‏הצגת רשומות עם תוויות אמנות. הצג את כל הרשומות
‏הצגת רשומות עם תוויות אמנות. הצג את כל הרשומות

22 בדצמבר 2012

תערוכת חובה / רשמים וצילומים מבלנסיאגה

בפרקים הקודמים.... (סתם, סתם) סיפרתי על התערוכה החדשה במוזיאון תל אביב שנפתחה ממש השבוע, ולשמחתי הרבה הוזמנתי לאירוע הפתיחה של התערוכה ביום חמישי בערב. 
כדי לקצר את העניינים, אני חייבת לציין שזו תערוכה שפשוט חובה לבקר בה אם אתם חובבי אופנה, היסטוריה ועבודות יד. אין צורך להכיר את בלנסיאגה, לדעת מי הוא היה או מה הוא עשה - המוזיאון זה המקום ללמוד הכל.

התערוכה עמוסה בעשרות פריטים ממוספרים ומדריך ממוספר בכניסה מפרט לגבי כל פריט ופריט על המקור של הבגדים, ההשראות שלהם ועוד.
בכלל, התערוכה מסודרת בצורה מקסימה ביותר וויזואלית מאוד, כך שרואים את הדגמים שבלנסיאגה עיצב ותחתיהם פריטים שבלנסיאגה עצמו אסף כהשראה או ספרים, או ציורים שצייר, הכל כרפרנסים לאותם פריטים - מאוד קל להבין את הבגד הסופי כשרואים את ההתחלה שלו.

לחצו על התמונות כדי לצפות בגודל המלא שלהן


מערכת לערב של בולרו-צעיף ללא שרוולים (משמאל) ושמלה ארוכה עם מחוך עצמות, שנת 1964

מערכת לערב של מחוך, חצאית וחצאית תחתונה שנת 1943


שמלת ערב עם מחוך עצמות, רקמת סרטי מתכת, פאייטים ממתכת וחרוזי זכוכית. סתיו חורף 1958


קלוזאפ לרקמה של השמלה


מתוך האוסף של בלנסיאגה: לוח מתוך "האופנה הפריזאית" לבית האופנה Delisle, שפורסם בשנת 1850 בקירוב


מערכת לערב - חצאית וחלק עליון מוארך מבד ריבס לבן, אביב קיץ 1962


קלוזאפ על דוגמת הבד וגימור החלק העליון


ה-כובע של בלנסיאגה, כובע לכלה, שנת 1967


שמלת ערב, הוט קוטור
שמלת מחוך עם עצמות מבד סאטן רקום


רישומים טכניים לדגמים עם הסברים לתפירת שמלה, קיץ 1932
מיוחס לבלנסיאגה


קלוזאפ לרישומים


קלוזאפ לשמלת ערב, 1957

כריסטובל בלנסיאגה : אוסף אופנה פרטי
התערוכה תסגר ב-27 אפריל 2013
מוזיאון תל אביב לאמנות, הבניין החדש (מימין לקאמרי), שדרות שאול המלך 27, תל אביב

שעות פעילות:
 א' סגור
 ב', ד' 16.00-10.00
ג', ה' 22.00-10.00
ו' 14.00-10.00
שבת 16.00-10.00

8 בדצמבר 2012

יום בחיי: סטודנטית ביום, בלוגרית בלילה


06:23
בוקר. החבר והחתולה עוד ישנים

06:38
היי

09:05
הפסקה מקורס איור טכני. החתולים בשנקר מתים שילטפו אותם כל היום

11:37
בית האמנים בתל אביב, מבקרים בתערוכה
משמאל שיר שבדרון, המרצה לקורס איור עירום ומי שצייר את כל הציורים בתערוכה

11:38
פורטרט עצמי

11:51
פורטרט עצמי

14:06
קורס תדמיתנות

16:53
הבניינים של הבורסה בדרך לתחנת האוטובוס

16:55
הולכת ברחובות הבורסה ותוהה אם זו הולכת להיות התמונה האחרונה שלי

18:57
ארון האימומים בבית ספר "הגילדה"

21:18
נסיונות הדפסים שלמדתי בסדנה
על כך יבוא פוסט בהמשך :)

6 בדצמבר 2012

איורי אופנה: לא מה שחשבתם

בזמן האחרון המרצה שלנו מדברת איתנו הרבה על המגוון העצום של ציורי אופנה, מראה לנו שלל מאיירים מוכרים ולא מוכרים בכלל ואיך האיורים מופיעים בתרבות שלנו.
אני חושבת שזה סימן של ממש, שבחודש האחרון ראיתי לפחות שלוש הפקות שונות ששילבו איורי אופנה בתוכן למגזינים שונים. 

