קודם כל, אני רוצה להודות לכל מי שהשתתפה בתחרות בגד הים בחינם, הזוכה תוכרז בפוסט הבא!
ולנושא והטרנד החדש שמציק לי.
מתי בפעם האחרונה ראינו פרסומת לבגדים שלא נטפו ממנה סקס אפיל ומיצי גוף? מתי בפעם האחרונה מכרו לנו בגד בתור כיסוי לגוף ולא בתור מכשיר שיווק לגוף?
מתי נדע שהעולם עבר את גבול הטעם הטוב?
במגזין Numéro Homme הצרפתי ניסו למכור לי בגדים של ג'יבנשי וברברי (להפקה המלאה). מי מסתכל על הבגדים בכלל? למי יש חשק ללבוש משהו דומה למגזין כשבחורה מופיעה עליו בחצי עירום?אני יכולה לנחש מה האמירה. "הבגדים שלנו שווים מספיק כדי לא לצרף להם חלק עליון", "במכנסי העור המהממות האלה תרגישי כל כך טוב שלא תרצי ללבוש חזיה". אז זהו, שבמציאות האמיתית אף אישה לא תרצה להתלבש ככה ברחוב חוץ מליידי גאגא, וגם לגביה אני בספק עד כמה היא באמת מוכנה להחפיץ את הגוף שלה וכמה כסף היא מקבלת בתמורה.
מגזין Love הבריטי מוציא גליון נוסף שמלא בטאלנטים האחרונים – שמנה שירדה במשקל, ואנדרוגינים. לא טעיתי כשחשבתי ששמנות הן אאוט ובלבול מיני הפך למילה האחרונה באופנה.
מה אנחנו כצרכניות אמורות להבין? שבגדים זה לא הכל? זו משוואה חסרה. בכל פעם שאני רואה עוד הפקת אופנה שרובה עירום חסר טעם או זול אני מרגישה את עולם האופנה מתרחק עוד צעד אחד קדימה ממני, אני נשארת מאחור ומנסה להבין למה התכוון המשורר כשהביא את בשורת העירום הזו.
הרי אין שום דבר בהפקה כזו שאומר "קבלה עצמית". אין שום דבר שאומר "אנחנו מייצגות את הנשים בעולם". הן הרי נשות קולב שמתפרנסות מלהיות יפות ורזות. יפות מאוד, רזות מאוד. אני לא מצליחה להתייחס לאף אחת מהדוגמניות כמודל לחיקוי. האם מישהי בעולם יכולה להרגיש קרבה לבנות האלה?
האם הרעיון בהפקות כאלה הוא לבלבל את הציבור ולהשאיר אותו מבולבל, ולהסתיר את עולם האופנה תחת מעטה המסתורין? כשנשים לא מבינות את הרעיון הכללי (כלומר, העולם האופנה) הן תלכנה אחר גחמות עורכי המגזינים (להלן האחראים על הפקות האופנה), ובסופו של תדבר תרכושנה את מה שאמרו להן שעכשיו באופנה. אני נוטה להאמין שלא מדובר כאן בטקטיקת בלבול האויב אלא בטרנד חדש שבא עלינו לרעה.
מגזין Common & Sense. האם יש אמירה אמיתית בתמונה כזו, או שהיא צולמה לצורך פרובוקציה בלבד?
ליידי גאגא לבית האופנה Supreme. האם זה באמת מה שהיה לך להגיד לעולם? תחת חשוף?
שניה לפני שאני סוגרת את הפוסט, אני רוצה להגיד שאין לי שום בעיה עם עירום. אין לי בעיה עם גוף חשוף. אין לי בעיה עם נשים שמצטלמות בעירום. יש לי בעיה עם הפקות אופנה שמשתמשות בגוף של נשים כמו חפץ שלא משמש לשום מטרה חוץ מרהיט וליופי.
הפקה ערומה לגמרי, אבל כל כך מלאה באמוציות נפלאות ואמירה אמיתית אפשר לראות כאן – מגזין GIA.
הסכמתי עם הפוסט לגמרי, אבל לא הבנתי במה הדוגמה התחתונה שנתת שונה ואילו אמירות מסתתרות בה. ההבדל היחיד שמצאתי היה אפלוליות ותו לא. היכן הרגש?
