו ארוך מאוד המנתח את הרמיזות, הסתירות והנגיעות של ליידי גאגא בעולם האופנה. אם הצלחת להחזיק עד הסוף, אשמח לשמוע מה דעתך בתגובות!

נראה שליידי גאגא לא עוצרת. הכוכבת המטאורית מצליחה לפרוץ גם הפעם את הגבולות בהפקת ענק של קליפ מורכב במיוחד עם מה שנראה כמו התחלה של סאגה פנטזייה חדשה מבית ההפקות של הליידי.
Born This Way הוא שיר די מעצבן. מילים קצת חלולות, המשמעות ברורה ושקופה מדי, אבל הוא קליט מאוד, נדבק לנשמה והצליח להפוך לויראלי תוך כמה שעות עם מאות קאברים כולל ילדה קטנה שריגשה מעל ל-19 מליון צופים ברחבי העולם.
איך מצליחים לשבור מוסכמות חברתיות אחת אחרי השניה? לאט לאט, מסתבר. ליידי גאגא התחילה בתור "הבחורה שמסתובבת בתחתונים", המשיכה ל"הבחורה שלבשה תחפושת של קרמיט"  והפכה לשליטת הפופ הבלתי מעורערת שקיבלה לגיטימציה להצטלם בסצינות סקס (AKA הקליפ "אלחנדרו") שלא יביכו את תעשיית הפורנו. ויותר מזה - היא גרמה לכוכבות פופ לנסות ולהצליח כמוה (להלן כריסטינה אגילרה במפגן פאתטיות)

אז מה בישלה לנו ליידי גאגא בקדרה הרותחת של Born this way בנוגע לעולם האופנה והתרבות?
רפרנסים רבים והומאז'ים לא קטנים בנסיון להשוות את עצמה למלכי הפופ הבלתי מעורערים של העולם המערבי. ליידי גאגא יורה לכל הכיוונים ונראה שקשה מאוד לתפוס את כל הקליעים. לקחו לי שלוש צפיות עד שהבנתי מה קורה שם, ואני די בטוחה שפספסתי יותר מחצי.


סקס, סקס, סקס. תחילת הפרולוג מלווה במה שנקרא מבוא לביולוגיה, גלקסיה כוכבית בצורת שחלות. יהיו שיתווכחו איתי ויגידו שמדובר בסימן של השטן, אין ספק שהיא עלתה על גל השמועות שהתפתח בנושא הזה. מיד אחר כך נולדת אם היקום החדש, הלא היא הצד הטוב של העולם, ואנחנו זוכים לכמה שניות של פורנו רך ותמונות קליידוסקופ דמויות ואגינה. לא, ממש לא דמיינתם. יותר מזה - מי שלא הצליח לדמיין את ה!@# של הליידי מוזמן לקבל הסבר חזותי בצורת פס שחור שמסמן את האיזור המדובר.
איך זה משפיע עלינו? סקס יצא מהטאבו. פורענות מינית הפכה לקוליות. לחשוף במקום להסתיר, להדגיש את הגוף כמה שיותר. הניחוש שלי הוא שהבגדים שלנו יחזרו או ימשיכו להיות חושפניים. הישראליות מעולם לא ניחנו בסטייל צרפתי מובהק, ונראה שזו לגיטמציה די טובה לראות גם הקיץ את כל הבחורות בבגדים הכי צמודים שהן איתרו בחנות. דוגמה טובה אפשר למצוא בלבוש האחרון של מדונה לטקס האוסקר - אשה בת חמישים שמצאה לנכון ללבוש בגד גוף ותחרה.


הומאז' והשתלטות על עולם האופנה.
הדבר הראשון שתפס לי את העין בקליפ היה הבחור המקועקע (לא, זה לא איפור) שמנפנף לו בד שקוף, ספק משי ספק ניילון. ברגע שראיתי את זה ידעתי שכבר ראיתי את זה בעבר. מדובר בצילומים של תצוגת האופנה של Mugler שהתפרסמו עוד בינואר השנה אז. ליידי גאגא שהכריזה בשנה שעברה שמטרתה הבאה היא לעבור לעולם האופנה, הכניסה רגל ראשונה מבעד לדלת כששרה לסרטון המלווה את התצוגה של Mugler, אות הרגל השניה הכניסה כשדיגמנה לתצוגת האופנה האחרונה של Mugler.


 השלב הבא הוא להכניס את עולם האופנה לעולם שלה, ואת זה היא עשתה ממש עכשיו.


נראה שיש בשימוש בZombie boy, הוא ריק ג'נסט, הבחור המקועקע בכל גופו בצורת שלד, איזשהי אמירה נוספת. אופנה היא כבר לא העניין המרכזי. הבגדים שאת לובשת הם לא מה שעושים אותך. את היא מי שעושה אותך, והמראה שלך הוא זה שקובע. הגוף הוא כרטיס הכניסה והבד שמרפרף מעל הגוף הוא רק רמז למה שיש מתחת ומעניין באמת.
הבגדים הם כבר לא הissue פה, זה איך שאתה מציג את הגוף שלך. אחרי שליידי גאגא הספיקה להתלבש, להגיע כמעט ערומה למקומות ציבוריים, ללבוש שמלה מבשר חי וללבוש ויניל שקוף כבגד ליום יום, היא עבר למודיפקציות גוף. קעקועים, וכמה שיותר, אבל גם שינוי פיזי של מבנה הגוף. בקליפ האחרון ובהופעות האחרונות בטלוויזיה אפשר לראות את את הליידי בלבוש מעניין במיוחד - תותבות גוף נוספות. הכתפיים הופכות לשפיציות, עצמות הלחיים גבוהות ובולטות מאוד. לאף אחד בכלל לא אכפת מה היא לובשת שם...
מה זה אומר עלינו? מה זה אומר עליה? האם היא ממציאה את עצמה מחדש כסוג של חייזר שלא קיים במציאות שלנו? האם כדי להיות מיוחדות אנחנו צריכות לעזוב את הבגדים ולהתחיל לגדל איברים חדשים?
כנראה שלא, אבל אני אנחש ואומר שהבגדים שלנו ימשיכו להדגיש חלקי גוף בצורה לא פרופורציונאלית, בדומה לקולקציות האחרונות של אלכסנדר מקווין. לא תותבות כתפיים מסיליקון, אבל כן כריות בכתפיים. לא עצמות לחיים גבוהות, אבל איפור חזק ושימוש נפוץ בברונז בחודשי הקיץ הקרובים.