חשבתי לחלוק איתכם את ההפקה היחידה שהיא לא ממש הפקה אלא סוג של "תערוכה" לאמנית במגזין "Solitaire", מגזין שסובב סביב נושא התכשיטים.

 Natalie Shau Fashion Illustrations
for
Solitaire magazine
October\November 2012




נטלי שו (Natalie Shau) ילידה ומתגוררת בליטואניה, המדינה האירופאית ההיא ששוכנת מצפון פולין. נטלי שו היא עוד אחת מיני רבי האמנים שמתמקדים באמנות פופ-סוריאליסטית, מקברית, גותית, שנקראית Lowbrow Art, אבל מיוחדת מאוד בדרך ההבעה שלה.

הרעיונות של נטלי שו לא מקוריים במיוחד ואני יכולה להבטיח לכם ששיטוט בתיקי עבודות של אמנים אחרים יתן לכם עבודות עם רעיונות עמוקים יותר, אבל נטלי שו לא בוחלת באמצעים כשהיא רוצה לעשות משהו - היא רב תחומית - היא מצלמת הפקות אופנה, מעצבת גרפית ועורכת את כל ההפקות, מאיירת על התמונות או מציורים, בונה פסלי תלת מימד ועוד.



בתמונות שבהפקת האופנה משולבים תכשיטים שלא הופיעו בציורים המקוריים (כיאה למגזין תכשיטים, צריך לעשות את הכסף איכשהו), כי למעשה כל התמונות שמופיעות בהפקה הזו לא יוצרו במיוחד להפקה אלא נלקחו משלל תערוכות של נטלי שו וכולן היו עבודות קודמות שנאספו לכלל מארז מנצנץ אחד.

חלק מהתמונות נלקחו מהתערוכה האחרונה שנעשתה בשיתוף פעולה עם הצייר המפורסם ריי סיזר (שאני מוכנה למכור כליה, או משהו, כדי להשיג עבודה מקורית שלו או אפילו סתם ספר ציורים שלו - הכל נמכר במחירי עתק) .

את העבודות כולן ועוד אפשר לראות באתר שלה.













2 בדצמבר 2012

חגיגה לעיניים, פיצוץ למוח / ביורק עושה שמח

שלום שלום! מקווה שסוף השבוע שלכם היה נעים. לשבוע חביב, חשבתי לפתוח בהפקה תיאטרלית משהו שלא קשורה לאופנה, אבל נורא כיף לראות.
הצעת ההגשה שלי בשבילכם לתחילת השבוע היא מינימלית אך קצת מחייבת, היות והסרטונים לא קצרים במיוחד: 

הסרט הראשון, סוליפסיסט / SOLIPSIST, על שם המונח סוליפסיזם (תחזיקו חזק) - ההנחה שבן אדם יכול להיות בטוח בקיומו של עצמו בלבד ולא בקיום של הסובב לו - הנחה מאוד מפחידה במהות שלה כיוון שהיא בעצם מצהירה ש"כל מה שבחוץ, אולי אנחנו מדמיינים אותו. אולי איך שמתארים לנו את העולם זה לא איך שהוא קיים באמת".

אם כבר סרטון, אני רוצה לציין שאת המונח וידאו ארט לקח לי הרבה מאוד זמן להבין ואני לא חושבת שעדיין ירדתי לסוף דעתו. גם את הסרט הזה לקח לי הרבה זמן לעכל - גם בכלל האורך האינסופי שלו וגם בגלל שאי אפשר שלא להרגיש כאילו לקחת סמים ממש קשים בתחילת הסרט - אז אל תרגישו רע אם זה פשוט לא בשבילכם.


