‏הצגת רשומות עם תוויות מידות גדולות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות מידות גדולות. הצג את כל הרשומות

8 באוגוסט 2012

להוציא את השמנות מהארון - המשביר לצרכן #2

פוסט זה הינו חלק מסדרת הפוסטים "להוציא את השמנות מהארון".

אתחיל ואומר שאת הפוסט הזה התחלתי לכתוב בעקבות פניה מהיח"צ לגבי מבצע שמתרחש בימים אלה במשביר לצרכן בשם "שקית ההנחות" (מלשון "מלאו את השקית עד חמישה פריטים בקניה בלבד :)"). אני לא נוהגת לבלבל לכן בשכל לגבי מבצעים שלא לצורך, אבל מדובר מ-70% על מבצע על מגוון רחב של מותגים בכל החנות לכלל הלקוחות (לא רק לחברי מועדון כמו בדרך כלל), עד ה-11.8.

ראשי פרקים למי שאין לה זמן:

  • אחלה מבצע במשביר לצרכן
  • המבצע תקף רק למותגים מסויימים - שאר המותגים לא זולים בכלל
  • מצאתי מותגים חדשים במידות גדולות במשביר לצרכן!
  • המשביר הוא מקום נהדר למצוא בו שמלות באורך הגון

כתבתי בעבר על המשביר לצרכן ובעיקר על המותג Ketty שנוהג לייצר שמלות חביבות בטווח מידות רחב למדי: עד מידה 4 שמקבילה פחות או יותר ל-46.

הלכתי לבקר בסניף המשביר לצרכן בקניון אבנת לפתח תקווה, שהוא האהוב עלי בגלל הגודל והמבחר במחלקת הבגדים. העמסתי כמה שמלות והלכתי לכיוון תא המדידה רק כדי לגלות שיש רק אחד כזה לכל מחלקת הביגוד, עם וילון ולא דלת ובמרכז החנות כך שגם כל הגברים מסתובבים באיזור.

הלכתי למדוד במחלקת בגדי הים שמוחבאת בצד בתוך תאים קטנים ולא ממוזגים (עם וילון כמובן! ותודה לאמא שחינכה את הילד שפתח לי את אותו כשהייתי בפנים), אז תסלחו לי על התמונות חסרות הפנים אבל יש גבול לכל תעלול - לא תקבלו תמונות שלי חמוצת פנים ומזיעה!



הגילוי הראשון והכיפי היה מותג שנקרא EMMA K בתוך המשביר לצרכן, ושמלת המקסי הזו היתה מידה 4 והיתה ממש אחלה בחלה. מה שלא היה אחלה הוא המחיר (349.00 ש"ח).



זו השמלה השניה שמדדתי, של המותג Tyffanis (השגיאה במקור) במידה 50 (אם אתן באמת מידה 50 השמלה הזו תהיה לכן קטנה), שלולא היתה עולה 449 ש"ח הייתי קונה אותה.


זו השמלה השלישית שמדדתי. הפלא ופלא, היא היתה גדולה עלי ולכן אין לי אפשרות להראות את הגזרה המקסימה שלה. היא קיימת גם בצבע לבן עם נקודות שחורות, אבל כל מה שמצאתי היא מידה XXL שלחלוטין מתאימה למידה 50 (הבד גם נמתח).
מסתבר שמדובר במותג בת של המותג Ketty שנמכר בתוך המשביר לצרכן בשם SHE's, נראה שמדובר בליין אקסלוסיבי ורשמי יותר, אבל אין ספק שמדובר בשמלה מבד איכותי ותפורה היטב

התגית של המחיר היתה תלושה ואין לי מושג מה המחיר של השמלות.



וזו השמלה האחרונה לאותו סשן מדידות - שמלת התחרה של Ketty שאליה הגעתי למשביר מלכתחילה. אני לובשת בתמונה את מידה 4 ואפשר לראות שהיא קצת גבולית עלי ולכן היא נשארה בחנות לצערי הרב :).