 

מעניין שזה מה שהליידי אומרת. הבחורה שרה שיר שלם על אהבה עצמית ו-You were born this way שפונה לקהל הגאה שלה באהבה והתחנפות. וואלה? את בטוחה בזה? כי ממה שזה נראה ליידי גאגא מצליחה כשהיא רזה וחטובה ובלונדינית, וקצת פחות כשהיא עם אף קצת יותר גדול, שיער חום וכמה (מעט, להרגע) קילו יותר (ועוד אחד כאן). אם ככה נולדת, איך את מצליחה להעביר את המסר של אהבה עצמית?
קהל שמלא אהבה והערצה לא שם לב לדקויות האלה. אני כן.

במה עוד מתעסקת הליידי בקליפ החדש שלה?
בתזכורות מן העבר לכוכבים גדולים ומוצלחים. אם המטרה שלה היתה להיות השוואה לכוכבים הללו, היא הצליחה, ובגדול. הדבר הראשון שחשבתי כשראיתי את ה-Birth of evil, לידת האלטר אגו של המלכה בקליפ, זה על פלאנט טרור.


ליידי גאגא ידועה ברומן הגדול עם סרטי טרנטינו ובהשפעתם על סאגות הקליפים שלה (להלן Telephone), והיא לא מוותרת על העניין גם הפעם בהומאז' לסרטי אימה, מקברה וסוריאליזם מוקצן (זה אגב הז'אנר האהוב עלי, למקרה שבא לכם להזמין אותי לסרט).

מוזיקת הפתיחה שנשמעת בעת שהליידי מספרת את סיפור לידתה של שליטת היקום החדש נשמעה לי טוב מדי. מוכרת מדי. לא הגיוני שהיא חלק מהמוזיקה של ליידי גאגא. מסתבר שזו אכן לא פרי יצירתה אלא מוזיקת הפתיחה של "ורטיגו", הסרט הנודע של היצ'קוק.
הרפרנסים הויזואליים לא פוסחים גם על התייחסות זו וכבר בהתחלה ניתן לראות את אפקט הורטיגו בקליפ, בדומה לפתיחת הסרט.

לי היתה הרגשה שמעבר לדימויים הברורים של אלילה שמתעסקת בנושאים רגישים כמו דת ואמונה, יש כאן השוואה למדונה. לא הצלחתי לשים את האצבע על שום דבר שמצביע על זה, אבל מסתבר שאני ממש לא היחידה - השיר והמקצב דומים בצורה מדהימה ל-Express yourself של מדונה.



ואחרון חביב, מחווה למייקל ג'קסון, מלך מלכי המלכים של עולם הפופ. קל להשוות את עצמך למישהו מת, זה תמיד נראה יותר אפי.


הכפפות הלבנות, ההליכה ברחוב החשוך והאפל, ובכלל - לא הרבה זמרים מבצעים ריקודי שורות מוזרים כמו מייקל ג'קסון וליידי גאגא.

אז מה כל זה מבשר לנו?
שאנחנו, הקהל הקטן שבבית, כנראה עוד לא חשבנו על הכל. יש את מי שמוביל את דעת הקהל, ויש את יוצרי דעת הקהל. ליידי גאגא עברה את הסף ופרצה לקטגוריה השניה. לנונותר רק לחכות ולראות מה יהיה המשך הסיפור הפנטזיה של מלכת הפופ החדשה.

3 במרץ 2011

המדריך לצילום לבלוגרית אופנה מתחילה

אם קמת בבוקר ושיעממת לעצמך את החיים, המראה נשברה כשעמדת מולה והמצלמה נרדמה כשניסית להצטלם...



הגיע הזמן לעשות פוזות מטומטמות של בלוגריות אופנה!
חייכי חיוך מטומטם בזמן שאת משועשעת מהפוזה שנעמדת בה!
הראי איך הטוסיק שלך נראה בבגדים האלה!
גרדי את הראש במבט נבוך!
ואם זה לא מספיק, הניחי יד על הפה והראי מבויישת
אם את לא מצליחה להצטלם בלי לתקוע פרצוף אדיוטי, תמיד תוכלי לכסות אותו בשיער!
ואם אין לך מתניים, תמיד תוכלי לעמוד עם כפות הידיים בנסיון נואש להדגיש אותן.


זה מה שלבשתי ביום שלישי, אגב.

שמלה פרחונית שלא נסגרת לי על הציצי (החלפת בגדים, אופנה מלאה)
גופיה עם תחרה מתחת לשמלה (ראלף קטה)
גרביונים שחורים (H&O)
קרדיגן שחור (H&O)
ג'קט אדום עם כפתורים זהובים וגדולים (החלפת בגדים, אופנה מלאה)
נעליי אוקספורד (קליגולה)