אנדרו תומס יואנג הוא אמן אמריקאי שפועל בשנים האחרונות בלוס אנג'לס. סוליפסיסט היתה העבודה הראשונה שלו שהביאה לפרסומו ויצרה את ה"שפה" שלו, ולכן כשראיתי את הקליפ החדש של ביורק לשיר Mutual Core, הרגשתי שאת השפה הזו כבר ראיתי קודם.

מי מוזר מספיק כדי להעביר לקהל בצורה ויזואלית את המוזרות של הקול והשירים של ביורק? 
שלא במפתיע, אנדרו יואנג הוא המפיק והאחראי על הפן האמנותי בהפקת הקליפ המקסים (אם אתם מאלה שאוהבים את ביורק, אם אתם לא אוהבים אותה, פויה עליכם).

 




בונוס למי שתוהה איך בעצם עושים את הדבר המופלא הזה:

11 בספטמבר 2012

בלוג מומלץ: חיבוק אחד ליום

כשאני חושבת על בלוגים אהובים במיוחד, אני חושבת שהמכנה המשותף שלהם הוא התוכן. 
הקריאה היומית (אם אני מספיקה) או השבועית בבלוגים מספקת לי את הרעש הלבן מתוך הרעש הרגיל של התקשורת. לקרוא רק דברים שמעניינים אותי עם תוכן איכותי מאוד, דברים שעושים לי חיוך, דברים שמגלים לי "היי! זה קרה לעוד מישהי!" ולהכיר את הנפשות הפועלות לאט לאט. הבלוגים הטובים באמת הם אלה שהתוכן בהם הוא אמיתי ואיכותי ואורגינלי של הבלוגריות שעומדות מאחוריהן, כאלה שעומדים מאחורי כל מילה שנכתבת ולא רק מאחורי חצי מהן (להלן, מעתיקים קומוניקטים). אלה שאני קוראת את העדכון שלהם ראשונים ברשימה של הפוסטים שלא נקראו ב-RSS.

הבלוג השבוע הוא אחד מהבלוגים שאני מרגישה שלחלוטין שבו אותי בחיוך: One Hug a Day. את הבלוג מפעילה הגר ורטהים, ציירת מוכשרת שמתארת אנקדוטות קטנות מהחיים שלה בציורים מקסימים. שלא כמנהגי כפינת "בלוג מומלץ" לא ציירתי את הגר, בעיקר כי הציורים שלה מדברים בעד עצמם :)


כן, זה ההוא מ"שיט שבנות אומרות"!
והנעליים של ג'פרי קמפבל שאני מתה לקנות אבל אין לי שום תירוץ לגיטימי לקנות אותן

הגר באה להתארח אצלי בבלוג ולענות על שאלון הבלוגרים שלי. אתן מוזמנות לקרוא, היא מעוררת השראה!

ספרי לי על עצמך - איפה את חיה היום? מה את עושה בימים אלה?
הי שמי הגר ורטהים, Hug. אני מאיירת, מעצבת ובלוגרית, בוגרת שנקר המחלקה לתקשורת חזותית, מסלול איור.
אני גרה כיום בתל אביב עם בעלי המקסים ואנו מתכוננים לעבור עוד חודש, עוד לא ידוע לאן (מחפשים דירה).
מדפי הספרים שלי מתפוצצים מספרי עיצוב ואופנה וכרגע אני קוראת את הספר על סטיב ג'ובס, כדי להבין דבר או שניים על גאונות וטירוף. 
מעבר לכתיבת ואיור הבלוג שלי אני מעצבת לאתר האינטרנט belle&sue, בנוסף אני עובדת בימים אלה על מספר פרויקטים נוספים בתחום האיור, שכרגע אין ביכולתי לדבר עליהם... קצת מסתורין :)

