‏הצגת רשומות עם תוויות גירל קראש. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות גירל קראש. הצג את כל הרשומות

15 ביולי 2012

הגירל קראש של הרגע: פאן בינגבינג

(לפוסטים נוספים על הגירל קראש שלי)


בוקר זה הוא בסימן גילוי עובדות, כך שלטובת הפוסט הזה אצטרך לחשוף את העובדה שאני אוהבת להסתיר: אני חובבת (מאוד!) צילומי סלבריטאים באירועים. אני לא עוקבת אחרי כל אירוע ואני פוסחת בהנאה על כל "עונת טקסי הפרסים" (המוזיקה, השחקנים, האמנים וכל שקר כלשהו אחר) ולרוב אני ממש לא מתעניינת בצילומים האלה.

עם זאת, מדי פעם יש אירועים מיוחדים שפשוט כיף לראות בהם את כל המי והמה לובשים בגדים נוצצים ומראים את פרצופם האמיתי: ההשקעה המוגזמת בבגדים, באיפור, בשיער, העמידה במשך דקות תמימות מול צלמים שיצלמו אותי מכל הכיוונים והזוויות (אחרי שהודיעו בראיון שבוע לפני שהם שונאים להצטלם והם אוהבים לעסוק באומנות שלהם בלבד!).

מבחינתי אחד האירועים המובילים הוא שבוע פסטיבל הפרסים בקאן שבדרום צרפת, אליו טסים על הכוכבים ההוליוודים ועולים על השטיח האדום ערב אחרי ערב במשך שבוע שלם. באחד השידורים של השטיח האדום בערוץ האופנה הבינלאומי גיליתי יהלום נוצץ ומחייך בשם פאן בינגבינג (כן... זה השם) ומרוב ההתרגשות התחלתי לחרוש את האינטרנט בנוגע לבחורה המוזרה הזו.


פאן בינגבינג בפסטיבל הקולנוע בקאן

אם היה טקס פרסים למתלבשים הטובים ביותר בפסטיבלים יוקרתיים שכאלה, פאן בינגבינג היתה לוקחת את קטגוריית הקלאסה בהליכה. בחיים לא ראיתי אישה שעולה על השטיח האדום ונראית לא מתאמצת, נינוחה בבגדים כל כך מהודרים ויוקרתיים. היא נראית כמו בת מלוכה אבל בפועל סתם עוד שחקנית סינית שהצליחה להשתחל לתעשייה ההוליוודית.




כל הנינוחות הטבעית הזו לא באה לפאן בינגבינג בחינם אלא עלתה לה בכמה ניתוחים פלסטיים מוכרים שעושים שחקנים אסייאתיים על מנת לפרוץ לשוק המערבי כמו ניתוח אף, ניתוח עינים (הוספת הקפל של העפעף), הצרת סנטר ועוד.


פאן בינגבינג בפסטיבל הקולנוע בקאן
שומרת על המסורת הסינית בשמלה בהדפס אדומה בהדפס סיני מסורתי


פאן בינגבניג בשבוע האופנה בפריז


על השער של מגזין "מאדאם פיגארו"


על שער המגזין "Trends Health"


על השטיח האדום בפסטיבל הקולנוע בקאן
מציגה לראווה את המסורת הסינית בשמלה רקומה בציור סיני קלאסי


על השטיח האדום בפסטיבל הקולנוע בקאן


על השטיח האדום בפסטיבל הקולנוע בקאן


סוגרת את התצוגה של סטפני רולנד לחורף 2012-2013 בפריז

ובונוס: מופע מבדר במיוחד התרחש לפני שבוע וחצי בשבוע האופנה לקוטור בפריז כשפאן פינגפינג עלתה למסלול ואחריה רצו ארבע עוזרות שסידרו את השובל הבלתי אפשרי מאחוריה (החל מדקה 1:09)


2 באפריל 2012

מלכות הסטייל הנוכחיות: האחיות אולסן

תודה לכל מי שהגיבה לפוסט חלוקת השפתונים והלקים של לנקום במתנה! אצור קשר עם הזוכות בקרוב, ושמותיהן יפורסמו בפוסט הבא.


