לאחרונה אני מרגישה שהחיים שלי תקועים קצת במקום. אני לא יודעת להצביע על המיקום המדוייק של הבעיה או להגיד מה בדיוק תקוע, אבל אני פשוט לא מתקדמת לשום מקום. הכל נראה לי אותו דבר. הספרים משעממים אותי, הסדרות לא מעניינות, והפקות האופנה שיוצאות בזמן האחרון כל כך משעממות שבא לי לקבור את עצמי איפשהו ולהתעורר בעוד כמה חודשים כשעולם האופנה יתעורר מהתרדמת שהוא נכנס אליה או שאני אתעורר מהתרדמת שהכנסתי את עצמי אליה.
לפעמים כל מה שצריך הוא עוד חמש דקות בגוגל כדי למצוא את השלווה שחיפשתי: משהו חדש, מעניין, אחר, בשפה שאני לא מכירה (תרתי משמע - ברמה בעיצובית ובקוריאנית) ושיזכיר לי שארה"ב ואירופה הן לא המקום היחיד למצוא בו אופנה ואמנות.
את ההפקה הזו אני ממליצה לצפות בשקט בתשומת לב לפרטים הקטנים, כך שמומלץ מאוד ללחוץ על כל תמונה ולצפות בה בגרסה המלאה.
"Fashion into Art"
Vogue Korea, August 2012
Photographer: Kang Hyea Won
Fashion Into Art היא תערוכה שמתקיימת מדי שנה בקוריאה בחסות ווג, שמציגה את האמנות המודרנית ואת העבודות הבולטות בתחום. בהתחשב בעובדה שקוריאה היא מדינה עלומה ונסתרת במזרח, זוהי הצצה נדירה ונהדרת מבחינתי לתוך התרבות שלהם.
סלחו לי שאין בידי מידע לגבי הפריטים שמוצגים בתמונות, אבל אין לי מושג מאיזה כיוון אפילו קוראים קוריאנית.
לא פחות מקסום!!
השבמחקלגבי תחושת התקיעה הזו, שחייבים משהו מרענן (אני עוברת משהו דומה בזמן האחרון) -
אין ספק שהפקת אופנה מקסימה שכזו מפריחה בך מצב רוח, "וייב" אחר, ולו לזמן מועט.
חוץ מזה לא הרבה מסוגלים להתעודד מאימאג'ים יפים, זה נראה כמו בונוס ששמור ליחידים מהאוכלוסייה האפורה והמשעממת, אלו שבאמת מנסים.
הפקה מיוחדת! אהבתי את שילוב האומנות בצילומים ואת השכבות של הבגדים. ההפקה הזאת נראית לי מאוד נשית. אומנם הרבה הפקות כוללות רק נשים אבל כמה מהן באמת סובבות סביב נשים?
השבמחקממש מקסים!
השבמחקלא יודעת איך פיספסתי את זה עד עכשיו.
אהבתי מאוד את השילוב של ההאנבוק (הלבוש המסורתי הקוריאני) בתוך הרבה מהתמונות, ומשחק על האסתטיקה הזו.
תודה!