השבמחקלי אין שום בעיה עם זה באופן כללי כי הפקות אדיטוריאל הן מעבר לפרסומת לבגד - הן יצירות אמנות. המגזינים שהבאת כדוגמא הם גם מהצד האמנותי יותר ומסחרי פחות של הסקאלה (הרי ברור שלא תראי הפקות כאלה במארי קלייר או ווג האמריקאי למשל), ולי אישית אין שום בעיה עם יצירות אמנות מהז'אנר הזה (אני אפילו נהנית מהן). אני לא חושבת שיש כאן איזו הצהרה על מה נכון או מה אופנתי - אתמול עברתי על ספר של הלמוט ניוטון, והסגנון לא היה שונה בהרבה ממה שהצגת בפוסט הזה, לא מבחינת האווירה, הנושאים המצולמים ואפילו מבנה הגוף של הדוגמניות, אבל התמונות היו מלפני כמה עשרות שנים. זו אם כן אסתטיקה שקיימת בתחום שנים, לא איזה משהו חדש שצץ פתאום.
השבמחקבמהלך קריאת הפוסט שלך נזכרתי בקמפיין של Dove זה שהציג נשים רגילות מכלל הגילאים על פגימהן ויופין. הוא נכשל כשלון חרוץ. אחד ההסברים שהועלו לכך הוא הרצון של הצרכנים לקנות לא רק את המוצר עצמו אלא גם את הדימוי ופנטזיה המתלווים אליו ומה לעשות שנשים וגברים בגובה 1.90 ובמשקל 40 ק"ג נראים כאילו יצאו מספר פנטזיה. הרזון הקיצוני, לדעתי זו פשוט אסטרטגיה שיווקית: מישהי עם פנים יפות אבל גוף נייטלרי בלי קימורים ומאפיינים בולטים לא גונבת את ההצגה לבגד עצמו (אפשר לראות את זה בתמונה עם החצאיותת הזהובות- הן המרכז).לגבי העירום כהחפצה של הגוף הנשי: אני לא חושבת שהדוגמניות מחפיצות את עצמן. זו העבודה שלהן.הן מחליטות אם לעשות אותה. והכלי לביצוע העבודה זה הגוףוהפנים שלהן.יש המון מקצועות ועבודות שהגוף הוא הכלי להביצוען (הספורטאים, הלוליינים, מדריכי כושר ואפילו מנחי טלויזיה)אני לא חושבת שיש כאן איזה פגם מוסרי.
השבמחקאגב אחלה פוסט
אני עם הבחורה פה מעל(דנה). מדובר לרוב בהפקות אדיטוריליות אלה שחושפות גוף ברמות מוגזמות. אני אוהבת את בשילוב של פרובוקציות ואופנה זה מסתדר כלכך טוב. יום אחד נאמר לי שאין דבר כזה מוגזם או יותר מידי בעולם האופנה. ואני צריכה להפסיק לפחד מזה. נכון שבתור פרסום זה נראה זול מאוד וכבר לא אומנותי כמו ששזה נראה בהפקות שהן נטו אומנותיות ולא פרסומיות. ובקשר לזה שהאישה הופכת לחפץ יפה ורהיט, רק כשהיא ערומה היא הופכת לזה? אם תחשבי על זה קצת את תביני שדוגמניות הופכות לסוג של רהיט בין אם הן לבושות בשמלה או בין אם הן לא לבושות כלל. אני אישית ממש אוהבת את התמונה של שתי הבנות עם החצאית המוזהבת. ואת ההפקת 90 שנה לווג פריז שיש שם הרבה פטמות. אין מה לעשות עולם האופנה יהיה חייב מתישהו להבדיל בין עירום אומנותי לזנותי ולסלק את הזנותי. אחרת מה נשאר לנו, לנשים, לשמור רק לחדר המיטות?
השבמחק(מקווה שהבנת משו מהתגובה אני חייבת לעבוד על יכולות הניסוח שלי כשהרגשות שלי מעורבים! חחחחח)
פוסט מקסים.
Cool photos! I dont like lady gaga though! xoxo
השבמחקwww.pearlslaceandruffles.com
אוי זו הולכת להיות תגובה ארוכה.
השבמחקאנונימי - למען האמת, כששאלת במה ההפקה הזו שונה בחנתי אותה שוב ושאלתי את עצמי למה באמת היא נראתה לי לגיטימית יותר מהשאר. התשובה היא שאין לי כל כך תשובה. אני חושבת שבגלל שראיתי שם סיפור אחר. כלומר ניסו למכור איזשהו סיפור שלא מתקשר לסקס ובכלל לגוף עצמו. הסיפור (שאני הבנתי) מסתובב סביב התכשיטים, סביב הייסורים והמוות, סביב החיה הפנימית (תמונה חמישית בלינק - הטלפיים). נראה שהסיפור קשור יותר לאישיות ובכלל לא סובב סביב הבגדים. ההצדקה לעירום היא כביכול החיבור לאדמה ולטבע.
ואולי אני טועה.
