30 באוגוסט 2012

בגדים ללא מכונת תפירה: המהפכה של יצחק אבקסיס

לתערוכת הבוגרים של בצלאל לא יצא לי להגיע השנה, אבל אני מאוד שמחה שבצלאל החכימו ובנו אתר בוגרים יתר נוח וקריא שקל לדפדף בו בניגוד לשנים קודמות.
עם השיטוטים נתקלתי בקולקציית גמר של יצחק אבקסיס שאין לי דרך טובה יותר לתאר את זה מ"היא העיפה לי את הפוני".

הקולקציה, "ללא תפר - הגוף כמחבר" (the non seam form - body as joint) מקשרת את נקודת המבט של אבקסיס על העתיד: מינימלי, פשטני, מחוכם.
תפיסת השטח הפיזי והחיתוכים השטוחים וההרכבה שלה לתוך תלת מימד מטורפת לחלוטין בפשטות ובמורכבות שלה ביחד

מתוך תיאור הקולקציה בקטלוג הבוגרים:
"פרטי  הלבוש  מתקיימים  תוך  יצירת  מערכת  יחסים  סימביוטית  בינם  לבין הגוף  באמצעיים  חומריים  וצורניים,  המתייחסים  לשדה  האופנה  במקביל להתפתחויות ומגמות טכנולוגיות בשדות מקבילים. הסדרה בכללותה עשויה ללא שימוש בתפרים אלא בטכניקה של חיתוכי לייזר."








יצרתי קשר עם יצחק, והוא סיפר לי על הפרוייקט ועל הרעיון שעמד מאחוריו.
המחשבה על עולם האופנה ש"נתקע" מאחור ניטעה בו עוד בשנה ב' של הלימודים, כשהבין שתחום עיצוב האופנה לא תואם את ההתקדמות הטכנולוגית הסביבתית שלנו. במאות הקודמות ההתקדמות הטכנולוגית התקדמה במקביל בכל תחומי החיים, והם השפיעו אחד על השני והיו דומים יחסית.
כדי להבין את ההשפעה של תחומי העיצוב אחד על השני, אפשר לקחת לדוגמא את המאה ה-18: כשאנחנו חושבים על התקופה הזו יש לנו תמונה כלשהי בראש של קו ברור של "עיצוב": הכרכרות והבגדים ונוצות הכתיבה נראים מהמאה ה-18. לעומת זאת, האייפון, הגרפיקה שהתקדמה לטכנולוגיה ממוחשבת והתעשייה הטכנולוגית התקדמו בעוד תעשיית האופנה עדיין מייצרת את הבגדים לפי אותו קונספט של מכונת תפירה - מכשיר שקיים כבר מאות שנים ולא התפתח משמעותית.

כדי להבין את הרעיון, אני ממליצה לצפות בסרטון ההסבר.
הבגדים עשויים מניאופרן בעובי 2 מ"מ.




מן הסתם צריך להבין שמדובר כאן בתפיסת קונספט של ייצור בגדים, ולאו דווקא במוצר מוגמר ובבגדים שנועדו ללבישה ליום יום.
הפרוייקט הזה כל כך עניין אותי שמזה מספר שבועות אני מראה אותו לאנשים במשרד, והתגובות מאוד מעניינות: הדיונים התחילו בהסכמה על תהליך טכנולוגי ש"נתקע", אבל גם ציינו את העובדה שהגוף שלנו, בניגוד להרבה גורמים אחרים שהשתנו במאות האחרונות (כמו האקלים), לא השתנה. הבגדים עדיין צריכים לקיים מטרה מסויימת לגוף. מצד שני, התפיסה שלנו כחברה לגבי הגוף שלנו משתנה מדי מאה ובעשורים האחרונים בתכיפות גדולה אפילו יותר. ייתכן שבעוד כמה עשורים בגדים כאלה לא יראו לנו כאלה מוזרים - העין תתרגל לתפיסת הגוף כמו שהבגדים "מגדירים" אותם, ולנו יהיה קל יותר. זה לא שכדור הארץ מתקרר בזמן האחרון :)

פרוייקט הסיום יוצג בתערוכה ניידת באירופה החל מאוקטובר.
ליצירת קשר עם יצחק אבקסיס.



פוסט זה משתתף במיזם
בקרו בעמוד הפייסבוק של "בלוגריות למען אופנה ישראלית"

6 תגובות:

  1. רעיון נחמד! אבל איך שזה נראה כרגע..לא בטוח שזה יתפוס!

    השבמחק
    תשובות
    1. כמו שכתבתי בסוף, אני חושבת כמוך - זה יותר הצגה של קונספט חדשני ופחות הצעה לבגדים שאנחנו יכולים ללבוש (אולי ליידי גאגא...). אבל בתור רעיון, וואו!

      מחק
  2. אנונימי31.8.2012, 9:33

    הרעיון טוב, אין ספק שדווקא האופנה היא עשתה את הצעד הקטן ביותר אל עבר הטכנולוגיה, גם אין שום ספק שזה בהחלט יכול לעבוד אפילו בתור חנות קונספט ולהיות מסחרי,הבעיה היחידה כרגע שיצחק לא הביא את זה עדיין למקום מעניין מבחינה ויזואלית וכרגע אף אחת לא הייתה רוצה לשים משהו מכל מה שנראה עד כה על עצמה...זה לא פתור, חבל שבקולקציה לא היה אף בגד- " יפה" או "נחשק" שאולי היה מזיז את הקולקציה מתחום המוזרות והיה שם אותה און דה ספוט כה-דבר החם הבא...מעניין יהיה לראות את זה מתפתח...בהצלחה!
    אנה.

    השבמחק
    תשובות
    1. היי אנה, ברוכה הבאה :)
      המחשבה שלך מעניינת, זה גורם לי בעיקר לחשוב איך יראו הפרוייקטים הבאים שלו... אשתדל לעדכן כשיהיו.

      מחק
  3. אכן רעיון מאוד מעניין, אולם כרגע עוד בלתי ישים.
    אני לא רואה אף אחת מסתובבת עם משהו שכזה, כי זה פשוט לא ישים.
    עם זאת, הרעיון של ביגוד שעשוי ממשטח יחיד ממש מגניב

    השבמחק
    תשובות
    1. מבחינת "יציקת" חומר אני חושבת שהרעיון עצמו כן ישים, אבל ברמת custom made מההתחלה ועד הסוף. הפיתוח של "מכונה" שתדע להתאים בגד שלם לגוף ולייצר אותו ללא תפירה אלא ממשטח יחיד (או הלחמה של חומרים פלסטים) זו טכנולוגיה שעדיין לא הגענו עליה, אבל נעים לחשוב עליה...

      מחק

שיהיה לך יום קסום מלא בנצנצים וחדי קרן מעופפים!