עכשיו אחרי שפרסמתי את כתב אמינות הבלוג, אני פנויה לספר על תצוגת הקולקציה החדשה של בגדי הים של פלפל.
~ למי שלא מעוניינת לקרוא חפירות ופשוט רוצה לקבל בגד ים חינם, שתעבור לסוף הפוסט ~
קודם כל, תמונות שלי כי בא לי צומי לפני שאתם מגיעים לתמונות של דוגמניות חצי ערומות. הגעתי ישירות מהעבודה, וזו הזדמנות מצויינת להראות מה אני לובשת למשרד -
הבלוגריות ואני (במרכז),
בשמלה אפורה מהמשביר לצרכן (נשבעת שיש שם מציאות טובות)
גופיה שחורה מתחת כי המחשוף של השמלה אימתני,
גרביונים שחורים
ונעלי אוקספורד
ואיך נראות הבלוגריות בפעולה
מה לי ולבגדי ים? כלום, פחות או יותר. אין לי בגד ים כבר כמה שנים (בעיקר מתוך הפחד להראות כמו לוויתן שנסחף לחוף) ובתור חולת נקיון אני לא מצליחה לחשוב על כלום חוץ מהמחלות שאני הולכת לחטוף מהחול והמים. אה, והדובדבן שעל הקצפת - אני אלרגית לחול ים!
החלטתי ללכת לראות את התצוגה בכל זאת, אולי יהיה משהו מעניין.
דברים מעניינים שקרו שם:
- פרזנטריות העונה ירדן הראל ולירן כוהנר השתתפו באירוע. הן בחורות מהממות, אבל לא היה לי שמץ של מושג מי הן. זה כבר הבהיר לי שאני לא ממש קהל היעד.
- בגדי הים מגיעים במתכונת של ביקיני בלבד (למעט סט אחד של גופיה-טנקיני במקום חזיה כחלק עליון, ותחתונים רגילים), מה שהבהיר לי עוד יותר שאני לא קהל היעד. לא יודעת אם מישהו שם לב לאחרונה, אבל גוף של ביקיני אין לי. מצד שני, לכל שאר הבלוגריות שהגיעו יש גוף מושלם לביקיני.
- ההדפסים נעים על סקאלת הצבעים הבוהקים, פרחוניים, עם מוטיבים מבריקים ורקמות עדינות. אני מאוד מעריכה מותגים שחושבים עד הסוף כשהם מייצרים בגד ים ועושים קצת מעבר לבגד ים פשוט. היה שם גם דגם אחד עם בטנה מבד שונה ולא הבד הפנימי הרגיל של בגדי הים, והרעיון היה מקסים לדעתי.
- ואלה הדגמים שהיו מעניינים:
מימין, גזרה ממש מוצלחת. הקשירה אוספת את הציצי למרכז ועושה אותו מהמם.
משמאל, דוגמנית סופר סקיני שדומה לבר רפאלי בטירוף.
אה כן, והיא לובשת בגד ים. אהבתי את ההדפס.
ולמסקנות שהגעתי אליהן:
- המחירים של בגד הים לא יקרים מאוד (190 ש"ח לחזיה, 110 לתחתונים), וכיוון שאפשר לקנות כל חלק בנפרד אפשר להרכיב שני סטים משתי חזיות וזוג תחתונים אחד.
- צבעים שנראים ממש מוזרים על בגד ים יכולים להראות ממש טוב על הגוף. לראיה, בגד הים שקיבלתי במתנה החריד אותי במבט ראשון אבל בפועל על הגוף הוא נראה ממש טוב.
- לא לפחד למדוד. אני מדדתי את החזיה וגיליתי שהגזרה של הקשירה עושה נפלאות לחזה שלי.
- לא כל אחת יכולה ללבוש ביקיני. אני למשל, לא. אבל ייתכן מאוד שאתן כן!
מעוניינת בביקיני שקיבלתי? קודם כל - תמונות
על הדוגמנית
וקלוזאפ על הקולב.
כמובן שזה סט של חזיה ותחתונים
מדובר בסט ביקיני שהחלק העליון שלו הוא מידה 44. ההיקף לא רלוונטי כיוון שהוא מגיע בקשירה, הקאפ מתאים למידה D פחות או יותר. החלק התחתון הוא מידה 42.
במידה ואת מעוניינת בבגד ים של פלפל אבל לא במידה/דגם הספציפי, את יכולה לקבל את הסט הזה ממני - וללכת להחליף בחנות שממוקמת בתל אביב לכל דגם אחד שחפצה בו נפשך.
