8 בדצמבר 2012

יום בחיי: סטודנטית ביום, בלוגרית בלילה


06:23
בוקר. החבר והחתולה עוד ישנים

06:38
היי

09:05
הפסקה מקורס איור טכני. החתולים בשנקר מתים שילטפו אותם כל היום

11:37
בית האמנים בתל אביב, מבקרים בתערוכה
משמאל שיר שבדרון, המרצה לקורס איור עירום ומי שצייר את כל הציורים בתערוכה

11:38
פורטרט עצמי

11:51
פורטרט עצמי

14:06
קורס תדמיתנות

16:53
הבניינים של הבורסה בדרך לתחנת האוטובוס

16:55
הולכת ברחובות הבורסה ותוהה אם זו הולכת להיות התמונה האחרונה שלי

18:57
ארון האימומים בבית ספר "הגילדה"

21:18
נסיונות הדפסים שלמדתי בסדנה
על כך יבוא פוסט בהמשך :)

6 בדצמבר 2012

איורי אופנה: לא מה שחשבתם

בזמן האחרון המרצה שלנו מדברת איתנו הרבה על המגוון העצום של ציורי אופנה, מראה לנו שלל מאיירים מוכרים ולא מוכרים בכלל ואיך האיורים מופיעים בתרבות שלנו.
אני חושבת שזה סימן של ממש, שבחודש האחרון ראיתי לפחות שלוש הפקות שונות ששילבו איורי אופנה בתוכן למגזינים שונים. 

חשבתי לחלוק איתכם את ההפקה היחידה שהיא לא ממש הפקה אלא סוג של "תערוכה" לאמנית במגזין "Solitaire", מגזין שסובב סביב נושא התכשיטים.

 Natalie Shau Fashion Illustrations
for
Solitaire magazine
October\November 2012




נטלי שו (Natalie Shau) ילידה ומתגוררת בליטואניה, המדינה האירופאית ההיא ששוכנת מצפון פולין. נטלי שו היא עוד אחת מיני רבי האמנים שמתמקדים באמנות פופ-סוריאליסטית, מקברית, גותית, שנקראית Lowbrow Art, אבל מיוחדת מאוד בדרך ההבעה שלה.

הרעיונות של נטלי שו לא מקוריים במיוחד ואני יכולה להבטיח לכם ששיטוט בתיקי עבודות של אמנים אחרים יתן לכם עבודות עם רעיונות עמוקים יותר, אבל נטלי שו לא בוחלת באמצעים כשהיא רוצה לעשות משהו - היא רב תחומית - היא מצלמת הפקות אופנה, מעצבת גרפית ועורכת את כל ההפקות, מאיירת על התמונות או מציורים, בונה פסלי תלת מימד ועוד.



בתמונות שבהפקת האופנה משולבים תכשיטים שלא הופיעו בציורים המקוריים (כיאה למגזין תכשיטים, צריך לעשות את הכסף איכשהו), כי למעשה כל התמונות שמופיעות בהפקה הזו לא יוצרו במיוחד להפקה אלא נלקחו משלל תערוכות של נטלי שו וכולן היו עבודות קודמות שנאספו לכלל מארז מנצנץ אחד.

חלק מהתמונות נלקחו מהתערוכה האחרונה שנעשתה בשיתוף פעולה עם הצייר המפורסם ריי סיזר (שאני מוכנה למכור כליה, או משהו, כדי להשיג עבודה מקורית שלו או אפילו סתם ספר ציורים שלו - הכל נמכר במחירי עתק) .

את העבודות כולן ועוד אפשר לראות באתר שלה.













2 בדצמבר 2012

חגיגה לעיניים, פיצוץ למוח / ביורק עושה שמח

שלום שלום! מקווה שסוף השבוע שלכם היה נעים. לשבוע חביב, חשבתי לפתוח בהפקה תיאטרלית משהו שלא קשורה לאופנה, אבל נורא כיף לראות.
הצעת ההגשה שלי בשבילכם לתחילת השבוע היא מינימלית אך קצת מחייבת, היות והסרטונים לא קצרים במיוחד: 

הסרט הראשון, סוליפסיסט / SOLIPSIST, על שם המונח סוליפסיזם (תחזיקו חזק) - ההנחה שבן אדם יכול להיות בטוח בקיומו של עצמו בלבד ולא בקיום של הסובב לו - הנחה מאוד מפחידה במהות שלה כיוון שהיא בעצם מצהירה ש"כל מה שבחוץ, אולי אנחנו מדמיינים אותו. אולי איך שמתארים לנו את העולם זה לא איך שהוא קיים באמת".

אם כבר סרטון, אני רוצה לציין שאת המונח וידאו ארט לקח לי הרבה מאוד זמן להבין ואני לא חושבת שעדיין ירדתי לסוף דעתו. גם את הסרט הזה לקח לי הרבה זמן לעכל - גם בכלל האורך האינסופי שלו וגם בגלל שאי אפשר שלא להרגיש כאילו לקחת סמים ממש קשים בתחילת הסרט - אז אל תרגישו רע אם זה פשוט לא בשבילכם.


אנדרו תומס יואנג הוא אמן אמריקאי שפועל בשנים האחרונות בלוס אנג'לס. סוליפסיסט היתה העבודה הראשונה שלו שהביאה לפרסומו ויצרה את ה"שפה" שלו, ולכן כשראיתי את הקליפ החדש של ביורק לשיר Mutual Core, הרגשתי שאת השפה הזו כבר ראיתי קודם.

מי מוזר מספיק כדי להעביר לקהל בצורה ויזואלית את המוזרות של הקול והשירים של ביורק? 
שלא במפתיע, אנדרו יואנג הוא המפיק והאחראי על הפן האמנותי בהפקת הקליפ המקסים (אם אתם מאלה שאוהבים את ביורק, אם אתם לא אוהבים אותה, פויה עליכם).

 




בונוס למי שתוהה איך בעצם עושים את הדבר המופלא הזה: