9 בנובמבר 2012

דיוקן עצמי / מכתב פתוח על קבלה עצמית ודימוי גוף

השבועיים האחרונים היו מלאים תהפוכות. השוק הראשוני התרחש כשהבנתי שכשכולם אמרו לי שלא יהיו לי חיים, או חברים, או כל דבר אחר חוץ מהלימודים בזמן התואר, הם באמת התכוונו לזה וזה באמת נכון. 
מצד שני, אני לומדת סוף סוף משהו שאני באמת אוהבת. מגשימה את החלום הזה שתמיד חשבתי שישאר בגדר "החלום הלא מוגשם" הזה שאספר לילדים שלי יום אחד איך אמא חלמה להיות מעצבת אופנה ולעשות תואר בעיצוב אופנה... אני גם קצת אוהבת את האקט עצמו של הלמידה. יש מצב שאני קצת חננה.

למה אני מספרת את כל זה?
אחד מתוך אחד עשר הקורסים (כן...) שאני לומדת בסמסטר הזה הוא רישום עירום. יצאתי מנקודת הנחה שזה הולך להיות שיעור נחמד שכזה. סוף הסיפור הוא שאחרי השיעור הראשון של הקורס מצאתי את עצמי בוכה, כי אני לא יודעת לצייר בכלל. ואז בוכה עוד קצת. ואז עוד. ואז מספיקה לבכות ולרחם על עצמי ומתעשתת על עצמי.

להגשה לשבוע הבא קיבלנו משימה לצייר דיוקן של עצמנו בגודל מלא. 
החלטתי לצייר את עצמי בשמלה שיהיה לי מעניין לצייר, הכחולה ששיפצתי לפני כמה שבועות. עמדתי מול המראה במשך עשר שעות בערך, כמה שעות בכל פעם במשך כמה ימים. בכל זאת, זו פעם ראשונה שאני מציירת בצבע, בכזה גודל, בפסטל שמן (פנדה). 
בכל הזמן הזה היה לי די נוח. אני מכירה את הפנים שלי, אני מכירה את הגוף שלי, אני יודעת איך אני רואה את עצמי (ועדיין מופתעת לגלות איך אני נראית באמת בתמונות או כשאנשים אחרים מציירים אותי).

רק כשהגשנו את הדיוקנאות שלנו, ודיברנו עליהם במשך שעתיים שלמות הבנתי כמה ברת מזל אני בעצם. לא חשבתי על המשמעות של ההגשה בעצם, על העובדה שהייתי צריכה כביכול להתמודד עם הגוף שלי בגודל מלא במשך כמה שעות ולצייר אותו. זה לא הפריע לי! זה לא היה האישיו בהגשה בשום שלב מבחינתי. 
רק כשהבנתי שבנות אחרות התמודדו (או שלא התמודדו) עם דימוי הגוף שלהן ואיך שהן רואות את עצמן והיכולת שלהן להתבונן בעצמן הבנתי שאני שלמה עם עצמי

זה לא משהו חדש לי. אני יודעת שנוח לי עם עצמי כבר הרבה זמן והרבה מזה בזכות הבלוג והחברים שלי והמקום שמצאתי לעצמי בעולם והחקירה שלי לגבי הגוף שלי ולגבי בגדים וגזרות ולגבי דימוי גוף בחברה. אבל לא ידעתי שכל כך נוח לי, שהנושא לא עלה בשום שלב בזמן שהייתי צריכה לעמוד מול המראה במשך שעות ארוכות ולבהות בעצמי.


באיזשהו תיאום קוסמי מושלם, כשיצאנו להפסקה בשיעור ראיתי שקיבלתי הודעה בפייסבוק, שהפילה לי את האסימון לגבי כל מה שחוויתי בשיעור הזה:

היי מיכל,
היום מצאתי את הבלוג שלך לראשונה והייתי חייבת לכתוב לך שעשית לי מצב רוח טוב.
יש לנו מבנה גוף דומה מאוד ובתקופה האחרונה אני פשוט לא מוצאת את עצמי בגוף שלי (ילדתי לא מזמן ואני לא מצליחה לרדת את כל הקלוגרמים העקשניים שהתחברו איתי במהלך ההריון). 
הייתי קצת במלכודת של אותו מכנס, אותן שתי חולצות כל הזמן כל הזמן אבל נתת לי השראה.
תודה, את יפיפיה!

