כשאני חושבת על בלוגים אהובים במיוחד, אני חושבת שהמכנה המשותף שלהם הוא התוכן.
הקריאה היומית (אם אני מספיקה) או השבועית בבלוגים מספקת לי את הרעש הלבן מתוך הרעש הרגיל של התקשורת. לקרוא רק דברים שמעניינים אותי עם תוכן איכותי מאוד, דברים שעושים לי חיוך, דברים שמגלים לי "היי! זה קרה לעוד מישהי!" ולהכיר את הנפשות הפועלות לאט לאט. הבלוגים הטובים באמת הם אלה שהתוכן בהם הוא אמיתי ואיכותי ואורגינלי של הבלוגריות שעומדות מאחוריהן, כאלה שעומדים מאחורי כל מילה שנכתבת ולא רק מאחורי חצי מהן (להלן, מעתיקים קומוניקטים). אלה שאני קוראת את העדכון שלהם ראשונים ברשימה של הפוסטים שלא נקראו ב-RSS.
הבלוג השבוע הוא אחד מהבלוגים שאני מרגישה שלחלוטין שבו אותי בחיוך:
One Hug a Day. את הבלוג מפעילה הגר ורטהים, ציירת מוכשרת שמתארת אנקדוטות קטנות מהחיים שלה בציורים מקסימים. שלא כמנהגי כפינת "
בלוג מומלץ" לא ציירתי את הגר, בעיקר כי הציורים שלה מדברים בעד עצמם :)
והנעליים של ג'פרי קמפבל שאני מתה לקנות אבל אין לי שום תירוץ לגיטימי לקנות אותן
הגר באה להתארח אצלי בבלוג ולענות על שאלון הבלוגרים שלי. אתן מוזמנות לקרוא, היא מעוררת השראה!
ספרי לי על עצמך - איפה את חיה היום? מה את עושה בימים אלה?
הי שמי הגר ורטהים, Hug. אני מאיירת, מעצבת ובלוגרית, בוגרת שנקר המחלקה לתקשורת חזותית, מסלול איור.
אני גרה כיום בתל אביב עם בעלי המקסים ואנו מתכוננים לעבור עוד חודש, עוד לא ידוע לאן (מחפשים דירה).
מדפי הספרים שלי מתפוצצים מספרי עיצוב ואופנה וכרגע אני קוראת את הספר על סטיב ג'ובס, כדי להבין דבר או שניים על גאונות וטירוף.
מעבר לכתיבת ואיור הבלוג שלי אני מעצבת לאתר האינטרנט belle&sue, בנוסף אני עובדת בימים אלה על מספר פרויקטים נוספים בתחום האיור, שכרגע אין ביכולתי לדבר עליהם... קצת מסתורין :)
איך הגעת לתחום העיצוב? תמיד ידעת שתהיי מאיירת?
את דרכי בעולם העיצוב התחלתי כשניסיתי להתקבל לתקשורת חזותית ועיצוב תעשייתי... דווקא רציתי להתקבל לעיצוב תעשייתי יותר, כי זה נראה לי מגניב, אבל תוך כדי המבחנים לבצלאל וחולון הבנתי שזה לא ממש התחום שלי ואני צריכה להתמקד כרגע בדו מימד. וכמובן לא התקבלתי. אבל כיום אני עוסקת גם בתלת מימד, לדוגמא- עיצוב חלל חנות הפופ אפ של בל וסו.
התקבלתי למחלקה לתקשורת חזותית ובשנה השניה כאשר נתנו לנו את האפשרות, בחרתי להמשיך במסלול איור עד סוף לימודי. הלימודים היו קשים והיו הרבה משברים, אבל ככה בסוף הבנתי מה אני רוצה לעשות כשאני אהיה גדולה.
פרוייקט הגמר שלי היה ספר קומיקס עם עוד 2 בנות מהלימודים שלי. יצרנו ספר המבוסס על ספורים מתוכנית רדיו מצוינת אמריקאית this American life.
לאחר הלימודים לקח לי קצת זמן כדי להבין לאן אני הולכת ואיך אני יוצרת לעצמי סביבה ומסגרות שמתאימות לאופי וליכולות שלי. בפברואר כשחזרתי מירח הדבש שלי, קמתי כל בוקר ב8 בבוקר וציירתי... פתאום הכל נהיה ברור ויצרתי את הבלוג שלי 1 hug a day. הבלוג, כפי שקורא פעם תיאר לי אותו, הוא בלוג לייף סטייל תל אביבי מאויר. אני מאיירת את עצמי וחוויות שאני עוברת במהלך השנה.
באיורים שלי אני משתדלת לתת דגש לביגוד ולאופנה ובנוסף נותנת במה לאירועים תרבותיים כגון תצוגות אופנה של בוגרי שנקר ומופעים.
ממה את שואבת השראה? מי האמנים האהובים עלייך?
אני שואבת השראה מהיומיום ובנוסף משתדלת ללכת לכמה שיותר הופעות, תערוכות והצגות שאני יכולה. לאחרונה הייתי במופע יוצא דופן בניו יורק (עליו ביססתי את הפוסט האחרון שלי). יצאתי ממנו מלאת השראה שאני עדיין מרגישה שרידים שלה בכל יום שעובר.
אמנים אהובים: מודליאני (צייר), יושימוטו נארה (פסל, צייר, מאייר- הכל!), מיירה קלמן (מאיירת), גיא דזייל (מאייר), דיגלי (בלוגרית ומאיירת), ג'מה קורל (בלוגרית ומאיירת), חואן מוניוז (פסל), לאחרונה מצאתי מדריך צמחים שהיה להורים שלי בבית וזה נתן לי המון השראה.
בכלל, אני מאד אוהבת לאסוף ספרים שהם לאו דווקא ספרי עיצוב, אלא כאלה שאני יכולה למצוא בהם השראה ממקור לא קונבנציונלי. למשל, יש לי ספר על ההיסטוריה של קעקועים (למרות שלי אין אף קעקוע).
מגזינים אהובים: אני לא קוראת כל כך הרבה מגזינים. כיום אני מתעדכנת בעיקר מבלוגים שאני אוהבת ופעם בחצי שנה קונה מגזין אופנה כלשהו. שני מגזיני עיצוב אינטרנטים ישראלים מוצלחים הם
Untitled ומגזין שנקרא
odd.