איך הגעת לתחום העיצוב? תמיד ידעת שתהיי מאיירת?
את דרכי בעולם העיצוב התחלתי כשניסיתי להתקבל לתקשורת חזותית ועיצוב תעשייתי... דווקא רציתי להתקבל לעיצוב תעשייתי יותר, כי זה נראה לי מגניב, אבל תוך כדי המבחנים לבצלאל וחולון הבנתי שזה לא ממש התחום שלי ואני צריכה להתמקד כרגע בדו מימד. וכמובן לא התקבלתי. אבל כיום אני עוסקת גם בתלת מימד, לדוגמא- עיצוב חלל חנות הפופ אפ של בל וסו.
התקבלתי למחלקה לתקשורת חזותית ובשנה השניה כאשר נתנו לנו את האפשרות, בחרתי להמשיך במסלול איור עד סוף לימודי. הלימודים היו קשים והיו הרבה משברים, אבל ככה בסוף הבנתי מה אני רוצה לעשות כשאני אהיה גדולה.
פרוייקט הגמר שלי היה ספר קומיקס עם עוד 2 בנות מהלימודים שלי. יצרנו ספר המבוסס על ספורים מתוכנית רדיו מצוינת אמריקאית this American life.



לאחר הלימודים לקח לי קצת זמן כדי להבין לאן אני הולכת ואיך אני יוצרת לעצמי סביבה ומסגרות שמתאימות לאופי וליכולות שלי. בפברואר כשחזרתי מירח הדבש שלי, קמתי כל בוקר ב8 בבוקר וציירתי... פתאום הכל נהיה ברור ויצרתי את הבלוג שלי 1 hug a day. הבלוג, כפי שקורא פעם תיאר לי אותו,  הוא בלוג לייף סטייל תל אביבי מאויר. אני מאיירת את עצמי וחוויות שאני עוברת במהלך השנה.
באיורים שלי אני משתדלת לתת דגש לביגוד ולאופנה ובנוסף נותנת במה לאירועים תרבותיים כגון תצוגות אופנה של בוגרי שנקר ומופעים.







ממה את שואבת השראה? מי האמנים האהובים עלייך?
אני שואבת השראה מהיומיום ובנוסף משתדלת ללכת לכמה שיותר הופעות, תערוכות והצגות שאני יכולה. לאחרונה הייתי במופע יוצא דופן בניו יורק (עליו ביססתי את הפוסט האחרון שלי). יצאתי ממנו מלאת השראה שאני עדיין מרגישה שרידים שלה בכל יום שעובר.
אמנים אהובים: מודליאני (צייר), יושימוטו נארה (פסל, צייר, מאייר- הכל!), מיירה קלמן (מאיירת), גיא דזייל (מאייר), דיגלי (בלוגרית ומאיירת), ג'מה קורל (בלוגרית ומאיירת),  חואן מוניוז (פסל), לאחרונה מצאתי מדריך צמחים שהיה להורים שלי בבית וזה נתן לי המון השראה.
בכלל, אני מאד אוהבת לאסוף ספרים שהם לאו דווקא ספרי עיצוב, אלא כאלה שאני יכולה למצוא בהם השראה ממקור לא קונבנציונלי. למשל, יש לי ספר על ההיסטוריה של קעקועים (למרות שלי אין אף קעקוע).
מגזינים אהובים: אני לא קוראת כל כך הרבה מגזינים. כיום אני מתעדכנת בעיקר מבלוגים שאני אוהבת ופעם בחצי שנה קונה מגזין אופנה כלשהו. שני מגזיני עיצוב אינטרנטים ישראלים מוצלחים הם Untitled ומגזין שנקרא odd.
בלוגים מוצלחים: eat drink & chic, diglee, cut by fred.

4 בספטמבר 2012

פעילויות לחופש הגדול: גרסת המבוגרים

אם פספסתן, הגרלה שווה במיוחד לבושם החדש של נינה ריצ'י מתרחשת ברגעים אלה בבלוג, כל מה שצריך זה להגיב לפוסט!

 אז מה אתן מתכננות לעשות בחופש הגדול?
זה לא לא שהתבלבלתי בתאריכים, החופש הגדול אכן נגמר לפני שבוע (שמענו את ה"פוווווווווווווו" לרווחה שנשפתם עד לפה!), פשוט חשבתי שראוי לציין שלמעשה אוכלוסיה שלמה יצאה בימים האחרונים לחופש הגדול של עצמה.
לאחר שסיימו את כל ההגשות ומועדי הב', בוגרי התיכונים הטריים והסטודנטים שסיימו זה עתה שנת לימודים יצאו ל"חופש הגדול של הגדולים", אם עד הגיוס ואם עד סוף אוקטובר.