את התפיסה שלי לגבי עצמי בניתי אחרי שהבנתי דבר אחד מרכזי: רזה זה מאוד יפה, וגם מלאה זה מאוד יפה, וגם שמנה זה מאוד יפה -אבל את בחיים לא תהיי יפה אם יש לך חרא של אופי.

רציתי להגיד לכן ולכם, קוראי וקוראות הבלוג היקרים תודה על זה שאתם כאן בשנתיים האחרונות - אני אוהבת אותכם כמו שאתם אוהבים אותי.

16 תגובות:

  1. את כזאת מקסימה.
    כל הכבוד לך, איזה כיף לדעת שנתת למישהו אחר השראה בזכות העובדה שאת שלמה עם עצמך.

    השבמחק
  2. את יפיפיה ומוכשרת!
    הבלוג שלך זה הבלוג האופנה הראשון שהתחלתי לקרוא ואפילו שאני לא תמיד מגיבה אני תמיד קוראת פה. את השראה מבחינתי בגלל שהגשמת את החלום שלך והתחלת לימודים במה שאת באמת אוהבת. לא לכל אחד יש אומץ וכוחות להגשים חלומות כאלה.

    בהצלחה בהכל ומקווה שיהיה לך זמן להמשיך ולעדכן את הבלוג!

    השבמחק
  3. איזה פוסט מעולה! את מדהימה ומוכשרת :) תודה על ההשראה

    השבמחק
  4. איזה חיוך העלת לי!
    ואני במקומך הייתי נשכבת על בריסטול ונותנת לאחותי הקטנה לעבור עם עיפרון.. (;

    השבמחק
  5. יפה שלי, אני אהבתי, אוהבת ואוהב אותך תמיד!

    כיף לקרוא איזה תגובות את מקבלת ואיזה השראה את נותנת לאחרות.

    השבמחק
  6. מכירה את ההרגשה של לגלות על פעם משהו חדש על עצמך.
    אני חוויתי זאת בדיוקן עצמי בצילום.
    אבל זוהי האומנות. אתה צריך לחוות את האומנות קודם כל עצמך בשבילך
    שתוכל להקסים איתה את האחרים :)
    ורציתי לומר לך שאני ממש גאה בך שאת מצליחה לעדכן ולכתוב פוסטים
    כל כך מעניינים ולספר על כל חוויותייך האישיות במהלך הלימודים המטורפים האלו!
    כל הכבוד :))

    השבמחק
  7. פוסט מקסים שנכנס לי ללב.
    אז קודם כל שתדעי שזה לא שאין לך חיים עכשיו, אלא אלה החיים שלך עכשיו-הלימודים. זה מה שאת אוהבת ואת טובה בזה ואין זמן יותר טוב מעכשיו.
    הציור יפהפה ומאוד דומה לך☺
    זה באמת מוזר לגלות את עצמך-גם כשאני רואה תמונות של עצמי זה נראה לי מאוד מוזר ולא דומה לאיך שאני רואה את עצמי, גם כשאני מסתכלת במראה זה מוזר לי.
    אני שמחה שאת מקבלת את עצמך ושלמה עם עצמך ובעיני את מקסימה ויפהפיה וכבר כתבתי לך פעם על החיוך המקסים שלך!

    השבמחק
  8. את מדהימה ויפהפיה ומוכשרת בטירוף!
    ללא ספק, אחד הבלוגים שאני הכי אוהבת לקרוא..(:

    השבמחק
  9. אנונימי10.11.2012, 23:53

    אני גאה בך. את נהדרת!

    השבמחק
  10. וואו איזה פוסט מרגש ומעורר השראה!
    תודה שחלק איתנו את החוויה הנהדרת הזו :)
    והציור יצא ממש ממש יפה...
    נגה

    השבמחק
  11. ממש ריגשת אותי, אני מקווה שמתישהו גם אני אוכל להרגיש לחלוטין שלמה עם עצמי, ולא רק בסדר.
    הציור מדהים, את סופר מוכשרת, טוב שהלכת עם החלום :)

    השבמחק
  12. מקסים! כל הכבוד על השיתוף!

    השבמחק
  13. you should hang this one on the wall:)
    always a pleasure reading you

    השבמחק
  14. את נהדרת.

    השבמחק
  15. המון, המון, אבל המון תודה על כל התגובות.

    השבמחק

שיהיה לך יום קסום מלא בנצנצים וחדי קרן מעופפים!