הפוסט היום הוא פוסט WTF שכזה.
הסרטון של שאנל הוא ענתיקה במושגי עולם האופנה (ממאי), וכשצפיתי בו לראשונה לא ידעתי מה להרגיש לגביו והמשכתי בחיי בלי לחשוב עליו יותר מדי. היום נתקלתי בסרטון שוב ופתאום הבנתי - זו הפנטזיה הסיוטית הכי מוזרה שראיתי בימי חיי.
שאנל הפיקו סרט קצר בשני חלקים (מגבלות יוטיוב, אני מניחה) שמציג את החברה הגבוהה האמיתית.
הנשים קריסטן מקמנמי המהממת ופרייה בהה בתור הפנטזיה הנשית (כולל קטע לסבי... וטפ?) ואחרות חיות את החיים שכולנו חולמים עליהם. אנחנו הנשים של העולם הרגיל מסתכלות על קולקציות הcruise (החופשה בתרגום חופשי) של בתי האופנה הגדולים וחושבות "לאן אני אלבש את זה?", הן הנשים שיש להן לאן ללבוש את כל מה שנראה לנו מהודר או יקר מדי.
הכל נראה כל כך יפה ומושלם... ולאט לאט מתגלים כל הסדקים במסיכת היופי והפאר הזו.
גם אם אין לכן חצי שעה לצפות בסרטונים, ממליצה לקפוץ בדקות ולא להתרכז בעלילה - לראות את הבגדים על גוף חי זו חוויה אחרת לחלוטין.
הסרטון של שאנל הוא ענתיקה במושגי עולם האופנה (ממאי), וכשצפיתי בו לראשונה לא ידעתי מה להרגיש לגביו והמשכתי בחיי בלי לחשוב עליו יותר מדי. היום נתקלתי בסרטון שוב ופתאום הבנתי - זו הפנטזיה הסיוטית הכי מוזרה שראיתי בימי חיי.
שאנל הפיקו סרט קצר בשני חלקים (מגבלות יוטיוב, אני מניחה) שמציג את החברה הגבוהה האמיתית.
הנשים קריסטן מקמנמי המהממת ופרייה בהה בתור הפנטזיה הנשית (כולל קטע לסבי... וטפ?) ואחרות חיות את החיים שכולנו חולמים עליהם. אנחנו הנשים של העולם הרגיל מסתכלות על קולקציות הcruise (החופשה בתרגום חופשי) של בתי האופנה הגדולים וחושבות "לאן אני אלבש את זה?", הן הנשים שיש להן לאן ללבוש את כל מה שנראה לנו מהודר או יקר מדי.
הכל נראה כל כך יפה ומושלם... ולאט לאט מתגלים כל הסדקים במסיכת היופי והפאר הזו.
גם אם אין לכן חצי שעה לצפות בסרטונים, ממליצה לקפוץ בדקות ולא להתרכז בעלילה - לראות את הבגדים על גוף חי זו חוויה אחרת לחלוטין.
you had me at WTF
השבמחקמה את מדברת, זו בכלל אביטל דיקר מהקיץ של אביה מככבת שם לאורך כל הסרט!