8 במרץ 2011

Lady gaga has done it again

דיסקליימר:
זהו פוסט ארוך, אפילו ארוך מאוד המנתח את הרמיזות, הסתירות והנגיעות של ליידי גאגא בעולם האופנה. אם הצלחת להחזיק עד הסוף, אשמח לשמוע מה דעתך בתגובות!

נראה שליידי גאגא לא עוצרת. הכוכבת המטאורית מצליחה לפרוץ גם הפעם את הגבולות בהפקת ענק של קליפ מורכב במיוחד עם מה שנראה כמו התחלה של סאגה פנטזייה חדשה מבית ההפקות של הליידי.
Born This Way הוא שיר די מעצבן. מילים קצת חלולות, המשמעות ברורה ושקופה מדי, אבל הוא קליט מאוד, נדבק לנשמה והצליח להפוך לויראלי תוך כמה שעות עם מאות קאברים כולל ילדה קטנה שריגשה מעל ל-19 מליון צופים ברחבי העולם.
איך מצליחים לשבור מוסכמות חברתיות אחת אחרי השניה? לאט לאט, מסתבר. ליידי גאגא התחילה בתור "הבחורה שמסתובבת בתחתונים", המשיכה ל"הבחורה שלבשה תחפושת של קרמיט"  והפכה לשליטת הפופ הבלתי מעורערת שקיבלה לגיטימציה להצטלם בסצינות סקס (AKA הקליפ "אלחנדרו") שלא יביכו את תעשיית הפורנו. ויותר מזה - היא גרמה לכוכבות פופ לנסות ולהצליח כמוה (להלן כריסטינה אגילרה במפגן פאתטיות)

אז מה בישלה לנו ליידי גאגא בקדרה הרותחת של Born this way בנוגע לעולם האופנה והתרבות?
רפרנסים רבים והומאז'ים לא קטנים בנסיון להשוות את עצמה למלכי הפופ הבלתי מעורערים של העולם המערבי. ליידי גאגא יורה לכל הכיוונים ונראה שקשה מאוד לתפוס את כל הקליעים. לקחו לי שלוש צפיות עד שהבנתי מה קורה שם, ואני די בטוחה שפספסתי יותר מחצי.


סקס, סקס, סקס. תחילת הפרולוג מלווה במה שנקרא מבוא לביולוגיה, גלקסיה כוכבית בצורת שחלות. יהיו שיתווכחו איתי ויגידו שמדובר בסימן של השטן, אין ספק שהיא עלתה על גל השמועות שהתפתח בנושא הזה. מיד אחר כך נולדת אם היקום החדש, הלא היא הצד הטוב של העולם, ואנחנו זוכים לכמה שניות של פורנו רך ותמונות קליידוסקופ דמויות ואגינה. לא, ממש לא דמיינתם. יותר מזה - מי שלא הצליח לדמיין את ה!@# של הליידי מוזמן לקבל הסבר חזותי בצורת פס שחור שמסמן את האיזור המדובר.
איך זה משפיע עלינו? סקס יצא מהטאבו. פורענות מינית הפכה לקוליות. לחשוף במקום להסתיר, להדגיש את הגוף כמה שיותר. הניחוש שלי הוא שהבגדים שלנו יחזרו או ימשיכו להיות חושפניים. הישראליות מעולם לא ניחנו בסטייל צרפתי מובהק, ונראה שזו לגיטמציה די טובה לראות גם הקיץ את כל הבחורות בבגדים הכי צמודים שהן איתרו בחנות. דוגמה טובה אפשר למצוא בלבוש האחרון של מדונה לטקס האוסקר - אשה בת חמישים שמצאה לנכון ללבוש בגד גוף ותחרה.


הומאז' והשתלטות על עולם האופנה.
הדבר הראשון שתפס לי את העין בקליפ היה הבחור המקועקע (לא, זה לא איפור) שמנפנף לו בד שקוף, ספק משי ספק ניילון. ברגע שראיתי את זה ידעתי שכבר ראיתי את זה בעבר. מדובר בצילומים של תצוגת האופנה של Mugler שהתפרסמו עוד בינואר השנה אז. ליידי גאגא שהכריזה בשנה שעברה שמטרתה הבאה היא לעבור לעולם האופנה, הכניסה רגל ראשונה מבעד לדלת כששרה לסרטון המלווה את התצוגה של Mugler, אות הרגל השניה הכניסה כשדיגמנה לתצוגת האופנה האחרונה של Mugler.


 השלב הבא הוא להכניס את עולם האופנה לעולם שלה, ואת זה היא עשתה ממש עכשיו.


נראה שיש בשימוש בZombie boy, הוא ריק ג'נסט, הבחור המקועקע בכל גופו בצורת שלד, איזשהי אמירה נוספת. אופנה היא כבר לא העניין המרכזי. הבגדים שאת לובשת הם לא מה שעושים אותך. את היא מי שעושה אותך, והמראה שלך הוא זה שקובע. הגוף הוא כרטיס הכניסה והבד שמרפרף מעל הגוף הוא רק רמז למה שיש מתחת ומעניין באמת.
הבגדים הם כבר לא הissue פה, זה איך שאתה מציג את הגוף שלך. אחרי שליידי גאגא הספיקה להתלבש, להגיע כמעט ערומה למקומות ציבוריים, ללבוש שמלה מבשר חי וללבוש ויניל שקוף כבגד ליום יום, היא עבר למודיפקציות גוף. קעקועים, וכמה שיותר, אבל גם שינוי פיזי של מבנה הגוף. בקליפ האחרון ובהופעות האחרונות בטלוויזיה אפשר לראות את את הליידי בלבוש מעניין במיוחד - תותבות גוף נוספות. הכתפיים הופכות לשפיציות, עצמות הלחיים גבוהות ובולטות מאוד. לאף אחד בכלל לא אכפת מה היא לובשת שם...
מה זה אומר עלינו? מה זה אומר עליה? האם היא ממציאה את עצמה מחדש כסוג של חייזר שלא קיים במציאות שלנו? האם כדי להיות מיוחדות אנחנו צריכות לעזוב את הבגדים ולהתחיל לגדל איברים חדשים?
כנראה שלא, אבל אני אנחש ואומר שהבגדים שלנו ימשיכו להדגיש חלקי גוף בצורה לא פרופורציונאלית, בדומה לקולקציות האחרונות של אלכסנדר מקווין. לא תותבות כתפיים מסיליקון, אבל כן כריות בכתפיים. לא עצמות לחיים גבוהות, אבל איפור חזק ושימוש נפוץ בברונז בחודשי הקיץ הקרובים.