איך מקבלים את הביקיני -
א. לחצו על כפתור ה-Like של הפייסבוק (ואם אתן נחמדות עשו Share ושלחו לכל החברות שלכן), או הרשמו לעדכוני הבלוג (כפתור "עקוב" בצד שמל של הבלוג)
ב. ספרו לי בתגובות - מה את הכי אוהבת בים? כותבת התגובה שתשכנע אותי ללכת לים למרות כל מה שנכתב בתחילת הפוסט תזכה בסט הביקיני!
את התגובות יש לכתוב עד יום שני ה-4.4.11, בשעה 12:00 בצהריים.
בהצלחה!
את התגובות יש לכתוב עד יום שני ה-4.4.11, בשעה 12:00 בצהריים.
בהצלחה!
יו איזה מהממות אתן כולכן!!! את האמת התלהבתי ממעט מאוד דגמים אבל אין ספק שהם משתפרים מעונה לעונה...
השבמחקאני מבינה אותך על האלרגיה הייתי אלרגית לחול ים בעבר וממש סבלתי :O
ועכשיו אני אנסה את מזלי כי אחרי הכל אני לא קיבלתי בגד ים ;)
מה אני הכי אוהבת בים? הכל!! אני גרה ליד הכנרת ככה שבקיץ אצלי זה נוהל כל יום חוף..אני אוהבת להשתזף, לשחק מטקות ולעשות עיניים לבנים מתלהבים :P אבל אני יכולה לבלות שעות בים..סוףסוף אני אצא מהתרדמת חורף כשיהיה 30 מעלות בחוץ!!!!
נייס, היה לי בגד ים שלם בצבע הזה כשהייתי בת 12 :ם
השבמחקקהל היעד שלהם תמיד היה בנות של קסטרו ומנגו (אם מישהי מבינה למה אני מתכוונת) ולבנות ללא קעקועים, כי אם מישהי מעוטרת תלבש בגד ים כזה היא תראה כמו קישקוש אחד גדול...
חוצמיזה, צליל סלע מאממת.
אף פעם לא חשבתי על פלפל כעל מותג בגדי ים שאני אקנה בו, אבל נראה שהם ממש השתפרו! הגזרה של הבגד ים הכחול הראשון ממש מושלמת (טוב, יכול להיות שהגוף של הדוגמנית די עוזר לו)..
השבמחקבכל מקרה, אני הכי אוהבת בים לעשות ריצות על החול. הכי כיף בשבילי זה לעשות ריצה ארוכה על קו המים עם חבר שלי, וכשכבר חם מדי ואי אפשר יותר להיכנס פנימה (בד"כ בבגדי ספורט - די מגעיל - אז בגד ים יהווה שדרוג של ממש).
ואגב, הכתב אמינות שפרסמת היה ממש במקום לדעתי. נמאס לי כבר שבלוגים שנהנתי לקרוא בהם פעם הפכו לפרסומת אחת ארוכה לכל מיני אירועי יח"צנות ותראו-מה-קיבלתי-בחינם.
דבר ראשון בלי קשר אהבתי את הבלוג שלך =)
השבמחקולשכנע אותך ללכת לים? ניראה לי משימה דיי קלה חחח
אני כל החורף רק יושבת מחכה לקיץ, ללכת כבר לים (אפילו שאני אלרגית לשמש) איך אפשר לוותר?
קבלי 6 סיבות למה הים זה המקום שהכי שווה לבלות בו בקיץ:
1. השיזוף!!!!!! באמת צריך לפרט? זה סקסי ומשתלב מהמם עם כל צבע שתרצי ללבוש.
2.בשביל לקנות מלאאא בגדי ים (חח הכי כיף) ולשחק עם החלקים כל פעם בדרך אחרת.
3. חול של ים עושה לי צמרמורת (לא מגועל... לא יודעת למה) אבל בכל זאת הכי כיף זה לשבת על החול ממש בהתחלה של המים ולהרגיש איך הגלים באים והלכים (וגם משתזפים ככה ממש טוב! מומלץ!)
4. אנחנו צעירים ע-כ-ש-י-ו! אם לא נשים *** על מה שאנשים אומרים וחושבים, ולא ננצל את הזמן הזה להינות ולבלות זה כבר לא יקרה אף פעם.
5. ים זה אחלה מקום מפגש בקיץ עם מלאא אנשים שלא ראית מלאא זמן.
6. אין באמת מקום שיש בו אוירה של חופש כמו שיש החוף הים.