הנה חלק מהדגמים שאפשר לקנות במבצע מהמותג של Ketty שמשתתף במבצע:



מימין: טוניקת שיפון פרחונית, 99 ש"ח, עד מידה 3
משמאל: שמלת תחרה, 179 ש"ח, עד מידה 4

מימין: חולצת סטן, 79 ש"ח, עד מידה 4
משמאל: שמלת טוליפ בהדפס שחור לבן, 99 ש"ח, עד מידה 4 (הפייבוריט שלי לגמרי)

שמלת כתפיות פרחונית, 99 ש"ח
עד מידה 4


לסיכום, מדובר בחוויה מתקנת בהחלט לביקור האחרון במשביר לצרכן מבחינת המבחר והמבצע שמציע לי לקנות חלק מהדגמים במחירים קצת נוחים יותר לכיס.

אני כן אחשוב פעמיים לפני שאגיע לעוד חיפוש בגדים ארוך כי המדידות בתא בלי מיזוג זה משהו בלתי אפשרי בקיץ וגם לא מריח מי יודע מה.

זו הפעם הראשונה שהצלחתי למצוא שמלות במידה שלי שכיסו את הישבן שלי :) התחיל להמאס לי מההתקמצנות על הבד בחנויות כמו Asos ו-H&M ולא הצלחתי למצוא שום שמלה שאהבתי באורך לגיטימי חוץ מהחנות הזו.

25 בדצמבר 2011

להוציא את הבגדים מהאינטרנט: שופינג ב-PiPA

בפרקים הקודמים: זארה פותחת שעריה לשמנות!

המטרה הראשונית שלי ב"להוציא את השמנות מהארון" היתה למצוא בגדים במידות גדולות לבחורות צעירות. עד כה כל מה שמצאתי היה אפרורי, עצוב או פשוט קטן עלי. כאילו שלבחורות צעירות (הלווו אני בת 22. טוב, 23 בחודש הבא) לא מגיע להתלבש כמו החברות שלהן. שמנה? תשארי בארון.



יצאנו לסיבוב בתל אביב בשישי בבוקר ועצרנו בבנדיקט, שזה המקום הכי כיפי לאכול בו ארוחות בוקר כל היום. תעשו לעצמכם טובה ותאכלו פנקייק אוכמניות!

הגעתי למכירה של PiPA, הוא אתר אינטרנט ישראלי שמוכר בגדים מדנמרק במידות 42-56. בשיטוט באתר הרגשתי שאני לא מספיק בטוחה אם אני יודעת איך הבגדים יראו עלי במציאות, והמחירים לא זולים מספיק כדי "להמר" - שמלות עולות בין 200 ל-450 ש"ח (אם כי יש החזר כספי מלא).

לדעתי האתר צריך עוד קצת זמן כדי להשתפר כדי שארגיש בו בטוחה מספיק, כמודירוג משתמשים וחוות דעת על הבגדים והמשלוח או יותר תמונות של הבגדים מזוויות שונות.

הגעתי למכירה של PiPA מצויידת בשתי חברות: אחת במידה 42-44 והשניה במידה 48-52 (תלוי באיזו חנות)  כדי לחפש לעצמי מכנסיים. מדדתי שני זוגות ג'ינס וזוג מכנסיים אחד ושניהם נראו עלי איום ונורא עד כדי סרוב להצטלם בהם. אחרי הטיול בזארה אני חושבת שיש לי בעיה כללית עם מכנסיים.

מה שכן מצאתי מלוכה דנמרקית של ממש. המון, המון בגדים אחרים ובעיקר שמלות מוצלחות ממש. בניגוד לאיכות הבגדים העלובה של מתאים לי, עונות וכו' הבד של הבגדים שPiPA מייבאים נעים ומרגיש כמו משהו ששוה להשקיע בו את הכסף ולא יתרחב תוך חצי שעה של לבישה.

מה שכן - הרוב הגדול של הבגדים שחור, אפור, משרדי ומתאים לבחורה העובדת ולא לבחורה הצעירה וההוללת.

אז מה מצאנו?



 שכמיה, 245 ש"ח



 שמלה, 429 ש"ח
השמלה האולטימטיבית למשרד, עם בד נעים כל כך!


 שמלה, 359 ש"ח
לא התחברתי לזו כל כך

 שמלת פרחים שהיה לי קשה לוותר עליה
עוד לא הגיעה לאתר של PiPA אז אין מחיר


 שמלה, 485 ש"ח
חגורה, 150 ש"ח

לא יכולתי להתאפק וקניתי את החגורה הנ"ל למרות שבכלל באתי לחפש מכנסיים, היא מוצלחת ממש ומתאימה לכל מידה!