 

מעניין שזה מה שהליידי אומרת. הבחורה שרה שיר שלם על אהבה עצמית ו-You were born this way שפונה לקהל הגאה שלה באהבה והתחנפות. וואלה? את בטוחה בזה? כי ממה שזה נראה ליידי גאגא מצליחה כשהיא רזה וחטובה ובלונדינית, וקצת פחות כשהיא עם אף קצת יותר גדול, שיער חום וכמה (מעט, להרגע) קילו יותר (ועוד אחד כאן). אם ככה נולדת, איך את מצליחה להעביר את המסר של אהבה עצמית?
קהל שמלא אהבה והערצה לא שם לב לדקויות האלה. אני כן.

במה עוד מתעסקת הליידי בקליפ החדש שלה?
בתזכורות מן העבר לכוכבים גדולים ומוצלחים. אם המטרה שלה היתה להיות השוואה לכוכבים הללו, היא הצליחה, ובגדול. הדבר הראשון שחשבתי כשראיתי את ה-Birth of evil, לידת האלטר אגו של המלכה בקליפ, זה על פלאנט טרור.


ליידי גאגא ידועה ברומן הגדול עם סרטי טרנטינו ובהשפעתם על סאגות הקליפים שלה (להלן Telephone), והיא לא מוותרת על העניין גם הפעם בהומאז' לסרטי אימה, מקברה וסוריאליזם מוקצן (זה אגב הז'אנר האהוב עלי, למקרה שבא לכם להזמין אותי לסרט).

מוזיקת הפתיחה שנשמעת בעת שהליידי מספרת את סיפור לידתה של שליטת היקום החדש נשמעה לי טוב מדי. מוכרת מדי. לא הגיוני שהיא חלק מהמוזיקה של ליידי גאגא. מסתבר שזו אכן לא פרי יצירתה אלא מוזיקת הפתיחה של "ורטיגו", הסרט הנודע של היצ'קוק.
הרפרנסים הויזואליים לא פוסחים גם על התייחסות זו וכבר בהתחלה ניתן לראות את אפקט הורטיגו בקליפ, בדומה לפתיחת הסרט.

לי היתה הרגשה שמעבר לדימויים הברורים של אלילה שמתעסקת בנושאים רגישים כמו דת ואמונה, יש כאן השוואה למדונה. לא הצלחתי לשים את האצבע על שום דבר שמצביע על זה, אבל מסתבר שאני ממש לא היחידה - השיר והמקצב דומים בצורה מדהימה ל-Express yourself של מדונה.



ואחרון חביב, מחווה למייקל ג'קסון, מלך מלכי המלכים של עולם הפופ. קל להשוות את עצמך למישהו מת, זה תמיד נראה יותר אפי.


הכפפות הלבנות, ההליכה ברחוב החשוך והאפל, ובכלל - לא הרבה זמרים מבצעים ריקודי שורות מוזרים כמו מייקל ג'קסון וליידי גאגא.

אז מה כל זה מבשר לנו?
שאנחנו, הקהל הקטן שבבית, כנראה עוד לא חשבנו על הכל. יש את מי שמוביל את דעת הקהל, ויש את יוצרי דעת הקהל. ליידי גאגא עברה את הסף ופרצה לקטגוריה השניה. לנונותר רק לחכות ולראות מה יהיה המשך הסיפור הפנטזיה של מלכת הפופ החדשה.

2 תגובות:

  1. אחלה פוסט!

    אני לא יכולה אלא להוריד את הכובע בפני הגיברת גאגא. היא ממציאה את עצמה מחדש בכל פעם בלי לאכזב, בכל פעם מגדירה רף גבוה יותר - ועדיין לא נכשלה בלעקוף אותו ולהציב אחד חדש גבוה הרבה יותר ממנו. כשהוציאה את Bad Romance הייתי בטוחה שזהו השיא מבחינה אמנותית, שאי אפשר יותר מזה. אבל בכל קליפ שיצא מאז היא התעלתה על עצמה שוב.
    אי אפשר להימנע מההשוואה למייקל ג'קסון עם הקליפים הארוכים והמתוסרטים היטב שלו, כל אחד מאסטרפיס. יפה שהיא ניצלה את זה לטובתה והפכה את הסיפור ל"מחווה" במקום "העתקה".
    כל הכבוד לה. אני שמחה שיש מובילת דעת קהל כמותה. אמנם המוזיקה לכשעצמה לא מהפכנית, אבל מזמן מוזיקה זה לא הכל בפופ.

    השבמחק
  2. תודה דנה :)
    העלית נקודה מעניינת - המוזיקה שלה ממש, ממש לא מהפכנית. זו התדמית הציבורית שלה שעושה את כל ההבדל.

    השבמחק

שיהיה לך יום קסום מלא בנצנצים וחדי קרן מעופפים!