מרי קייט ואשלי אולסן, זוג התאומות השנוי במחלוקת בכל ההיסטוריה: מצד אחד פורעות חוק (אבל לא באמת), תקועות עם מבט חלול ועצוב רוב הזמן, מככבות בבלוגים של אנורקסיות (בעיקר בזכות מרי קייט שהיתה אנורקסית לתקופה) וילדות שיצאו שבורות תחת מכבשי התעשייה ההוליוודית. מצד שני, הבנות הכי עדינות, מתוקות ומלאות הסטייל הכי מוזר בסביבה.

אלה הגירלקראש החדשות שלי.


Mary Kate & Ashley Olsen
Elle UK, April 2012



היתה לי הרגשה שאני אמורה לא לאהוב את הזוג הזה בכלל. הן חובבות פרווה בצורה גרוטסקית, מסתובבות עם מעילי פרווה בכל עונה ובכל מצב ושמות זין אחד גדול על כל מי שאומר להן להפסיק, והפרצוף העצוב והנורא הזה שדבוק להן לפנים בכל אירוע חברתי פשוט מדכא אותי.

אבל אני לא מצליחה להשתחרר מהעובדה שהן כל כך קסומות, הסטייל שלהן כל כך מיוחד ומוזר, והן סוג של רול-מודל בשבילי - נשים צעירות (25) שפשוט עושות מה שבא להן (כיום: המקימות והמעצבות הראשיות של The Row, מותג אופנה ניו יורקי) ובעלות קריירה עצמאית נהדרת.

וגם, הן לובשות כל מה שאני לא יכולה ללבוש עם מבנה הגוף שלי בלי להראות כמו פיל בשק יוטה.


וסתם בונוס: טאמבלר עם תמונות של הבנות (ושאר המשפחה) מכל השנים.





3 בינואר 2012

הפנים של שנת 2011: גרסת עולם האופנה

הגירל קראש הזמני שלי (הקודמות: קריסטן מקמנמי, טילדה סוינטון) היא בחורה שבניגוד לאנדרדוגיות שבחרתי קודם, הפנים הכי חרושות בסצינה לאחרונה.

דיברו הרבה על מי שעשה את שנת 2011, אבל איך אפשר לשכוח משנת 2011 של עולם האופנה? השנה הזו לא היתה נראית כפי שהיא ללא כמה אושיות שחבויות מתשומת לב הקהל, אבל תמיד נמצאות להם מול העיניים.

לינדזי ויקסון, בת 17, דוגמנית מזה שנתיים היתה הכוכבת המתפרצת של עולם האופנה, והגירל קראש הפרטי שלי.
מימין: לינדזי ויקסון






מלבד עשרות המגזינים, היא עלתה על כל מסלול נחשב בזמן האחרון (ואפילו הספיקה להשתטח אפיים על הרצפה כמו כל דוגמנית ששווה משהו). 

סתם כדי לסבר את העין, זו רשימת המסלולים שעלתה עליהם רק בשבוע האופנה האחרון (S\S 2012) במדינות שונות: 
3.1 Phillip Lim, Badgley Mischka, DKNY, Fashion for Relief, Hexa by Kuho, Jason Wu, Jill Stuart, Lacoste, Marc by Marc Jacobs, Marc Jacobs, Rag & Bone, Ruffian, United Bamboo, Zac Posen, Max Mara, Missoni, Prada, Versace, Versus, Giles Deacon, Miu Miu, Sophia Kokosalaki



ויקסון היא הילדה הטובה של השכנים, הילדה הרעה של השכבה והיפהפיה שאף אחד לא שם לב שהיא יפה עד עכשיו. חוסר השלמות של השיניים, השלמות של השפתיים העצומות, הגפיים הארוכות עד נצח והבעות הפנים הורסיטליות עושות אותה לדוגמנית הכי מצליחה בסביבה.
היא לא טייפקאסט של כלום, היא עושה הכל. היא לא מתמזגת עם הבגדים אלא הבגדים שמתמזגים עם האישיות המתפרצת שלה. 









