בזמן האחרון לקחתי לי קצת פסק זמן מתפירה שהיא התחביב הכי time consuming שקיים לתחביב ישן ואהוב שדורש אותו זמן, רק שאפשר לשלב אותו עם דברים אחרים כמו טלוויזיה.
התחלתי לסרוג לחברה מתנה ליומהולדת, וכמו שקורה לכל פרוייקט שאני מתחילה - הוא מתארך ואני מוצאת את עצמי משלימה אותו טיפין טיפין. כמה חודשים אחר כך, סיימתי!
הזמן שלוקח להשלים עבודת יד כזו, גם אם היא פשוטה יחסית, לגמרי מפקס אותי ומבהיר למה מחירים של בגדי מעצבים (לא שאנל ולנווין - הכוונה למעצבים פרטיים שהבגדים שלהם נתפרים בסדרות קטנות מאוד) כל כך גבוהים. הזמן שצריך להשקיע בפרטים קטנים הוא משהו שאי אפשר אפילו לתמחר!
בגלל דברים כאלה הבטחתי לעצמי שיום אחד, כמו שאנשים מעריכים תמונות של ציירים וקונים אותן, אני אעריך מספיק אמנות של מעצב אופנה מקומי ואשלם מכספי מספיק כסף כדי שהיצירה שלו תהיה אצלי בארון.
ילדת היומולדת עם מיסטר תמנון!