זו לא אני, זו חברה שלי בפרצוף קצת אדיוטי מכוסה בפרצוף אדיוטי אחר
שמלה, 200 ש"ח

השמלה הזו נראית לא משהו בתמונות אבל מהממת במציאות. היא בסגנון שנות ה-20 ואלמלא היתה נקנית על ידי חברה שלי, הייתי קונה אותי בעצמי


שמלת סריג, 485 ש"ח.


18 בדצמבר 2011

זארה פותחת שעריה לשמנות!

בפרקים הקודמים של "להוציא את השמנות מהארון": המשביר לצרכן

זארה, ההיית או חלמתי חלום?
לפני שבוע וחצי שמעתי שמועה (מרביד מנשה) שזארה מחזיקים במידות גדולות. לי אישית זה נשמע כמו הזיה מוזרה, אבל היה שווה ללכת לברר.

אז מה אפשר למצוא בזארה?
  • רוב זוגות המכנסיים מיוצרים עד מידה 42 או 44
  • שבעה זוגות מכנסיים בסיסיים מחוייטים או ג'ינס מיוצרים עד מידה 46 
  • זוג מכנסיים אחד מיוצר עד מידה 50
  • שני זוגות מכנסיים מיוצרים עד מידה 52
  • כמעט כל השמלות מיוצרות עד מידה XL (מקבילה ל44)
  • רוב החצאיות מיוצרות עד מידה XL, חוץ מכמה בודדות במידה XXL
טוב בסדר זארה, הצלחתם להפתיע אותי!
החדשות המרגשות הצליחו לדכא אותי תוך שניה וחצי כשהגעתי לסניף וגיליתי במה מדובר: כל פריט שעובר את מידה 42 אפור, פשוט ומדכא.

המצב הכללי בסניף די גרוע - לכל פריט יש בין אחת לשלוש מידות על המדף, ובזה זה נגמר. כמובן שרוב המידות שנשארו הן הקטנות, כי המידות הגדולות נחטפות מהר מאוד.
אני כרגע בין מידה 44 ל-46, תלוי באיזו חנות ובאיזה יום תפסתם אותי, אז הלכתי לבדוק איך נראית המידה הכי גדולה של המכנסיים ה"רגילים" של זארה:

לא חטפתי מחלת עור ירוקה, אלה הגרביונים שגרבתי באותו יום
לא משהו. מצאתי שהמותן אמנם יחסית גבוה, אבל צר! זו גזרה שמתאימה למלאות עם גזרת שעון חול מושלמת.
יש לי אחלה של מתניים אבל במקום הגבוה מהרגיל, כך שאת המכנסיים האלה הצלחתי לסגור אבל לא לנשום בהם יותר מדי.


זו החצאית הכי גדולה שמצאתי בכל הסניף. כל בגד במידה XXL נחטף מהמדפים ואני מאמינה שמידה אחת יותר גדולה היתה נראית עלי הרבה יותר טוב מאיך שהחצאית הזו נצמדה לי לקישקעס

אז מה... מכנסיים במידה חמישים? הייתכן, בזארה?
בעקרון כך הם נראים על דוגמנית גבעולית שלא דומה לי בפרופורציות בשום צורה:

וכך הם נראים במציאות במידה 48 (היחידה שנשארה בסניף):


גם המכנסיים האלה בנויים באותה גזרה: אם אין לך מתניים צרים יחסית אין לך מה לחפש שם. 

בתור התחלה, החדשות האלה די מעודדות. נראה שמישהי ניסה להשחיל פה ושם פריטים במידות גדולות ולבדוק אם הם יעברו את מבחן הלקוחות. מי יתן ובקולקציות הבאות המצב יראה קצת פחות עגום!

2 בדצמבר 2011

רכבת היאוש בעזריאלי: העצירה בחנות לשמנות בלבד

בפרקים הקודמים: איך לא מצאנו בגדים בH&M


עצירה שניה: עונות
ההפתעה לטובה התרחשה בחנות הזו. 
מצד אחד, החנות חולה במחלת "בגדים לשמנות בלבד" והתסמינים ברורים:

* חנות צפופה להפליא
* רוב הבגדים לא פתוחים על הקולבים (כדי שתצטרכי לבקש מהמוכרת הכוונה)
* המוכרות נודניקיות ומחשיבות את עצמן לסטייליסטיות מכובדות. המוכרות האלה סטייליסטיות כמו שזבניות הקוסמטיקה בסופרפארם יודעות להתאפר. נשמה של ברבור, אני רוצה שתביאי לי את הבגדים ותסתמי, להתלבש אני יודעת לבד ולא ביקשתי ממך שתעירי הערות לגבי השמלה שאני מודדת.