כל שנותר לראות הוא מי תהיה הכוכבת של שנת 2012.
שנה אזרחית טובה שתהיה לכם!

24 בספטמבר 2011

בת הים הקטנה: אידיאל יופי אחר

אסטריד ברג'ס פריזבי.
היא בת עשרים וחמש, שחקנית ודוגמנית, ולא עשתה שום דבר מיוחד בחיים שלה חוץ מלתפוס לי את העין ולא לעזוב לי את הראש.
היופי שלה כל כך שונה ממודל היופי העכשווי. היא לא נראית כמו מייגן פוקס, היא לא משרבבת שפתיים וחושפת חזה עצום וישבן עסיסי, היא בכלל לא שזופה ואין לה ריסים מזוייפים מודבקים לכל אירוע. 


ראיתי אותה לראשונה בסרט "שודדי הקאריביים: זרמים זרים" ונשביתי בקסם.

היא שברירית ועדינה, ולא משתמשת באידיאל היופי האמריקאי בכח. במקום לאמץ אותו, אסטריד היא היופי הצרפתי בהתגלמותו. כשחקנית בטלוויזיה הצרפתית מזה כמה שנים, לא היה לה קשה להשתלב בנוף היופי העלום והתמים יותר.

קצת כמו אלקסיס בלדל (רורי גילמור), אבל עם הרבה יותר חן.

המראה הקבוע על השטיח האדום:
שמלה לבנה ולא צמודה שמשדרת "היוש, אני לבנבנה ולא אכפת לי, ויותר מזה - יש לי גוף מהמם אך אין לי צורך עז לחשוף אותו לציבור הרחב". כה חינני שבא לי לחבק אותה.


בגזרה הצפונית תמיד יהיה קן ציפורים לא מאורגן על הראש, מראה א-לה "יש לי ספר, אבל אני לא רוצה שתדעו שיש לי אחד כזה, אז עשינו מראה כאילו-קמתי-עכשיו-מהמיטה-אבל-בעצם-מה-זה-לא". כה נונשלנטי ולא מתאמץ, מעצם הידיעה שהיא כל כך שווה ולא צריכה להוכיח את עצמה בכל רגע.





















מעניין איפה נראה אותה עוד כמה שנים.


היופי הטבעי הזה הוא נכס כל כך חזק אך כל כך עדין ונזיל.  אם היא רק תשכיל לא לנתח אותם בעוד חמש שנים ולא תהרוס את עצמה כמו מיטב הסלביות ההוליוודיות, היא תצליח כל כך.


21 במאי 2011

טרנד הדוגמניות הזקנות: דפנה גינס

[עדכון: מסתבר שעברתתי (?) לבחורה את השם, מבטאים אותו "דפני" ולא "דפנה" :)]

דוגמניות מסלול זה דבר די משעמם. יש להן פרצוף של פלקט, במקרה הטוב הן נראות כאילו יצאו לתור אחר חסה במבט מזוגג ורגליים ארוכות שבצורה מפתיעה לא נתקעות אחת בשניה. הן לא אמורות להיות מעניינות, הן בסך הכל הקולב שמציג את הקולקציה החדשה של בית האופנה. 
יותר מזה - כשמעצבים משתמשים בדוגמניות "שם שם" ו"עם פרצוף" כדי להציג את הבגדים שלהם קצת מעצבנים אותי. בדרך כלל מדובר בנסיון לא מוצלח להסוות קולקציה לא טובה, לא גמורה ולא מעניינת.

