14 בינואר 2013

יום הולדת, חגיגה נחמדת!

הייייייייייייי! אני חיה!
טוב, לא באמת. הגיעה תקופת ההגשות וכל מה שחשבתי לגבי תפיסת הזמן שלי או היכולות הקוגניטיביות שלי התברר כשגיאה (מסתבר שאני תופרת אחלה בשתיים לפנות בוקר על קיבה מלאה מיץ מנגו).

בנתיים, רציתי לספר שבשבוע שעבר חגגתי יום הולדת 24 ובקושי הספקתי לחגוג, yet alone להתלבש כמו בן אדם או לצלם את עצמי כשכבר כן טרחתי ללבוש משהו שלא היה הראשון בערימת הבגדים מהארון.
מה שעוד קרה בזמן האחרון, הוא ממש מחר, יום שלישי - הבלוג חוגג שנתיים שלמות לחייו האינטרנטיים! לא יכולתי לפספס את המאורע בלי פוסט לציון החגיגות. אפילו אם אין לי כרגע קשר לעולם החיצון, לחדשות אופנה כדי לכתוב עליהן כאן.
החלטתי לסכם את מיטב השנתיים האחרונות בבלוג!

מה שעוד רציתי לציין, זה התנצלות והבהרה: הבלוג כמו כל בלוג אופנה מתחיל חיפש את דרכיו בשלל שבילים בעולם הבלוגיספירה. אחרי שנתיים, אני יכולה להכריז שהדרך שלי פחות או יותר ברורה: לכתוב על מה שמעניין אותי באמת, וזהו.

ההחלטה שלי לצמצם את היקף הפעילות שלי עם חברות יח"צ כמעט לאפס, ולעשות שיתופי פעולה מעניינים בלבד שיעניינו אותי באמת ואולי יעניינו גם אתכן (כי לקרוא על הקולקציה האחרונה של חברה ישראלית כלשהו באלף בלוגים אחרים - אתן יכולות לקרוא בכל בלוג אחר), עלתה לי במחיר כבד של כמעט החרמה מול חברות היח"צ.
כשאני פונה מיוזמנתי לגבי ענין מסויים (אתן יכולות לנחש שלא כדי לקבל מוצרים, לא בזה הבלוג עוסק. יותר לכיוון כרטיסים לתצוגות אופנה מסויימות) היח"צניות כמעט תמיד מתעלמות ממני, עושות את עצמן כאילו הן לא מכירות אותי - אבל ממשיכות לשלוח דואר זבל שלא קשור לנושא הבלוג.

את המחיר הזה אני משלמת, כי המחיר של הכבוד העצמי ואיבוד האופי, ודרדור הבלוג לכמעט זנות וריצה לכל אירוע פלוץ ולא פלוץ שאין לי רווח וגם לא לקוראים ממנו, היה יקר לי יותר. כנראה שלא תקראו בבלוג הזה הרבה פוסטים רבים וראשונים מכל אירוע נחשק כמו כל "בלוגרית מקובלת". אבל אם כן יופיע כאן פוסט ביוזמת יח"צ, היו בטוחות שלא רצתי לאירוע ההשקה כדי שצלם פפראצי יצלם אותי ולקבל שובר קנייה לחנות הספציפית אלא מתוך עניין אמיתי באירוע (לדוגמא, שבוע האופנה) או במותג. אני מתנצלת אם מישהי הבינה מאחד הפוסטים שהמניעים שלי אחרים.

ולחמשת הפוסטים שמייצגים את הבלוג נאמנה ועניינו את הקוראים במיוחד בשנתיים האחרונות:

הפוסט הכי נקרא בתולדות הבלוג, מופיע המון בחיפושים ומביא אחלה של קוראים גם תגובות מרתקות :)


2) הקעקוע הראשון שלי
אין ספק שאתם אנשים אוהבים לראות דם וסבל.


3) גרמניה בשחור לבן
אהבתם מאוד את השמלה המנוקדת, אבל אני רק רוצה להמליץ לבקר בכל סדרת הפוסטים מגרמניה כדי לראות תמונות מהפסטיבל עצמו, מה לבשנו שם ועל מה מדובר בעצם כשאומרים "פסטיבל גותי"


4) קולקציית הבגדים והקעקועים של ז'אן פול גוטייה
זה לא קעקוע, זה גרביון:

5) דיוקן עצמי, ותובנות לגביו
הפוסט עם התגובות הכי מקסימות בתולדות הבלוג!


שבוע טוב שיהיה!

5 תגובות:

  1. you go, girl!

    בכנות, אני יכולה לומר לך שלא מעניין אותי גם לקרוא על אירועי היח"צ הכי מרתקים(AKA - בלנסיאגה במוזיאון) בעשר וורסיות שונות, שרובן די זהות בעצם.

    נראה לי שלאף אחת לא באמת אכפת אם יש או אין לך זכות ראשונים על איזה אירוע מתוקשר. זו לא הסיבה שהתחלתי לקרוא כאן. הפוסטים הפופולריים שהעלית למעלה(כולם מצוינים, אחד אחד) הם ההוכחה הטובה ביותר - כולם הגיעו ממך. הם אותנטיים ומדברים בשפה שלך, על דברים שמעניינים אותך.

    השבמחק
  2. יו, כבר שנתיים? איך שהזמן טס! :)

    מזל טוב וזה.

    השבמחק
  3. let alone, לא yet alone...

    השבמחק
  4. אני חייבת להגיד שכשהגבת לי לראשונה בבלוג וראיתי בצד תמונה שלך אמרתי לעצמי "מי זאת הגותית המוזרה הזאת?", אבל כשהתחלתי לקרוא את הפוסטים המעולים שלך הוא הפך להיות אחד הבלוגים הבודדים שאני עוקבת אחריהם. את תמיד כותבת מעניין על דברים שלא הרבה מכירים וזה הייחוד שלך- האמת והפשטות שלך משאירים את הקוראים בציפייה לפוסט הבא.
    אני כ"כ שמחה שהעלת את נושא היח"צ, זה מתיש ומייגע לקרוא פוסטים על השקה כזאת או אחרת לא מעניינת! עניין המתנות גם הוא גורם לחוסר אובייקטיביות לגבי המוצר שהן כותבות עליו.

    מחכה לעוד פוסטים מעולים שלך, נינה.

    השבמחק

שיהיה לך יום קסום מלא בנצנצים וחדי קרן מעופפים!