לא חייבים ללבוש שחור כדי להיות קריפים ולהפחיד את הצופים עד מוות.
"Mechanical Dolls", הפקה למגזין ווג איטליה, אוקטובר 2011
צלם: טים ווקר (Tim Walker)
דוגמניות: אודרני מרני (Audry Marnay) וקיריס פירונן (Kiris Pyrhonen)
השימוש בגוף החי אך הדומם, המאופר בצבעי מוות, שחי בשעת הערביים כשהשמש כבר שקעה אבל אף אחד לא הדליק את האור.
המוטיבים השבורים של בובות פורצלן ישנות וליצנים שמזכירים יותר את "זה" של סטיבן קינג מאשר את הליצן החביב ממסיבות יום ההולדת - משרים את התחושה שהמוות עומד באוויר.
כל אלה מספיקים כדי לעצור את המבט ולתהות: האם גם אנחנו בובות חיות של עולם האופנה?
המוטיבים השבורים של בובות פורצלן ישנות וליצנים שמזכירים יותר את "זה" של סטיבן קינג מאשר את הליצן החביב ממסיבות יום ההולדת - משרים את התחושה שהמוות עומד באוויר.
כל אלה מספיקים כדי לעצור את המבט ולתהות: האם גם אנחנו בובות חיות של עולם האופנה?
I had already seen the photos but not the video. A stunning editorial!
השבמחקfashionthroughtravel.blogspot.com
פאק, זה מפחיד. והסרטון הזה העביר בי צמרמורת.
השבמחקאני מתה על זה! הפקה גאונית!!!
ההמעיל האדום בסוף הסרטון- אני רוצה כזה!
זה די מדהים איך לאחרונה לכל הפקה יש ערך מוסף בדמות איזה סיפור, קליפ מוזיקה, וידאו או אלוהים יודע מה עוד. אני חושבת שזה נובע מהמודעות העצומה, הבלוגים, הריבוי בהפקות ומגזינים חדשים והתעסקות באופנה בכלל שזינקו כ"כ הרבה בשנים האחרונות, אז אפילו מגזינים סופר נחשבים כמו ווג מרגישים שהם צריכים לעשות "פרובוקציות" כדי שישימו לב אליהם בין כל הבלוגים והקלות בה ניתן להגיע לדברים הללו ברשת. לפעמים זה מרגיש לי ממש נכון ולפעמים זה קצת יותר ביכוון של "בלוג יפה מוזמנת לעיתון שלי." כי הם הרי יודעים שכל פרוייקט כזה יפשוט על הבלוגוספירה כמו אש.
השבמחקמעניין מה יהיה הלאה.
OMG! You've just rock my mind with those pictures!!! Amazing!! wuu I'm writing from right to left, cool...
השבמחקThere's a giveaway in my blog!!
http://www.fashionindahat.com/
יוד, עשית לי חשק לחפש הפקות ישנות ולראות אם פעם היה מדובר רק בבגדים יפים ובחורות יפות, או שהיה קונפסט גם אז.
השבמחקוזה נכון, מרוב עצים לא רואים יער, לא רואים בגדים, לא רואים הפקות אופנה. הכל נראה אותו הדבר אלא אם יש לך משהו באמת טוב ביד.