טוב... האמת שבתכנון היה 10 סיבות אבל הרגשתי שאני כבר חופרת.. וחוץ מזה עשיתי לעצמי חשק ללכת לים!!
אם בכל זאת לא שכנעתי אותך.. גם בריכה זה בסדר P;
אני מתארת לעצמי שיהיו פה טיעונים יותר משכנעים, אבל אני רוצה להראות לך גם את הצד שלי ללמה ים זה נחמד (:
השבמחקלא הייתי אף פעם חלק מתרבות החוף, העדפתי לשמור על העור שלי מהשמש ולא להסתבך עם חול דביק ומלח בנחיריים. אבל עם הזמן גיליתי עד כמה הים הוא יפה:
אסתטיקה של מינימליזם ורוח שמכסה הכל ברעש לבן, דברים שבאמת מאפשרים להתנתק. אוקיינוסים הם שטחים אינסופיים שבקושי נחקרו בהשוואה ליבשות, ולא נהרסו עדיין. הם מלאים ביצורים פרהיסטוריים חיזריים בכל צבעי הקשת, שחלק עצום מהם עוד לא נגלה לאנושות. אני יכולה ללננקק לך צילומים של ממלכות אלמוגים מדהימות, אפילו בארץ, שאולי יגרמו אפילו לך לקבל את האי נוחות של חליפת צלילה בשביל התענוג לראות אותן מקרוב. אם תלכי לחוף תוכלי לראות קונכיות צבעוניות בכל מיני צורות סימטריות יפהפיות, כל אחת מיוחדת. חופים סלעיים מקבלים צורות מעניינות ומלאים בגומחות וקימורים יפים, וחלק מהחופים מרוצפים באבנים צבעוניות ומעניינות, שיגרמו לך לשכוח בכלל שאת במקום שמשמש בתודעה הציבורית כפלטפורמה לשיווק בשר. החוף לא בחר שישבו עליו ערסים ובחורות כמעט ערומות.
אחד הדברים הכיפיים הוא לבנות ארמונות בחול עם חברים, אפשר לקחת את זה בתור פרוייקט יצירתי ולעוף, זה נותן לבטלה בחוף תחושה של תכלית.
בסוף היום תחזרי מסריחה עם שיער קשה, עם חול תקוע מתחת למקשים בפלאפון, תקחי מקלחת של ילדי טבע מג'וייפים ותשארי עם שיזוף מהמם (:
טוב, מה כותבים... מה כותבים?... איך אשכנע מישהי ללכת לים כשהיא לא באמת לא רוצה? איך משכנעים מישהו לעשות משהו שהוא ממש לא רוצה?
השבמחקאני לא אשקר ואכתוב כאילו הכל טוב ויפה בים. יש לך את הסיבות שלך שאת שונאת את הים, אבל קודם כל, אני אגיד שאני מזדהה לגמרי. אולי עכשיו זה כבר לא נכון עלי, אבל פעם שנאתי ים. לא הייתי הולכת לים מהרבה סיבות. אף פעם לא הרגשתי בנוח, בואי נגיד שלא הייתי הילדה הכי רזה בעולם. ירדתי 15 קילו בערך, עד היום אם אומרים לי "שמנה" אני נשרפת מבפנים..רק השנה הרגשתי מספיק ביטחון בשביל ללכת לים (אולי לא יצא לי להיות ר-ק עם בגד ים בלי כלום, אני מחכה לקיץ הזה שיביא איתו בגד ים חדש לחנוך.. ;) )
אז אם את שונאת את הים בגלל החשש, בגלל המראה החיצוני, או בגלל החול הדביק (והאלרגיה!!), זה די אירוני כשחושבים על זה כי הים הוא סמל לחופשיות, לחירות, לאינסוף אפשרויות, אז איך זה שהוא דווקא זה שמגביל אותנו?
איכשהו נחרטה בי בים המחשבה הזאת, שכשאת אוהבת את הים זה בעצם אומר שאת שלמה עם עצמך, וזה נשמע כזה קיטצ'י ודביק..אבל אני באמת מאמינה בזה.
עכשיו כשאני חושבת על זה, אני לא מבינה מה יש לא לאהוב בים בעצם? חול נדבק ומעצבן? למה? חול דווקא חמים ונעים.
למה אנחנו צריכים להיות נקיים כל הזמן? ההפך. זאת ההזדמנות שלנו לבוא כמו שאנחנו- בלי לעשות פן בשיער או להשקיע בו, בלי להתאפר, לבוא אמיתיים כמו שאנחנו ופשוט להזרק בחול בכיף(או במקרה שלך- על מגבת או על מחצלת!). יש שמש והיא חמה ונעימה בתוספת של רוח שדואגת שלא תשרף לנו הנשמה.
