הסיבה שלא הפציע שום פוסט חדש בזמן האחרון היא קצת מוזרה. לרוב מדובר בתירוצים של זמן מסיבות שונות ומשונות, אבל זמן הוא לא הבעיה שלי. מחשבות בנושא אופנה יש לי כל יום, כל היום. אבל נראה שלאחרונה המחשבות שלי עוסקות בדבר אחד: תסכול.
התסכול העמוק של "השמנה שלא מוצאת בגדים" מקנן בתוכי מזה שבועות, פחות או יותר מהרגע שבו עליתי במשקל. מהצד זה נראה כאילו אני מתעסקת בזוטות, למי לעזאזל אכפת שהשמנתי בכלל? עליתי ארבעה קילו. אבל את ארבעת הקילו האלה עליתי אחרי מאבק ממושך במשקל שלי. בניגוד להרבה בנות אחרות אני לא מחזיקה מדפים שלמים של בגדים שגדולים עלי, לא שומרת "למקרה שאצטרך". כשיש לאן לגדול, גדלים. כשיש בגדים שיכסו את מה שהעלית, יהיה לך נוח לעלות.
המשקל מבחינתי הוא דבר קבוע, ולעלות במשקל, מעבר לכשלון החרוץ שלי במשימה לחיות חיים בריאים ולאהוב את עצמי, הוא פשוט גזרה על עצמי ללבוש את בגדי ברירת המחדל שלי.
מכירות את זה, שיש לכן בארון את הבגדים הפשוטים האלה שמספיק רחבים או מספיק חזרה גזרה שאפשר ללבוש גם במידה אחת יותר? טישרטים פשוטים כאלה, והכי גרוע – טייצים. דברים שמתרחבים עד בלי די.
מצאתי את עצמי משועממת מעצמי. משועממת מהמבחר המצומצם שנשאר לי בארון, משועממת רק מהרעיון להתחיל לחפש בגדים (טוב, שמלות. אני לא באמת קונה משהו אחר) כשהמידה שלי בחלק העליון היא 46 (אפילו 48 בחלק מהחברות). פתאום נזכרתי מה זה להיות באמת שמנה.
לפחד להכנס לחנות ולא למצוא כלום.
להכנס לחנות, ושכל המוכרות יתעלמו ממך.
לחפש בגדים באינטרנט, ולא למצוא שום דבר זול כי הבגדים הסיניים מיוצרים לבחורות קטנות בלבד.
היו לי בגדים חדשים בארון ממפגשי החלפות שרציתי לצלם, אבל לא התחשק לי להעלות תמונות עם הסנטר הכפול החדש שלי לאינטרנט.
יכולתי לפתור את העניין במלחמת חורמה בתאגידי הביגוד הגדולים ולהאיר ליקום את העיניים – לנשים מלאות ושמנות אין מספיק אופציות ביגוד בארץ, אבל בחרתי בדרך הנכונה בשבילי והיא פשוט לחזור למשקל שלי.
בראיה מהצד אני רואה בחורה שנשברת ונכנעת למוסכמות חברתיות של הרזון כיופי אבל במבט מבפנים אני יודעת שפשוט לא היה לי טוב שם. לא היה לי טוב.
אני לא יודעת אם הגנטיקה שלי עקומה, או שהבגדים בחנויות פשוט לא מיוצרים לפרופורציות שלי. גם כשאני לובשת מידה "רגילה יחסית", 42-44 אני לא מוצאת בגדים. בפעם האחרונה שהלכתי לקנות ג'ינס, מדדתי אחד עשר זוגות. אף אחד לא התאים. האם זו רק אני שמוצאת את המדידות מתישות ממש? עד שכבר מצאתי פריט הוא לא נסגר לי על החזה, מוציא לי שניצלים מהצדדים, המתניים נמוכים מדי או שזה קצר מדי.
מה הייתי לובשת ביום יום, בלי להיות מוגבלת במידה? (וכסף, כמובן)
כנראה שאת כל אלה.
לחצו על התמונה ללינק