אולי נשים מבוגרות דווקא אוהבות את תשומת הלב הזו וצריכות חיזוקים חיוביים מהמוכרות?
אני צעירה ובטוחה בעצמי מספיק בשביל לשלוף בגדים מהקולב לבד. למה אני לא יכולה לחוות את הקניה כמו שאני חווה אותה בזארה, בה המוכרים פנויים אך לעולם לא ינדנדו לך?

אני ליקטתי מספר בגדים למדידה, הנה מוצג מספר אחד:
חולצה עם בד מקסים, וגזרה מכוערת. סיריוסלי, זו גזרה להסתרת בטן אחרי הריון. נשים מלאות לא רוצות להראות כמו שק תפוחי אדמה חמוד, הן רוצות להראות חמודות.


מסקנה מהסיור בחנויות שמיועדות למידות גדולות: בגלל הלחץ מהמוכרות והצפיפות (שאי אפשר לדון בבגדים בלי שמוכרת תצוץ לך מאחור ותאזין ואף "תעלב" בשמו של הבגד הכעור ותגיד "אבל זה מחמיא על הגוף!") כולנו נטינו לעבור על המתלים החיצוניים שבאיזור הדלתות, פשפשנו קצת באחוריים וברחנו הלאה בלי לבדוק מה באמת מציעה החנות.

מבחינתי הכשל הוא בסידור של הבגדים - אם אתם לא תפתחו אותם יפה על קולבים אני לא אסתכל בהם. אם הבגד לא נראה יפה על הקולב כנראה שהוא יראה מכוער גם עלי, ואני לא מתכננת למדוד אותו.

הפתעה בעונות:
שמלה מגניבה לגמרי ומקורית להפליא (רק שאני לא מתכוונת [ומסוגלת כלכלית] לשלם על שום שמלה ליום יום יותר מ-250 ש"ח), אבל לא בטוח שאפשר ללכת איתה למשרד

בעונות חושבים שכל בחורה בתוך לבה מבקשת  להיות מלכת סאדו בשמלת עור.
תודה אבל לא תודה

עצירה שלישית: JUMP
הפתעה! הרשת מגדירה את עצמה כ"רשת אופנה של בגדי נשים, למעלה מ-25 שנה. מתמחה באופנה נוחה, טרנדית וצעירה. מתאפיינת במבחר דגמים, צבעוניים ומחמיאים".
ג'אמפ, שום דבר בכם לא טרנדי. הבגדים מתאימים לנשים בגיל 30-40, עם גזרות שמתאימות לנשים אחרי לידה וצבעים שמתאימים לשממון המשרדי הקבוע. 
הבגדים ברובם פוליאסטרים לא נעימים.

היציאה היחידה והמשעשעת שמצאנו שם:

אלה בשמלה מ-JUMP
מפה לדאנג'ן

בפרק הבא של "להוציא את השמנות מהארון": סיור בכל-בו

28 בנובמבר 2011

רכבת היאוש בעזריאלי: עצירה ראשונה (H&M)

(פוסט זה הוא חלק מסדרת הפוסטים "להוציא את השמנות מהארון")

שלוש שמנות נכנסות לחנות בגדים...
כן, מה שקורה בסופו של דבר הוא בדיחה.
את הסוף אפשר לספר מההתחלה: מגוון הבגדים לנשים צעירות (20-30) הוא זעיר עד לא קיים. מביך.

לבנות מלאות (44+) יש שלוש אופציות לקניית בגדים:
  1. חנויות במידות רגילות - אבל לבנות במידות גדולות אין את הפריווילגיה לתור בחנות כעולה על רוחן ולשלוף בגדים מהמדפים. במקום זה, אנחנו תרות בחנות אחרי הבגדים שאולי יש סיכוי קטן שיעלו עלינו
  2. חנויות במידות גדולות - החנויות האלה קטנטנות, צפופות, עמוסות מדפים עם מוכרות נודניקיות 
  3. שופינג באינטרנט - וזה הרבה פחות כיף מלמדוד את הבגד בחנות
ההרגשה הכללית שלנו בשופינג בקניון היא ייאוש. אנחנו מיואשות. אנחנו עם מיואש שמתפשר על בגדים שבכלל לא בא לו ללבוש כי זה הדבר היחיד שעולה עלינו.