כמובן שחובה קרם הגנה כדי לא להשרף, ולשתות מים, ואם כבר לשתות מים אז גם לאכול פירות- מה יותר כיף מלאכול פירות בים? או לשתות משהו קר, בריזר, בירה, מיץ כלשהו. עם משפחה או חברים, זה אפילו לא משנה מי בדיוק מסביב כי הים גורם להכל להיות כיף יותר.
יש הרבה חופים מיוחדים בארץ (ינאי למשל, את מכירה? שווה הצצה..) עם סלעים שאפשר לעשות עליהם אחלה צילומים. (מנסיון! תאורה מעולה)
בדרך כלל אם מתרחקים קצת מהחופי רחצה שאנשים מעיזים ללכלך, אז רואים חוף אחר. יותר נקי, יש שם יותר חיות, החול נראה שונה.. ואני לא סתם נכנסת פה לסיפורי פנטזיות, זה באמת ככה. למשל בחוף פולג, אם תנסי להתרחק מכל האנשים תגלי חוף מדהים.
הים זה בעצם מקום להשתחרר, עד הסוף. ולפעמים צריך להיות בלי שליטה. להשאיר את הפלאפון באוטו, לקחת רק את עצמך ולשכב על החול..
לקרוא ספר או לשמוע מוזיקה, לשמוע את הגלים, לבד או ביחד. קצת ניתוק לא מזיק! גם אם לא את לא אוהבת להכנס למים עצמם, אין כמו לשבת על מגבת בחוף. ובכלל, אין שום דבר שהמקלחת לא יכולה לשתוף..אז תחזרי הביתה עם שיער דביק ומגעיל. מה זה משנה? זה שווה את השחרור והחופש והחוסר דאגות. חוץ מזה, מרכך פותר הכל.
תכלס, אני יודעת שיהיו פה דברים משכנעים יותר. אבל אני כותבת ישר ממה שעולה לי לראשכי אני כל כך מבינה ומזדהה עם השנאה לים...רק שאצלי זה הפך לאהבה מטורפת!!
מקווה מאוד שתלמדי לאהוב את הים, או לפחות שתתני לו הזדמנות ואם לא ילך ביניכם אז תפרדו כידידים.
אבל תני לו ניסיון :)
טוב, לא רוצה בגד ים מתנה אבל כן רוצה לנסות לשכנע אותך ללכת לים!!
השבמחקמה אני אוהבת?
החלק של לא להכנס לים - לשבת ולצפות בו ולהקשיב לגלים במשך שעות. לראות את השמש שוקעת.
אפשר לקרוא ספר על החוף או לשמוע מוזיקה. אני אישית פשוט אוהבת לצפות בגלים.
החלק של להכנס לים - הגלים. ממש כיף שהם שוטפים אותך ולרגע את תוהה כמה עמוק הגעת וכמה גדול יהיה הגל הבא. הרגע הזה של חשש אבל הנאה מהלא נודע.
לצאת מלוחה ומלאה בחול בכל מקום אפשרי ולאכול את הפרי הכי מתוק שאפשר. [ענבים!! אבטיח!! |מאוהב|]
וכשאני הולכת עם אחייניות שלי [אני אגלה סוד - לפעמים גם בלי תירוץ הילדים.] לבנות ארמונות בחול ולחפור בורות מים, לכסות את הרגליים וכל המשחקים השונים. זה ממש כיף. D:
ואם את בקטע - לעשות קמפינג על החוף זה אחד הדברים השווים. בארץ זה בכנרת בעיקר אבל צריך למצוא את החופים הריקים יותר ואת הזמן הנכון ללכת. [נניח לא סופ"ש של חג.] ואז לעשות מנגל [גרסה צמחונית במקרה שלי] לשתות ולהנות, להרדם באוהל, לקום לחום האימתי של הקיץ ופשוט לקפוץ למים.
זהו, סיימתי לנסות לשכנע. מקווה שגרמתי לך לשקול מחדש. :)
היום הייתי במשביר לצרכן ונדלקתי על בגד ים של פלפל.
השבמחקתמיד חשבתי שפלפל הוא מותג של בגדי ים לצעירות
אבל כנראה שהם ממש השתפרו והמגוון רחב, צבעוני
ויפה.
אני כבר מדמיינת את עצמי בים עם הבגד ים החדש של פלפל...