‏הצגת רשומות עם תוויות Editorial. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות Editorial. הצג את כל הרשומות

7 באוגוסט 2012

אזהרת טרנד: חורף בורגונדי

אני יודעת שקצת קשה לדמיין עכשיו משהו שהוא לא 30 מעלות בצל, 70% לחות וחשבון חשמל של 1000 ש"ח בגלל המזגן, אבל בעולם האופנה מתחילים כבר טפטופי הגשם הראשונים של הקמפיינים של החורף (לנוון ודולצ'ה וגבאנה לדוגמא) ואיתם הפקות האופנה המסורתיות שמבשרות את הטרנדים שילוו אותנו העונה.

אם עלתה בראשכן המחשבה "למי לעזאזל אכפת ממגזיני אופנה?", אנא הפנו את תשומת לבכן לעובדה זו: המגזינים הם אלה שיקבעו מה ימכר בבתי האופנה הלא-עילית (כלומר, מה H&M ועוד רשתות דומות ימכרו לנו בחורף). בתי האופנה פרסמו את קולקציות החורף שלהן כבר בחודש מרץ (מישהי זוכרת את התצוגה המטורפת של לואי ויטון?), אבל יקחו עוד מספר חודשים עד שהן יגיעו אלינו למדפים.

מה קורה בחודשים הארוכים שבין התצוגה לבין המכירה של הפריטים עצמם? לרשתות האופנה שנוהגות לייצר העתקים או "לקחת השראה" מבתי האופנה הגדולים יש זמן להעתיק מה שהם ראו על המסלול, ולבתי האופנה הגדולים יש זמן לחכות למכת המחץ של העורכים והסטייליסטים שיבחרו את הבגדים שיופיעו בהפקות האופנה בחודשים הלוהטים של השנה: יולי ואוגוסט שמבשרים על בוא החורף וספטמבר - הלא הוא מהדורת ספטמבר החשובה מכל של המגזינים.

אז מה בחרו המגזינים כטרנד של העונה? מישהי זוכרת בכלל מה היה בחורף שעבר? החורף שעבר היה כולו חרדל עד שיצא לכולנו מכל החורים ולשמחתי הרבה לא נראה אותו חוזר הקיץ. הצבעים יהיו כהים יותר כיאה לחורף, אבל במעבר חלק מצבעי הפסטל של הקיץ, נראה גם צבעי ביניים כמו כתום, ורוד עתיק, חום וקרמל.


קליק על התמונה לגרסה מוגדלת!

מתוך הפקת אופנה במגזין ווג סין לחודש אוגוסט

מתוך הפקת אופנה במגזין ווג סין לחודש אוגוסט

מתוך הפקת אופנה במגזין ווג סין לחודש אוגוסט

מתוך הפקת אופנה במגזין ווג סין לחודש אוגוסט

מתוך הפקת אופנה במגזין ווג סין לחודש אוגוסט



מתוך מגזין Elle לחודש אוגוסט

מתוך מגזין ווג איטליה, הפקת אופנה שמציגה את קולקציות החורף החזקות והטרנדיות. בתמונה: ג'יבנשי

מתוך מגזין ווג איטליה, הפקת אופנה שמציגה את קולקציות החורף החזקות והטרנדיות. בתמונה: מיו מיו

מתוך מגזין ווג איטליה, הפקת אופנה שמציגה את קולקציות החורף החזקות והטרנדיות. בתמונה: אלכסנדר מקווין

5 באוגוסט 2012

Fashion into Art

לאחרונה אני מרגישה שהחיים שלי תקועים קצת במקום. אני לא יודעת להצביע על המיקום המדוייק של הבעיה או להגיד מה בדיוק תקוע, אבל אני פשוט לא מתקדמת לשום מקום. הכל נראה לי אותו דבר. הספרים משעממים אותי, הסדרות לא מעניינות, והפקות האופנה שיוצאות בזמן האחרון כל כך משעממות שבא לי לקבור את עצמי איפשהו ולהתעורר בעוד כמה חודשים כשעולם האופנה יתעורר מהתרדמת שהוא נכנס אליה או שאני אתעורר מהתרדמת שהכנסתי את עצמי אליה.

לפעמים כל מה שצריך הוא עוד חמש דקות בגוגל כדי למצוא את השלווה שחיפשתי: משהו חדש, מעניין, אחר, בשפה שאני לא מכירה (תרתי משמע - ברמה בעיצובית ובקוריאנית) ושיזכיר לי שארה"ב ואירופה הן לא המקום היחיד למצוא בו אופנה ואמנות.

את ההפקה הזו אני ממליצה לצפות בשקט בתשומת לב לפרטים הקטנים, כך שמומלץ מאוד ללחוץ על כל תמונה ולצפות בה בגרסה המלאה.