המתנדבות לחיפוש הבגדים
מימין: מרינה, בת 25, מידה 48
משמאל: אלה, בת 28, מידה 42-44
(ואנוכי שאיני בתמונה, בת 22, מידה 46 בימים אלה)

בגדים הן לא מצאו, אבל הנה הוכחה שלהתלבש הן יודעות

עצירה ראשונה: H&M
אני חייבת לציין שהייתי בטוחה שזו החנות שבה אצלם המון בגדים ונמצא הרבה דברים יפים. בפועל, כל אחת מאיתנו לקחה איתה לפחות 3 פריטים לחדר ההלבשה ויצאה עם אפס שנסגרו עליה.

אה, לא, הנה חצאית אחת שמדדתי ואיימה להתפוצץ עלי (44):


היחידה שמוצאת בגדים שעולים עליה היא אלה (שבתמונה למעלה לובשת זוג מכנסיים דמוי-עור מהחנות), שלובשת את טווח המידות העליון שמיובא לארץ, והוא 42-44.  מדי פעם ניתן למצוא הבלחות של פריטים במידה 46 אבל הם כל כך נדירים שלא שווה לחפש אותם במיוחד.
קולקציית המידות הגדולות לא מיובאת לארץ כי H&M חירטטו סיפור על חוסר ביקוש. אין להם שום תירוץ אמיתי לעניין הזה.

אגב, גם לאלה לא נחסך הסיוט של חיפוש בגדים: מדידה של שמלה במידה 42 ושמלה במידה 44 מאותו דגם הביאה למסקנה שאין שום הבדל במידות של השמלות.

הנה השמלה שמצאתי, ואם רק היתה במידה אחת יותר (46 במקום 44) ולא צמודה לי לבטן הייתי קונה:
אני בשמלה מ-H&M, מידה 44
השבוע קפצתי ל-H&M שוב כדי לחפש עוד קצת שמלות. מצאתי את עצמי קונה בקולקציית ההריון, דבר שמצד אחד שימח אותי (ווווהווווווווווו משהו עלה עלייייייייייייייייייייייייייייי, וזו אפילו לא המידה כי גדולה בחנות!) ומצד שני העציב אותי כל כך כי הדבר היחיד שעולה עלי לא מיועד לנשים מן השורה, כך שאני מרגישה קצת אשמה על שאני לובשת אותה.

שמלה סגולה מקולקציית ההריון של H&M
מידה L, קיימת עד XL

בתחנות הבאות של "להוציא את השמנות מהארון": העצירה בחנות לשמנות בלבד

15 בנובמבר 2011

מתאים לי: הטוב, הרע והמכוער


לפני דיבורים על מתאים לי, בואו נעשה סדר בדברים - זהו  בפוסט ראשון מתוך סדרה שתבוא בשבועות הקרובים, "להוציא את השמנות מהארון" (מי ייתן וזה לא יוביל חיפושים בגוגל של לסביות שמנות לבלוג), שנולד מתוך הצורך והחיפוש הבלתי פוסק שלי לבגדים בטווחי מידות שעולים על 42, כמקובל ברוב רשתות האופנה.
הפרוייקט יעסוק באופנה שקיימת בארץ: האם לנשים גדולות/שמנות/מלאות/איך-שלא-תקראו-לזה יש אופציות שפויות לבגדים בארץ, או שנידונו לקניית בגדים באינטרנט לנצח? נבצע תחקיר מעמיק, מדידות וצילומים עד שנמצא איפה בארץ אפשר להשיג בגדים במידות גדולות ובמחירים הגיוניים.

אני לא היחידה שמדברת על פלח השוק המצומצם הזה, וכל מי שחשה הזדהות מוזמנת להצטרף לקבוצת הפייסבוק נשים גדולות יוצרות כח צרכני גדול שנפתחה ע"י הבלוגרית שרונה ראובני מהבלוג שרונה יוצאת מהארון.



אז סיפרתי בשבוע שעבר שהייתי בהשקה של J&J, ליין הג'ינסים החדש מבית ML (מתאים לי), שמטרתו העיקרית היא "להראות מידה אחת פחות". המותג החדש מיועד לנשים ממידה 40 פלוס, ועשוי מתרכובת חוטי פוליאסטר משולב בכותנה ולייקרה, בטכניקת אריגה חדשנית היוצרת אלסטיות שמקבילה לחיטוב שמקבלים בשימוש במחטבים מקצועיים.



הרע (אבל לא נורא)
מדדתי שני זוגות ג'ינסים בסך הכל, כי זה כל מה שנשאר.
מה שמופיע בתמונה הוא זוג סקיני עם רוכסן בקצה הרגל, מידה 2. הגזרה היתה חביבה אך לא התאימה לי בכלל ( לא בעיה ספציפית בגזרה של הג'ינס, מדובר בעובדה שהמותן שלי גבוה, והמותן של הג'ינס הוא צר). 
הג'ינס עצמו היה ארוך מדי, לפחות ב-10 ס"מ. בתמונה עצמה לא תראו את האורך כי המוכרת קיפלה לי אותו פנימה (מה שמאבד את כל החן של הרוכסן בצד).


לשיפוטכם: אני נראית מידה 44 או פחות?


את הג'ינס השני בגזרת בוטקאט מדדתי והיה לי ברור שאני צריכה מידה 3 (שכמובן לא היתה במלאי). אין דבר יותר מרגיז מחוסר אחידות במידות.

המכוער
שאר זוגות המכנסיים היו אחד משני הסוגים: הראשון הוא טייץ שמתחזה למכנסיים, והשני הוא מכנסיים של שמנות. מכנסיים של שמנות אלה מכנסיים מבד ניילוני שחור שנצמד בצורה לא נעימה ולא מחמיאה, בטח שלא לשמנות עם ירכיים גדולות וישבן מכובד עם או בלי צלוליטיס. 

גם פה בעיית המידות חוזרת - שני זוגות במידה 2 היו עלי בדיוק במידה, זוג שלישי לא עבר את הירכיים שלי.
זה אחד מזוגות המכנסיים של שמנות שמדדתי.




הטוב
"טוב, זה שלא מצאתי מכנסיים לא אומר שאני לא יכולה לראות מה יש בשאר החנות", חשבתי לעצמי. ביקשתי לראות את הקולקציה לצעירות, mlLY והתחלתי לשלוף את כל הבגדים מהקולבים בהיסטריה קלה.




הו, מתאים לי, למה זו הפעם הראשונה שאני רואה את הקולקציה הזו? אלה שמלות שהיו נמכרות באסוס כמו חטיפים, עם גזרות מקסימות וטאצ' סיסטיז משהו. חוץ מזה, קבלו צל"ש על הצבעים של הקולקציה. סוף סוף עדכניים ותואמים קולקציות ברשתות כמו מנגו, זארה, דורותי פרקינס ו-H&M, סוף סוך מקום שנתן לי להרגיש שאני לא קונה בגדים של זקנות.

כמובן, גם שם היתה בעיית חוסר מידות רצינית. לשמלה הכי יפה שמצאתי (השחורה-לבנה בתמונה בפינה הימנית) היתה רק מידה 0 (40 פחות או יותר). כנראה שכשאגלה באיזה סניף יש את השמלה במידה שלי אטוס למדוד אותה, כי קצת חלמתי עליה בלילה.

בסוף בחרתי בשמלה מקסימה עם קולר פיטר-פן. ביקשתי שיזמינו לי את השמלה בצבע כחול, אבל עד שהיא תגיע - כך היא נראית עלי בצבע חרדל:


מחיר השמלה: 230 ש"ח.

5 בנובמבר 2011

פוסט לבוש לשבת: החורף הגיע!

הזוכות בהגרלת ערכת טיפוח לשיער צבוע, מזל טוב! sexytomato ומרווה, אנא שלחו לי את הפרטים שלכן ל-shushonet@gmail.com!


סוף סוף המזג אוויר מתחזה לחורף, ואפשר להוציא את ארסנל הבגדים שאספתי "ליום שלא יהיה חם כמו בגהינום" (לא, באמת, דרום תל אביב זה המקום הכי חם במדינה).