דפנה גינס היא אחת מבובות התצוגה של עולם האופנה, שנעשה בה שימוש ברהיב להדגשת קולקציות מסוג מסויים או הסוואת חסרונות כמו שעמום טוטאלי באחרות.
גינס היא עוד אחת מהדוגמניות של טרנד האופנה שמהלל את הדוגמניות הזקנות, ילידת 1967 מה שהופך אותה לבת 44. את האמת? הייתי בטוחה שהיא לפחות בת חמישים.

מה מעניין בדפנה גינס? לא הרבה, בהתחלה. דוגמנית ככל הדוגמניות, בלונדינית וחייכנית וסתם עוד פרצוף. 
ואז הכל השתנה. כמו ליידי גאגא, גינס מצאה את דרך המלך - את לא מעניינת אף אחד? תתחילי להתלבש כמו מישהי שיצאה ממוסד סגור. כמו ליידי גאגא, שנכנסה להיכל התהילה כשהפכה לפריק שואו מהלך, דפנה גינס הפכה למי שלובשת אופנה גם כשהיא לא ממש לבישה.
לא שיש לי בעיה עם הבגדים של שתיהן, כן? הן יותר מעניינות מרוב האנשים שרואים ברחוב וגם יותר ממני.

היתרון בלהיות אשה מבוגרת בתעשיה היא שניתנת לך ההזדמנות לפתח לעצמך אישיות ולהיות ידועה בציבור כאישיות מסויימת. דפנה גינס, בת לשושלת גינס (כן, אותה אחת של הבירה!) היא אשה עמידה מאוד (בסביבות עשרים מליון פאונד רק מהסכם גירושים, לא כולל כספים משפחתיים ועבודה עצמאית שלה) ובעיקר ידועה באהבתה לאופנה קיצונית.
היא אוספת פריטי לבוש יחודיים ומקוריים ולא מעט הוט קוטור (במילים אחרות - חתיכות בגדים שאי אפשר ללבוש לשום מקום), וידועה בעניין המיוחד שלה בפיסות שכוללות שריונות של לוחמים.
איפה אפשר למצוא דברים כאלה? ניחשתם נכון - אלכסנדר מקווין.


בתמונה, גינס הוזמנה להציג את בגדי אלכסנדר מקווין בתצוגת האמנות שנערכה לכבודו החודש לזכרון מותו הטרגי למדי. הדוגמנית שימשה כמיצג חי של האמנות התלת מימדית של אלכסנדר מקווין, והסתובבה הלוך ושוב ברחבי החדר השקוף לעיני הצופים ברחוב.

זו לא המחווה הראשונה שגינס מככבת בה:




אז מה עשתה דפנה גינס כדי להפוך לדוגמנית יצוגית לבגדים מופרעים? הפכה לרוזנת גותית, מעריצת אלכסנדר מקווין ושאר מעצבים דומים, והגיעה לכל אירוע אפשרי בבגדים לא אפשריים. התוצאה: סלבריטי עם אופי שמציגה סטייל יוצא דופן, שמככבת בשלל מגזינים, הפקות אופנה, מדורי רכילות וקמפיינים של בתי אופנה.

 דפנה גינס בנעליים של אלכסנדר מקווין, שהופיעו גם בקליפ Bad Romance של ליידי גאגא

גינס לקמפיין לבית האופנה ארקיס.
 

 שניה משמאל: הפקת אופנה לבית האופנה פורד

תראו לי בחורה גותית שלא תרייר על השמלה הזו.

אז זו השיטה: 
להיות חייכנית וחמודה יעשה לך כמה מליונים. 
להיות אפלה, מסתורית ועמוקה גם יעשה לך כמה מליונים, אבל אנשים יזכרו מי את וידברו עלייך. את תהיי אייקון.


הייתי חייבת: גינס על המסלול בתצוגה של Giles Deacon. אפילו היא לא הצליחה להאפיל על קולקציה כעורה.

דפנה גינס ברחוב: