תהרגו אותי, אני יודעת שכל חובבת אופנה אמורה להעריץ את שאנל ולרייר על כל בגד שיוצא תחת שם המותג, אבל אני די לא מתה עליהם. הקונספט והסיפור מאחורי המותג נהדר - הבגדים לא כל כך. ברוב התצוגות אני מתבוננת ורואה את אותו שטיק של אותן גזרות ואותו בד צמר בצבעים אחרים, הכל תמיד נראה אותו הדבר חוץ מהתפאורה. אני יודעת שמדובר במסורת של עשרות שנים אבל אני לא מצליחה לדמיין אפילו פריט אחד שלהם בארון שלי (אולי חוץ מהתיק).
והבושם? שאנל 5? הוא קצת מסריח. שלא יעבדו עליכם.
בתצוגת האופנה האחרונה של שאנל לקדם חורף (Pre Fall) שאנל יצאו קצת מאיזור הנוחות שלהם והציגו מש-אפ (אני רואה יותר מדי Glee) בין האופנה האירופית צרפתית לעולם ההודי.
כשראיתי את התצוגה מיד חשבתי על אנסטסיה והחדשות האחרונות שלה (גם כשאני שמעתי את החדשות לפני כמה שבועות הגבתי ב"הודו?? מה יש לך לחפש שם??"), אז אנסטסיה, זה מוקדש לך.
 |
היוש, שרה בלומקוויסט (ימין)
|
הודים? מאיפה זה בא להם? מה הקשר בכלל לשאנל האליטיסטים האירופאים?
כשחושבים על זה זה קצת מסתדר, הודו שהיתה נתונה תחת שלטונה של הבריטים כל כך הושפעה מהבריטים ומהתרבות שלהם, שהגזרות המחוייטות והרשמיות של ההודים הן בריטיות הם השפעות סביבתיות.
 |
| היוש, סיגריד אגרן (מימין) היוש, קריסטל רן (משמאל) |
היציאה למחוזות אחרים שאינם הצרפתים הברורים והקבועים עשתה להם רק טוב, ולי נעים בעיניים.
 |
היוש, דפנה גרונוולד (ימין)
היוש, לינדזי ויקסון (שמאל)
|
 |
| היוש, קריסטל רן (ימין) |
 |
| היוש, קארל לגרפרלד |
התמונות מ- Vougue.com ומ-style.com.
לא רע. התכשוט של הבגדים מקסים ומאוד מאוד אהבתי את האיפור והשיער (קוקו ראסטות זה כזה קול). מצד שני- אפילו לינדזי נראית צ'אבית במכנסיים לבנים מבד מבריק.
השבמחקמאוד מרענן מצד בית אופנה צרפתי קלאסי להציג בגדים ספוגים בהשראה אוריינטלית. באופן מסורתי הקולוניאליזם הצרפתי מאופיין בהשפעה על תרבויות אחרות ולא להיפך - אפשר לראות עד היום שבמדינות רבות שהיו קולוניות של צרפת עוד מנשבת רוח פרנקופילית קלה (אם הפונדמנטליזם האיסלאמי לא החריב כל זכר לה.. ע"ע לבנון).
הייתי מצפה דווקא מבית אופנה בריטי לשחרר קולקצייה שכולה געגועים למושבות במזרח. הבריטים ספגו המון השראה מהמקומיים בכל מקום שאליו הגיעו.
יפייפה! תודה
השבמחק