השנה היא שנת 1959.
חופשה ברומא זוכה פרס האוסקר כבר יצא לפני שש שנים, סברינה יצא לפני ארבע שנים וארוחת בוקר בטיפאני יצא לאקרנים רק בעוד שלוש שנים - אבל אודרי הפבורן היתה כבר אז כוכבת הוליוודית מהשורה הראשונה, וכוכבת הפקות אופנה יוקרתיות.
ההארפרס באזר, מגזין האופנה האלגנטית והיוקרה של אמריקה באותן שנים היה המגזין הנכון לפרסום הפקה זוהרת שכזו: אודרי הפבורן, דיור, שאנל, לנוון - אלה לא יכולים להתפרסם במגזין שאינו נעלה ומהמעלה הראשונה בציבור.
מה שכל כך יפה באשה הזו הוא הבסיסיות שבה. הווליווד של אז לא היתה סקסית כמו היום. היא היתה תמימה, התבססה על מעמדות וחברה והציגה את הנשים באור שונה לחלוטין. אודרי הפבורן מעולם לא צולמה בפוזיציה פתיינית ומבזה. היא היתה הבת התמימה של השכן, אמיתית וכנה. ובעיקר לא בלונדינית.
שיהיה שבוע רגוע :)
הפקה מהממת, תודה על פוסט מקסים :)
השבמחקבהחלט לא בפוזת הפתיינית, אך גם לא בדיוק בפוזת האישה החזקה והבלתי-תלויה. יש שם כמה פוזות שבריריות באופן רציני.
השבמחקאבל אני כמובן מאוד מאוד אוהבת אותה ובכלל את הסגנון.
הפקה מהממת! תני לי קצת אודרי ואני הולכת אחריך שבי :)
השבמחקאוי אודרי, אין יפה וקלאסית ממך!
השבמחקאני אוהבת את אודרי הפבורן מאז הפעם הראשונה שראיתי סרט איתה. יש לי ספרים, סרטים לצפייה ישירה, פוסטרים, תמונות, לוח שנה - הכל עם אודרי המהממת, האישה שידעה להתלבש הכי יפה בעולם.
השבמחק