החופש הגדול בגרסת המבוגרים קצת פחות מהנה כי הוא מלווה בעיקר בתחושת "כסף! אני אדם בוגר עכשיו ואני חייב להרוויח כסף לכדי לממן את קיומי!", אבל אין כמו קניונים, אוטובוסים ורחובות שחזרו להיות ריקים לאחר שכל הזאטוטים התכנסו לכיתות ואפשר להתחיל לנפוש באמת.

אז מה אפשר לעשות בחופש הגדול? (שימו לב: כל הפעילות ב-ח-י-נ-ם)

1) יריד יד שניה בויצ"'ו
כחובבת יד שניה אחת התחנות שלי בחיפוש אחר בגדים חדשים היא ויצ"ו. אחד הדברים המבאסים בחנויות הביגודית הוא שהן מופעלות על ידי מתנדבים, ולפיכך גם לא ממש מופעלות בימי שישי בבוקר. ביום שישי (וגם חמישי  הקרוב תהיה לכן הזדמנות לבקר בסניף ביגודית החדש של ויצ"ו שנחנך בתל אביב ברחוב ארלוזרוב.

התשלום על הבגדים בסניפי הביגודית של ויצ"ו מועבר לארגון שמקדם את רווחת ילדיי ונשיי תל אביב באמצעות הפעלת פרויקטים שונים. בין הפרויקטים ניתן למצוא: בית חם לנערות, מועדון תעסוקתי לקשישים, משחקיות לילדים, קבוצות תמיכה והעצמה לנשים חד הוריות ועוד.

שימו לב שחנויות הביגודית מציעות גם כלי בית, נעליים, תיקים ועוד. יצא לי לבקר בויצ"ו בקינג' גורג' אם אתן מעוניינות לראות איך זה נראה.

2) העונה הישראלית לעיצוב בחולון
השנה כבר הפסקתי להיות מופתעת לשמע צירוף המילים "חולון" ו"עיצוב" - מגוון המוזיאונים והגלריות שהציגו בעיר בשנים האחרונות ובפרט שבוע האופנה בחולון (שיתקיים גם השנה) והתערוכה של יוז'י ימאמוטו הציבו את חולון כעיר פורחת ומלאה בפעילויות עיצוב. 
האם הפעילויות שוות את הנסיעה לחולון? עוד לא ברור. אני מקווה לבקר בתערוכות בשבועות הקרובים ולספר לכם בעצמי.

מה שקורה בחולון זה מספר תערוכות במקביל שמוצגות בגלריות שונות שכולן עוסקות באותו עולם: העיצוב. זו הזדמנות מצויינת להכיר עיצוב ישראלי מודרני שלא דרך החנויות אלא דרך האמנות נטו, וכולן חינמיות אין כסף.
שתי תערוכות שעניינו אותי במיוחד:


  • תערוכה נודדת PARALLEL NIPPON
מה היא עיר? מה המשמעות של 'לחיות' במקום מסוים? ומה הקשר בין אדריכלות לחברה? דרך מבנים שנבנו ביפן, כמו גם מבנים מחוץ ליפן שתוכננו על ידי אדריכלים יפניים בוחנת התערוכה הנודדת, שמגיעה אלינו מירדן את השינוי שחל בחברה היפנית במעבר מכלכלת "הבועה" לכלכלת "הפוסט-בועה". התערוכה מחולקת לארבעה נושאים: עיר, חיים, תרבות ומגורים ומציגה תמונה מדויקת יותר של המציאויות השונות לכאורה של אדריכלות יפנית היום. 
התערוכה מתקיימת בשיתוף המכון לאדריכלות של יפן, קרן יפן ובסיוע שגרירות יפן בישראל.
התערוכה תנעל ב-3.11.12. 
גלריית המשכן "בית מאירוב"- רח' הרצפלד 31, חולון, טלפון: 036516851