ניצלתי את ההזדמנות לבדוק איך אוברסייז נראה עלי, שזו משימה לא פשוט לכשעצמה בהתחשב בעובדה שבמידה שלי אוברסייז רגיל הוא צמוד ולרוב גם לא עולה עלי. פתרתי את הבעיה בסוודר שפשוט יוצר למידות יותר גדולות ממני...



את הבגדים לבשתי להשקה של ג'ינס חדש ומחטב מבית ML (פרטים לכשאגש לקניון הקרוב למדוד),
- סוודר שמצאתי בשוק תן וקח בהוד השרון של ML, שזה קצת משעשע כי אין לי אפילו בגד אחד שלהם בארון
- טייץ מההאנגר
- מגפיים מ-Asos שקניתי ב-80 ש"ח בהחלפת בגדים של פורום אופנה מלאה בתפוז

את העגילים לא רואים, אבל אם כבר נספר על ההזמנה האחרונה מאיביי (הוא מוכר גם בטאו באו, לא התחשק לי לנסות להתעלל בעצמי בהזמנות שם), עגילים של בטסי ג'ונסון ב-20 ש"ח. המשלוח מהונג קונג, הגיע מהר והעגילים אחלה בחלה.


19 ביולי 2011

גרמניה בשחור לבן, חלק א'

אם פספסתם ממאורעות הימים הקודמים, החבר ואני טסנו לגרמניה וחזרנו אתמול בלילה. היה מהמם.
יש לי קצת יותר מאלף תמונות במצלמה שאני צריכה לעבור עליהן, כך שתצטרכו לחכות בסבלנות ולקבל את הטיול הזה בחלקים.

ה-Amphi Festival מתקיים כבר שבע שנים ברצף בקלן שבגרמניה (אם כי במקור התקיים בגלזנקירשן, גרמניה), לצד פסטיבלים דומים כמו ה-Wave Gothic Treffen שבליפציג, גרמניה והMera Luna שבהידלשיים, גרמניה.
סביר להניח שלא שמעתם על הפסטיבל מעולם, ואין סיבה שתשמעו עליו אלא אם אתם מתעניינם בתרבות הגות' או במוזיקת גות', דארק אייטיז ואי.בי.אמ.

הפסטיבל עצמו מתקיים בסופ"ש (שבת וראשון), אנחנו נחתנו בשישי בבוקר כך שהיה לנו יום שלם להעביר לפני הפסטיבל. 
במקור תכננו ללכת לישון במלון קצת, לקום לטייל בקלן ובערב לצאת במסיבה.

אהא.
בפועל הלכנו לישון, קמנו לאכול וחזרנו לישון עוד קצת.

כשהחלטנו לכבד את העולם בנוכחותנו סוף סוף, לבשתי שמלה חדשה שהגיעה זה עתה מההזמנה האחרונה באיביי, מהחנות הזו.
השמלה הגיעה תוך שבוע, זולה להפליא (180 ש"ח כולל משלוח) ומיוצרת עד מידה 50.
איכות הבד מצויינת והשמלה עמדה בכביסה במכונה, היא אפילו הגיעה עם קוד הנחה ל-10% לקניה הבאה והיתה עטופה היטב. הדבר היחיד שביאס אותי הוא שאריות החוטים שהיו פה ושם בשמלה. למי שמכירה, מדובר בחיקוי טוב של סגנון דורותי פרקינס, והוא היה אפילו מצויין אם היו טורחים לגזור את החוטים או להעביר שואב יד על השמלה כדי להוריד את שאריות הייצור מהמפעל.

אבל בסך הכל היא מהממת ומסוג הקלאסיקות שתמיד רציתי בארון.


ברקע אפשר לראות את חדר המלון שלנו והמנורה הסופר מכוערת (העיגול עם החורים) שתקעו על איזה מדף בצד. 


ניסיתי להראות שיש סרט שקושרים מאחור, לא הצליח לי.

עכשיו, לגרמנים יש קטע מוזר כזה שהם שותים אלכוהול בכל שעות היממה. הם פותחים איתו את הבוקר, ואין מצב שתראו גרמני אוכל ארוחת צהריים בלי בירה על השולחן. החלטנו לנסות את העניין ואני שתיתי שליש בירה מקומית (תוססת) לפני שאכלנו.