"Fashion into Art" 
 Vogue Korea, August 2012
Photographer: Kang Hyea Won



Fashion Into Art היא תערוכה שמתקיימת מדי שנה בקוריאה בחסות ווג, שמציגה את האמנות המודרנית ואת העבודות הבולטות בתחום. בהתחשב בעובדה שקוריאה היא מדינה עלומה ונסתרת במזרח, זוהי הצצה נדירה ונהדרת מבחינתי לתוך התרבות שלהם. 



סלחו לי שאין בידי מידע לגבי הפריטים שמוצגים בתמונות, אבל אין לי מושג מאיזה כיוון אפילו קוראים קוריאנית.



















כל התמונות במקור מהפשנספוט.

12 ביוני 2012

Body Double - אנדריי פז'יק

המושג של אנדרוגינוס בעולם האופנה כבר לא זר לנו. נשים גבריות (כמו טילדה סוינטון) הן חלק מהאופנה ונחשבות כמודל יופי איכותי, אנחנו כבר רגילים לראות נשים עם חזה קטן ונערי, תווי פנים מסותתים וגבריים ורזון שמוריד מהמשוואה את הקימורים הנשיים (המרומזים או הגלויים - לא כולנו הנשים בעלות ישבן מפואר וחזה גדול, לא לכולנו יש מותן צר ומושלם).

איך הדבר הזה קרה? הסברה הכללית היא שכמו בכל מקצוע חזק בעולם, לא הנשים הן השולטות בתעשייה אלא הגברים. המעצבים הגדולים ברובם הם גברים, ולא פעם הגברים האלה גם יוצאים עם גברים אחרים ומושג היופי האישי שלהם מתייחס לגוף גברי, בעוד הם מעצבים לנשים. זוית הראיה שלנו הנשים כלפי עצמינו מתעוותת בלי לשים לב.
הזוית הזו מרגישה לי מעט הומופובית אבל גם מעט אמיתית ואני לא יודעת אם היא באמת נכונה, אז הייתי לוקחת אותה בערבון מוגבל.

לא ארכו הימים עד שכל מושג הנשיות והגבריות החל להתערער והיוצרות החלו להתהפך. לא חשבנו מה יקרה כשהגברים ישתלטו על מושג היופי הנשי. לא חשבנו מה יקרה שגברים יוכרחו לעמוד בכללים של תפיסת יופי צעירה וקצת נשית.

Body Double
Candy Magazine #4
Model: Andrej Pejic


andrej pejic candy magazine 2012 Androgynous fashion style

אנדריי פז'יק הוא דוגמן שפרץ לתעשייה בזכות המראה המבלבל (להלן כתבה שלמה עליו), ובפעם הראשונה יצרו הפקת אופנה שלמה סביב שאלת הזהות המינית והתפקיד שלה ביום יום.

הוא משחק את שני התפקידים בכל פריים בעצמו, ומשאיר את השאלה פתוחה לקהל הרחב.

andrej pejic candy magazine 2012 Androgynous fashion style

אני לא מצאתי את תהשובה.

andrej pejic candy magazine 2012 Androgynous fashion style

andrej pejic candy magazine 2012 Androgynous fashion style

andrej pejic candy magazine 2012 Androgynous fashion style

andrej pejic candy magazine 2012 Androgynous fashion style

andrej pejic candy magazine 2012 Androgynous fashion style

ראיון מרתק עם אנדריי פז'יק: 

12 במאי 2012

Circle of life



סשה פיבוברובה בתמונת הריון מקסימה

מישה ברטון מדגימה את הטרנד החדש: ילדים כאקססוריז

מגזין TIME מנסה לעורר פרובוקציה ומצליח בעיקר לצאת מגעיל:
האם את אמא מספיק? כי אם את לא מניקה, על פי מגזין TIME, את לא אמא טובה!
 נעורים.
מירנדה קר למגזין Numero טוקיו

דפני גינס בתמונה לג'וזף ללי

נשות החברה הגבוהה
לירחון Ponystep, אביב/קיץ 2012

4 במאי 2012

סיאסטה לסופ"ש

שעת הערביים של יום שישי. ברקע סרט ישן. במכושפות קראו לזה שעת הביניים, בין היום ללילה, בה השדים יוצאים החוצה מהעולם התחתון לעולם החיים.
האור מטושטש, הצללים גדלים ומתארכים. בבית דממת מוות, בל אעיר את אמא שישנה את שנת שישי בצהריים שלה. בשכונה הרועשת הכל שקט. כולם סיימו לשטוף את הבית לקראת שבת, כולם סיימו לבשל את ארוחת שישי. הם כנראה יושבים על הספה ומעלעלים בעיתון השבת.
אני לבד. אין אף אחד שיעשה רעש שיעסיק אותי, אני נשארת לגמרי לבד עם עצמי בשעת ערביים וצריכה להתמודד עם השדים שיצאו בשעת הביניים.

From The Yellow Wallpaper
AnOther Magazine
Spring Summer 2012