דנה - אכן העירום תמיד היה קיים. חפרתי קצת אחורה בארכיונים וגיליתי המון, המון עירום. נראה שפעם הוא נראה "מוצדק", כאילו התמונה צולמה לטובת הערכת והאדרת הגוף הנשי נטו. בתמונות שהבאתי הן פשוט משפילות אותו. הכל כל כך מזלזל, כאילו זו חתיכת בשר...
תגיות - מעניין מה שאת מספרת, כי אני זוכרת בבירור את הקמפיין ואפילו די הערכתי אותו. למרות שכששמו תונה של אישה זקנה בשלטי חוצות (ממש בשבועות האחרונים) זה לא כל כך עבד להם.
לגבי התמונה עם החצאיות - מצד אחד את צודקת. אני מסתכלת על החצאיות ובאמת שמה לב אליהן יותר, ואולי אפילו מתעניינת מי היצרן. אבל כשאני רואה את ההפקה במלואה (http://www.touchpuppet.com/2011/03/18/dioni-tabbers-and-hana-jirickova-for-common-sense-nsfw/) אני פשוט עסוקה בפורנו שהם החליטו להציג במקום.
קורין - קודם כל, הבנתי :). דבר שני, אני חושבת שהסקתי מסקנה אחת מהדברים שלך, וזה שהעולם הזה קצת "דוחף" אותנו הנשים להיות פרובוקטיביות יותר. כאילו אשה צריכה בצורה הבסיסית שלה להיות כזו שמוכנה לחשוף מעצמה, מוכנה להתפשט, מוכנה למכור את הגוף שלה לכל מטרה (לעומת דוגמניות אחרות שמוכרות את הגוף שלהן תמורת צילום ראוי). כי אם את לא, את לא "מודרנית" מספיק. נראה כמו לחץ חברתי סמוי. לא?
אני חושבת שזה מתחיל מזה שהחברה תופסת את החזה הנשי בתור איבר מיני ולא נותנת לגיטימציה לנשים לחשוף אותו ואם הן חושפות אותו הן נחשבות לפרובוקטיביות,פרברטיקיות,משוגעות ומקבלות שמות גנאי והערות כאילו הן עושות פורנו וזה בעיניי מאוד עצוב ופסול. לדעתי צריכה להיות לגיטימציה לנשים לחשוף את החזה שלהם כמו גברים. כשדברים נראים בחזה חשוף הדבר לגיטימי מאוד וכשנשים עושות את זה מקבל קונוטציות פרובוקטיביות. אם אישה תלך ברחוב עם חזה חשוף יעצרו אותה ויחשבו שהוא חולת רוח. אם גבר ילך חשוף חזה ברחוב-זה יהיה לגיטימי. גם בהופעות רוק לאורך כל השנים בנים נהגו לחשוף את החזה והדבר היה לגיטימי לחלוטין ובעוד שנשים לא נהגו לעשות את זה כי האיבר שלהם נחשב מיני. גם היום כשבנות מופיעות עם חזייה ותחתונים בקליפים-זה נחשב פרובוקטיבי ומיני. כל הזמן מצפים מנשים להיות צנועות ואפילו להיות עם חזייה נחשב מיני. בעוד שאף פעם לא מתייחסים לבנים עם חזה חשוף כי זה מאוד שולי וחסר משמעות ולא נחשב מיני.
השבמחק*כשגברים
השבמחקנו, עבר את הגבול?
השבמחקhttp://dreamlandapparel.com/wp-content/uploads/2010/03/Tom-Ford-Nude-Perfume-Commercial2.thumbnail.jpg
יש לי בעיה עם גברים שמסתובבים בלי חולצה ברחוב כך שתהיה יל בעיה עם נשים. אני יכולה להבין את הבסיס של המחשבה הזו - אשה משתמשת בחזה שלך ליצירת קשר אינטימי עם יצורים חיים (תינוקות) בעוד הגבר לא ממש עושה בהן שימוש כלשהו.
השבמחקבפועל, כן. אין שוויוניות.
לנור - "הו, כן" זה כל מה שיש לי להגיד על זה.
ביצירת קשר אינטימי בין תינוקות לאמהות שלהן כשכולל יניקת חלב אין כל אופי מיני. העובדה שזה נחשב לאיבר מיני לאורך כל השנים זה בעיקר בגלל מוסכמות חברתיות שלפיהן אישה צריכה להיות צנועה ומכוסה.
השבמחקזה למעשה דיון שלא באמת ימצא לו עמק השווה, ישנם דעות חלוקות. אני חושבת שאישה צריכה לשמור על צניעותה, גברים לא צריכים להסתובב בלי חולצה, אולי רק בים..
השבמחק^ מסכימה בכל מילה
השבמחק