ביום שישי הגשום כיתתי רגלי לתל אביב הגדולה אל הפלסטיק שוק, מעוז הפאשניסטות והתאחדות המעצבים הישראלים בתל אביב. במקום פגשתי את שיר מהבלוג Point of Fashion, חברה מצויינת לנבירות בגדים!
במילה אחת? מרדים. משמים. אוי אלוהים, מה עשיתי שנסחבתי עד לשם עם תיק ענק וכבד ממצלמה ושלושה ספרים מהספרייה? המוזיקה מרדימה עד מייאשת (סלחו לי, אבל אם זה לא מטאל/אלקטרו כבד כנראה שאין לכם מה לדבר איתי), הבגדים מפהקים עד קופצים מהמתלה להתאבדות המונית. די, ראיתי כבר הכל. כמעט שלא היו הפתעות או דברים שלא ראיתי בעבר. יותר מזה, חצי מהמעצבים העתיקו אחד מהשני את הבגדים שלהם.
כן מצאתי פנינת חמד בצורת סטנד ג'קטים ומעילים פשוט מושלמים, אבל המעצבת לא השכילה להוציא כרטיסי ביקור. לגמרי הפסד שלה, כי הייתי קונה אותם בהנחות של סוף עונה (כי מחיר של 350 ש"ח לג'קט הוא לא שפוי אלא אם הוא עשוי מזהב).
מהתיאורים הנהדרים של האירוע ציפיתי לבגדים שעוד לא ראיתי, לתכשיטים מעניינים, במקום זה קיבלתי את הקופי פייסט הידוע של הפאשניסטות התל אביביות ויצאתי בידיים ריקות.
ומה לבשתי?
שמלת תחרה מ-ASOS (באה עם שמלה תחתית מצורפת)
גרביוני צמר, סריג צמר מהמשביר לצרכן
חגורה מאקססוריז
נעלי אוקספורד מקליגולה
זהו, עכשיו אני בלוגרית אופנה מן המניין - הצטלמתי בפוזה מטומטמת עם מבט חצי רציני!