התוצאה - אני שיכורה בצהריים. חוויה מרנינה!


יש עדויות מפלילות לעניין.

לילה טוב, החלקים הבאים יגיעו בהמשך!

14 ביוני 2011

וידוייה של שמנה מתוסכלת עם ווישליסט לקיץ

הסיבה שלא הפציע שום פוסט חדש בזמן האחרון היא קצת מוזרה. לרוב מדובר בתירוצים של זמן מסיבות שונות ומשונות, אבל זמן הוא לא הבעיה שלי. מחשבות בנושא אופנה יש לי כל יום, כל היום. אבל נראה שלאחרונה המחשבות שלי עוסקות בדבר אחד: תסכול.

התסכול העמוק של "השמנה שלא מוצאת בגדים" מקנן בתוכי מזה שבועות, פחות או יותר מהרגע שבו עליתי במשקל. מהצד זה נראה כאילו אני מתעסקת בזוטות, למי לעזאזל אכפת שהשמנתי בכלל? עליתי ארבעה קילו. אבל את ארבעת הקילו האלה עליתי אחרי מאבק ממושך במשקל שלי. בניגוד להרבה בנות אחרות אני לא מחזיקה מדפים שלמים של בגדים שגדולים עלי, לא שומרת "למקרה שאצטרך". כשיש לאן לגדול, גדלים. כשיש בגדים שיכסו את מה שהעלית, יהיה לך נוח לעלות.
 המשקל מבחינתי הוא דבר קבוע, ולעלות במשקל, מעבר לכשלון החרוץ שלי במשימה לחיות חיים בריאים ולאהוב את עצמי, הוא פשוט גזרה על עצמי ללבוש את בגדי ברירת המחדל שלי. 
מכירות את זה, שיש לכן בארון את הבגדים הפשוטים האלה שמספיק רחבים או מספיק חזרה גזרה שאפשר ללבוש גם במידה אחת יותר? טישרטים פשוטים כאלה, והכי גרוע – טייצים. דברים שמתרחבים עד בלי די.

מצאתי את עצמי משועממת מעצמי. משועממת מהמבחר המצומצם שנשאר לי בארון, משועממת רק מהרעיון להתחיל לחפש בגדים (טוב, שמלות. אני לא באמת קונה משהו אחר) כשהמידה שלי בחלק העליון היא 46 (אפילו 48 בחלק מהחברות). פתאום נזכרתי מה זה להיות באמת שמנה. 
לפחד להכנס לחנות ולא למצוא כלום. 
להכנס לחנות, ושכל המוכרות יתעלמו ממך.
לחפש בגדים באינטרנט, ולא למצוא שום דבר זול כי הבגדים הסיניים מיוצרים לבחורות קטנות בלבד.
היו לי בגדים חדשים בארון ממפגשי החלפות שרציתי לצלם, אבל לא התחשק לי להעלות תמונות עם הסנטר הכפול החדש שלי לאינטרנט.

יכולתי לפתור את העניין במלחמת חורמה בתאגידי הביגוד הגדולים ולהאיר ליקום את העיניים – לנשים מלאות ושמנות אין מספיק אופציות ביגוד בארץ, אבל בחרתי בדרך הנכונה בשבילי והיא פשוט לחזור למשקל שלי. 
בראיה מהצד אני רואה בחורה שנשברת ונכנעת למוסכמות חברתיות של הרזון כיופי אבל במבט מבפנים אני יודעת שפשוט לא היה לי טוב שם. לא היה לי טוב.

אני לא יודעת אם הגנטיקה שלי עקומה, או שהבגדים בחנויות פשוט לא מיוצרים לפרופורציות שלי. גם כשאני לובשת מידה "רגילה יחסית", 42-44 אני לא מוצאת בגדים. בפעם האחרונה שהלכתי לקנות ג'ינס, מדדתי אחד עשר זוגות. אף אחד לא התאים. האם זו רק אני שמוצאת את המדידות מתישות ממש? עד שכבר מצאתי פריט הוא לא נסגר לי על החזה, מוציא לי שניצלים מהצדדים, המתניים נמוכים מדי או שזה קצר מדי. 

מה הייתי לובשת ביום יום, בלי להיות מוגבלת במידה?  (וכסף, כמובן)
כנראה שאת כל אלה.




לחצו על התמונה ללינק