  • תערוכת "HAPPILY  EVER AFTER" ("עד עצם היום הזה")
אוצרת: יערה קידר.
שמלת הכלה נמצאת במרכז התערוכה הקבוצתית בה משתתפים ארבעה עשרה מעצבי אופנה, אביזרים ותכשיטים, שמרביתם עיצבו דגמים במיוחד עבור התערוכה. השמלה כפריט סנטימנטלי שלעיתים אף עובר מדור לדור, מסמלת זיכרון של ערב אחד בחיים וגם המשכיות. באמצעותה מעצבי אופנה יכולים להתנתק משגרת היומיום ולהביע דרכה פנטזיה מוחלטת של בין טירוף לשפיות, חלום למציאות, עדינות ועצמתיות, נוחות ופרקטיות ועוד. 
מוסיפה קידר: "עד עצם היום הזה, תיאור הזמן שחותם את מרבית סיפורי האגדות, מגלם בתוכו עולם פנטסטי, אלמותי ועתיר קלישאות, שבו לאהבה סוחפת אין סוף, והיא ממשיכה להתקיים בדמיוננו לנצח נצחים. את התחושה הזו מבקשת התערוכה לשקף".

המשתתפים ע"פ סדר אקראי: ויקטור בלאיש, ליהי הוד, אלון ליבנה, אפרת קליג, אניה פליט, ליאורה טרגן, ענבר ספקטור, רונן לוין, מרדכי אברהם, מארק גולדנברג, עומר פוזנר וחגית כסיף למותג החדש roomeur, גרגורי לרין, תמי בר לב
התערוכה תנעל ב-31.10.12.
גלריית החווה -רח' הנחושת פינת רח' המלאכה, א.ת חולון, טלפון: 035596590 


3) תערוכות עיצוב בשנקר
שנקר, הפקולטה לעיצוב (היוש!) והנדסה ינצלו את המרחב שלהם במהלך החופשה כדי להציג שתי תערוכות קטנות, שניתן לבקר בהן בבת אחת (הרחובות קרובים מאוד אחד לשני). הכניסה כמובן חינם.

"כל הארץ חזית, כל העם צבא"
 תערוכה המציגה 200 כרזות מאוסף נדיר במגוון נושאים מהשנים 1920-1960. התערוכה הפורסת את ההיסטוריה של תרבות העיצוב בישראל הינה שיתוף פעולה בין שנקר לציונות 2000.
בניין המחלקה לאמנות רב תחומית, שנקר (בניין עלית), רח' ז'בוטינסקי 8, רמת גן
11 בספטמבר – 10 באוקטובר

Ordinary : תערוכה קבוצתית בינלאומית על הדחף האנושי להיות רגיל
גלריה לורבר, שנקר, רח' ידע עם 8, רמת גן

5 בספטמבר – 31 באוקטובר


מה איתכן? יצאתן כבר לחופש? חזרתן ללימודים? יש לכן המלצות למקומות מיוחדים ואירועים נוספים או שכבר ביקרתן בתערוכות ויש לכן מה לספר עליהן? אנא ספרו לי!

26 באוגוסט 2012

חזרה לחיים

היי! חזרתי. אני מתנצלת שנעלמתי לשבוע שלם ולא הודעתי לאן אני נעלמת. בדרך כלל אני מתכננת מראש ותמיד יש פוסטים גם לימים עמוסים, אבל בזמן האחרון מצאתי את עצמי קורסת תחת הקיום של עצמי. 

עכשיו כשאני חוזרת לחיים שלי ולבלוג, חשבתי שיהיה נחמד לכתוב על סוג של אמנות של החזרה לחיים, רקמה על תמונות מודפסות שמפיחה חיים בתמונות הקפואות וממלאות את החסר בקומפוזיציה בצורה שאי אפשר למלא בצילום בלבד.
למען האמת, לא הכרתי את המדיום הזה כשעבדתי על תיק עבודות לפני כמה חודשים, ואחת העבודות שלי היתה חמש תמונות ישנות שהלבשתי מחדש בבגדים רקומים. 

כמה שבועות אחרי שהגשתי את תיק העבודות נתקלתי באותו קונספט (רק הרבה יותר מורכב), ומאז מצאתי עוד כמה עבודות באותו סגנון, והן כל כך מדברות בעד עצמן שלא אוסיף עוד לגביהן.

1) עבודות של Maria Aparicio Puentes.





2) עבודות של Ausra Osipaviciute.
לעבודות נוספות שלה.




3) עבודות של Jose Romussi.
לעבודות נוספות שלו.



4) עבודות של Maurizio Anzeri.
לעבודות נוספות שלו.





מה אתם חושבים על העבודות האלה?